רבי אחי ברבי יאשיה
רבי אחי ברבי יאשיה (לעיתים מוזכר בשמות רבי אחא ברבי יאשיה ורבי אחאי בן יאשיה) היה תנא בבלי בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה. מוזכר בברייתות המובאות בשני התלמודים, באבות דרבי נתן ובמדרשי ההלכה.
| לידה | הוצל, בבל |
|---|---|
| מקום קבורה | נהרדעא, בבל |
| מקום מגורים | הוצל, בבל |
| השתייכות | הדור החמישי לתנאים |
| רבותיו | רבי יאשיה |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה בן בתירא השני, רבי דוסתאי בן רבי ינאי, רבי יוסי בן כיפר |
| אב | רבי יאשיה |
  | |
קורות חייו עריכה
נולד בבבל לאביו רבי יאשיה שהיה תלמידו של רבי ישמעאל ורב העיר הוצל שבבבל.
ככל הנראה למד אצל אביו רבי יאשיה, או לכל הפחות דן עמו בהלכה.[1] כמו כן מוזכרות מחלוקות שלו עם רבי חנינא בר אידי ורבי יהודה בן בתירא השני. רוב מאמריו בהלכה עוסקים בלימוד הלכות מהפסוקים באמצעות שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, ובכך המשיך את דרכו של אביו שעסק אף הוא בעיקר בדרישת הפסוקים כפי המסורת שקיבל מרבו רבי ישמעאל.
כשנפטר רבי יאשיה מילא רבי אחי את מקום אביו. מסופר שרבי יהודה הנשיא סיפר לפני פטירתו שבעיר 'בירתא דסטיא' שבבבל דגו דגים בשבת, ורבי אחי ברבי יאשיה נידה אותם והם השתמדו.[2]
לרבי אחי היו קשרי מסחר עם תושבי העיר נהרדעא והוא שלח את רבי דוסתאי בן רבי ינאי ואת רבי יוסי בר כיפר לגבות בעבורו חוב בנהרדעא.[3]
הוא נקבר בשדה ליד העיר נהרדעא ושנים רבות לאחר מכן זיהו את קברו בשדה של האמורא רב נחמן.[4]
לאחר פטירתו נשארו תלמידיו בבית מדרש שנקרא על שמו "בי רבי אחי" (בארמית-"הבית של רבי אחי"). בתלמוד הירושלמי מוזכרות מספר הלכות שהורה האמורא רב לתלמידי בית המדרש של רבי אחי.[5]
מאמרותיו עריכה
- ”רבי אחאי בן יאשיה אומר הלוקח תבואה מן השוק למה הוא דומה לתינוק שמתה אמו ומחזירין אותו על פתחי מיניקות אחרות ואינו שבע. הלוקח פת מן השוק למה הוא דומה כאילו חפור וקבור. האוכל משלו דומה לתינוק המתגדל על שדי אמו.”[6]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "ר' אחי בר' יאשיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רבי אחי ברבי יאשיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ה, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק ד', הלכה ד'; מסכת קידושין, פרק א', הלכה ז'; מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ב'
- ^ אבות דרבי נתן, פרק לא, הלכה א