אחים בדם

אחים בדם (באנגלית: Blood Brothers) הוא מחזמר מאת וילי ראסל, המבוסס באופן רופף על הנובלה משנת 1844 "האחים הקורסיקאים" מאת אלכסנדר דיומא. העלילה עוקבת אחר זוג תאומים, אשר הופרדו בלידתם וגדלו בסביבות מגורים שונות ומנוגדות, בקצוות שונים של הקשת החברתית - האחד גדל להיות יועץ, בוגר אוקסברידג', בעוד השני - מובטל שנשלח אל הכלא. בבגרותם - השניים מתיידדים, אף על פי שאינם יודעים כי הם אחים. התאהבות שניהם באותה הבחורה, גורמת לקרע בידידות שלהם, ומובילה לסוף טראגי.

אחים בדם
Blood Brothers

מילות השירים	וילי ראסל
מבוסס על	הרומן "האחים קורסיקאן" מאת אלכסנדר דיומא
מוזיקה	וילי ראסל
מקום ההתרחשות	אנגליה
מדינה
סוגה	דרמה
הצגת בכורה	1983
מספר מערכות	2
שפה	אנגלית
פרסים	פרס ע"ש לורנס אוליבייה למחזמר החדש הטוב ביותר

המחזמר עלה לראשונה בשנת 1983, וזכה בפרס ע"ש לורנס אוליבייה למחזמר החדש הטוב ביותר. המחזמר הועלה מחדש בשנת 1988 בווסט אנד, ומאז ועד נובמבר 2012 רץ ברציפות ובהצלחה.

עלילה

מערכה ראשונה

גברת ג'ונסטון, המתגוררת עם ילדיה בליברפול, איננה מסוגלת לשלם את החשבונות, ולא יכולה לפרנס את משפחתה לאחר שבעלה נטש אותה. היא הולכת לעבוד כמנקה אצל זוג מהמעמד העליון, מר וגברת ליונס. עד מהרה היא מגלה שהיא בהריון, אבל היא בקושי יכולה להרשות לעצמה לפרנס את הילד. גברת ליונס משתוקקת לתינוק, אך איננה מסוגלת להרות. היא רוצה לאמץ ילד, אך בעלה אינו מסכים. גברת ג'ונסטון מגלה כי היא צפויה ללדת תאומים, ומספרת לגברת ליונס כי איננה יכולה להרשות לעצמה, מבחינה כלכלית, שני תינוקות נוספים. גברת ליונס מציעה כי גברת ג'ונסטון תמסור לה את אחד התינוקות. גברת ג'ונסטון מסכימה לכך, ולאחת לידת התאומים - מיקי ואדוארד - היא מוסרת את אדוארד לגברת ליונס, מגדלת את מיקי ומשקרת לבני משפחתה האחרים, בכך שהיא מספרת להם כי אדוארד מת בלידה.

גברת ג'ונסטון ממשיכה לעבוד עבור גברת ליונס, אבל גברת ליונס חשה כי גברת ג'ונסטון מקדישה יותר מדי תשומת לב לאדוארד, אותו מסרה לידיה. גברת ליונס מפטרת את גברת ג'ונסטון, אשר דורשת לקבל לידיה בחזרה את אדוארד. גברת ליונס מסרבת, ומספרת לה על אמונה טפלה, אשר על פיה "אם תאומים המופרדים בלידתם מגלים יום אחד כי הם היו פעם אחת זוג - הם שניהם מתים מיד". גברת ג'ונסטון עוזבת, ללא אדוארד.

כעבור שבע שנים, מיקי פוגש את אדוארד, ולאחר שהם מגלים כי שניהם חולקים את אותו יום ההולדת, שני הבנים מחליטים לעשות ברית להיות אחים בדם, כאשר מיקי משנה את שמו של אדוארד לאדי. גברת ג'ונסטון מגלה כי שני הילדים משחקים ביחד, והיא מגרשת משם את אדי ואומרת לו שלא יבוא שוב. מאוחר יותר, באותו היום, מיקי מגיע לביתו של אדי, משם גברת ליונס מגרשת אותו החוצה. אדי מתעמת עם גברת ליונס על כך, ומקלל אותה. היא סוטרת לו, אך מיד מתחרטת על תגובתה. היא מבינה כי אדי למד לקלל ממיקי.

מיקי משחק עם כמה ילדים בשכונה, ביניהם חברתו לינדה. לאחר מכן, הוא לוקח אותה לראות את אדי, ושלושתם חומקים יחדיו על מנת לשחק, אבל הם נתפסים על ידי שוטר, בעת שעמדו להשליך אבנים על חלון זכוכית. גברת ליונס מנסה למצוא את אדי. היא מודאגת מהידידות של אדי עם מיקי, מאחר שהתחילה להאמין באמונה הטפלה שהיא עצמה המציאה והיא משכנעת את בעלה שעליהם לעבור דירה. אדי מגיע לביתו של מיקי, על מנת להיפרד ממנו, וגברת ג'ונסטון נותנת לו במתנה תליון ובו תמונה שלה עם מיקי.

בסצנה המסיימת את המערכה הראשונה, משפחת ג'ונסטון עוזבת את בית מגוריה בשכונת העוני שבליברפול ועוברת לגור בעיר סקלמרסדייל, שבמחוז לנקשייר.

מערכה שנייה

שבע שנים נוספות חולפות, והילדים כבר בני 14. חיי משפחת ג'ונסטון השתפרו מאז, ובמשך כל הזמן הזה הם לא ראו את אדי. מיקי מתאהב בלינדה, המעוניינת בו בעצמה. מיקי ולינדה מושעים מהלימודים, לאחר שהתחצפו לאחד ממוריהם. אדי, אשר נשלח ללמוד בפנימיה, מושעה מלימודיו, לאחר שסירב למסור למורה את התליון שגברת ג'ונסטון מסרה לו. גברת ליונס דורשת לדעת מי נתן לו את התליון, אך הוא מסרב לומר לה. גברת ליונס רואה ליד ביתה, במקרה, את גברת ג'ונסטון, ודאגותיה לאדי מתחדשים. אדי ומיקי פוגשים זה את זה בשדה במקרה, אך לא מזהים אחד את השני. הם הופכים להיות חברים, ובסופו של דבר הם מזהים האחד את השני, ומיקי מפגיש בין אדי לבין לינדה. גברת ליונס זועמת, ומנסה להרוג את גברת ג'ונסטון.

ארבע שנים מאוחר יותר, בגיל 18, אדי מאוהב בלינדה, אבל לא מגלה לה זאת, מכוון שהוא יודע שמיקי אוהב אותה. אדי עוזב ללימודים באוניברסיטה, אך לא לפני שהוא מעודד את מיקי לבקש מלינדה לצאת איתו. בזמן היעדרותו של אדי, מיקי מפוטר ממקום עבודתו והופך להיות מובטל. הוא מגלה כי לינדה בהריון, והם מחליטים להתחתן. אדי חוזר הביתה לחופשת חג המולד, אך מגלה כי מיקי השתנה מאוד, ולאחר מריבה בין השניים הם נפרדים. בהיותו נואש לכסף, מיקי מצטרף לאחיו סמי, המתכנן לבצע שוד. השוד משתבש, ומיקי נשלח לשבע שנות מאסר בכלא, כשותף לרצח שביצע סמי.

בכלא, מיקי נכנס לדיכאון עמוק מאוד. לאחר שחרורו המוקדם על התנהגות טובה, הוא עדיין נאבק בדיכאון שלו באמצעות טיפול תרופתי ומתרחק רגשית מלינדה. לינדה פונה אל אדי, שכיום הוא חבר המועצה המקומית, ובכך מסייעת למיקי למצוא עבודה. לינדה, המודאגת מהתנהגותו של מיקי, נפגשת עם אדי ומשוחחת איתו על כך. גברת ליונס רואה את שניהם ביחד, ומספרת על כך למיקי. מיקי נסער, שכן הוא סבור שאדי ולינדה מנהלים ביניהם רומן. הוא לוקח לידיו את אקדחו של סמי, ויוצא במהרה למשרדי המועצה, על מנת להתעמת עם אדי, כאשר שוטרים בעקבותיו.

מיקי מתעמת עם אדי, אשר מכחיש כי יש רומן בינו לבין לינדה. מיקי מוריד את האקדח, אשר היה עד כה מכוון אל עבר גופו של אדי. גברת ג'ונסטון מגיעה למקום, בניסיון למנוע ממיקי מלהרוג את אדי, ומספרת להם את האמת - כי שניהם אחים. מיקי המיואש מרים מעט את ידו, תנועה אשר מפורשת לא נכון על ידי אחד מן השוטרים שבמקום, אשר יורה במיקי. כתוצאה מכך, נפלט כדור מאקדחו של מיקי, הפוגע באדי. שני האחים נופלים מתים, זה לצד זה. השאלה מי אשם יותר במוות - המעמדות השונים בהם גדלו או האמונות התפלות - נשארת פתוחה.

שירים

מערכה ראשונה

• Overture – Orchestra, Company and Narrator
• Marilyn Monroe – Mrs. Johnstone and Company - מרילין מונרו
• Marilyn Monroe (Reprise) – Mrs. Johnstone
• My Child – Mrs. Johnstone and Mrs Lyons
• Easy Terms – Mrs. Johnstone
• Shoes Upon The Table – Narrator
• Easy Terms (Reprise) – Mrs. Johnstone
• Kids' Game – Linda, Mickey and Ensemble
• Bright New Day (Preview) – Mrs. Johnstone
• Long Sunday Afternoon/My Friend – Mickey and Eddie
• Bright New Day – Mrs. Johnstone and Company

מערכה שנייה

• Entr'acte – Orchestral piece
• Marilyn Monroe 2 – Mrs. Johnstone and Company - מרילין מונרו
• The Devil's Got Your Number – Narrator
• That Guy – Mickey & Eddie
• Shoes Upon the Table (Reprise) – Narrator
• I'm Not Saying A Word – Eddie
• Miss Jones – Mr Lyons, Miss Jones and Company
• Marilyn Monroe 3 – Mrs. Johnstone - מרילין מונרו
• Light Romance – Mrs. Johnstone
• Madman – Narrator
• Tell Me It's Not True – Mrs Johnstone - זה לא יכול להיות

פרסים

• פרס ע"ש לורנס אוליבייה - המחזמר החדש הטוב ביותר
• פרס ע"ש לורנס אוליבייה - שחקן ראשי במחזמר הטוב ביותר
• פרס ע"ש לורנס אוליבייה - שחקנית ראשית במחזמר הטובה ביותר

בישראל

ביולי 1989 החלה הצגת המחזמר בישראל, באולם "נוגה", בהפקה משותפת של גיורא קירשמן והתיאטרון הקאמרי ובבימויו של כריס בונד. שחקנים: שלומית אהרון - האם, אלון אבוטבול ומאיר סויסה - התאומים, שרי צוריאל ועמי מנדלמן - ההורים המאמצים, יובל דור - המספר.

בשנת 2011 עלה המחזמר פעם נוספת בישראל, בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של גלעד קמחי, עם מיה דגן בתפקיד האם, דורון תבורי בתפקיד המספר, עידו רוזנברג ונדב נייטס - התאומים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחים בדם בוויקישיתוף