אחלמה (אבן חן מקראית)

אַחְלָמָה היא האבן השלישית בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט גד או לשבט נפתלי.

האחלמה במקורותעריכה

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

— שמות כ"ח, י"ט

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

— שמות ל"ט, י"ב

גד על אחלמה, ונקרא קרישטל, ולכן תרגם אונקלוס עין עגלא לפי שהקרישטאל מצויה הרבה אצל בני אדם והכל מכירין אותה, כך שבטו של גד היו מרובים והרוגיהם ניכרים, שנאמר: "וטרף זרוע" וגו'. וסגלתה שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולזה נקראת אחלמה מלשון חוזק, שנאמר: "ותחלימני והחייני".

— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהויעריכה

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומיםעריכה

אצל יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים" – Achates, המתייחס לאכטיס שמקובל לזהותה עם אגט.
תרגום אונקלוס מתרגם עין עגלא, עין העגל - שם אכדי שאין דרך לזהותו עם אבן חן מסוימת המוכרת כיום.
פליניוס הזקן ותרגום השבעים מזהים את האחלמה עם המינרל הסגול אמתיסט.
גם בעברית המודרנית משמשת אחלמה כתרגום מקובל לאחלמה המקראית.
מכון המקדש זיהו את האבן עם אחלמה סגולה.

לשם "אחלמה" נוצרו פרשנויות שונות המייחסות לאבן החן סגולות רפואיות: "אבן החלומות" ו"החלמה". ייתכן וזה הרקע לזיהויה כאחלמה, שגם לה מיוחסות באמונה העממית של העת העתיקה סגולות רפואיות: שתיית יין מגביע עשוי אמתיסט תמנע שכרות.