אטורה מסינה
אטורה מסינה (באיטלקית: Ettore Messina; נולד ב-30 בספטמבר 1959 בקטניה) הוא מאמן כדורסל איטלקי, המשמש כמאמן קבוצת הכדורסל אולימפיה מילאנו. היה בעברו מאמן נבחרת איטליה. מסינה נחשב לאחד מבכירי המאמנים בכדורסל האירופי מאז שנות ה-90.
 | |||
| מסינה בשנת 2012 | |||
| לידה |
30 בספטמבר 1959 (בן 65) קטניה שבאיטליה | ||
|---|---|---|---|
| עמדה | מאמן | ||
| קבוצות כמאמן | |||
| |||
| הישגים כמאמן | |||
|
4 זכיות באליפות היורוליג (1998, 2001, 2006, 2008) 2 זכיות בפרס מאמן השנה ביורוליג (2006, 2008) זכייה בגביע למחזיקות גביע (1990) 6 זכיות באליפות הליגה האיטלקית (1993, 1998, 2000–2003) 9 זכיות בגביע האיטלקי (1990, 1999, 2001–2005, 2021, 2022), 3 זכיות באליפות ליגת VTB (2008, 2013, 2014) 6 זכיות באליפות הליגה הרוסית (2006–2009, 2013, 2014) 2 זכיות בגביע הרוסי (2006, 2007) אחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג | |||
קריירת אימון
עריכהמסינה החל את קריירת האימון שלו כעוזר מאמן וירטוס בולוניה, ושש שנים לאחר מכן קיבל את שרביט המאמן הראשי. השנה המוצלחת ביותר בקדנציה הראשונה של מסינה בווירטוס בולוניה הייתה בשנת 1990, שבה זכה בגביע האיטלקי ובגביע ספורטה.
בשנת 1993 מסינה עבר לאמן את נבחרת איטליה. הישגו הגדול ביותר עם נבחרת איטליה היה זכייה במקום השני באליפות אירופה 1997. לאחר אליפות זו חזר מסינה לאמן את וירטוס בולוניה ואימן אותה עד שנת 2002, כשבשנים אלו הוא הוביל את קבוצתו לשלוש זכיות בליגה האיטלקית, לזכייה אחת בליגה האיטלקית ולזכייה ביורוליג (2001). אטורה עזב את וירטוס עקב בעיות כלכליות וחתם בבנטון טרוויזו כשהוא מחליף את המאמן מייק ד'אנטוני. לאחר שלש שנים בטרביזו, מסינה חתם בצסק"א מוסקבה, בתפקידו הראשון שאינו בקבוצה איטלקית. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה מסינה זכה ביורוליג כשבגמר הוא מנצח את מכבי תל אביב 73:69, ובעונתו השנייה הוביל שוב את צסק"א לגמר היורוליג, אך הפסיד לאובראדוביץ' ופנאתינייקוס.
בשנת 2009 חתם מסינה בקבוצה הספרדית ריאל מדריד, אותה אימן עד התפטרותו במרץ 2011.
בקיץ 2011 התמנה ליועץ בכיר בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס מליגת ה-NBA. לאחר עונה לא מוצלחת, במהלכה פוטר המאמן מייק בראון, עזב מסינה את המועדון.
בקיץ 2012 חזר לקדנציה שנייה בצסק"א מוסקבה. בסיומן של שנתיים בקבוצה, במהלכן לא הצליח לזכות שוב ביורוליג, ולאחר פרסומים רבים על יחסים רעועים עם שחקניו, הסכימו הצדדים על פרידה.
בקיץ 2014 חתם בליגת ה-NBA כעוזר מאמן בשורות האלופה, סן אנטוניו ספרס.
ב-11 ביוני 2019 חתם כמאמן ראשי בקבוצת הכדורסל אולימפיה מילאנו[1].
תארים
עריכה- יורוליג - 1998 ,2001, (קינדר בולוניה); 2006, 2008 (צסק"א מוסקבה).
- גביע ספורטה - 1990 (קינדר בולוניה).
- אליפות איטליה - 1992–1993, 1997–1998, 2000–2001 (וירטוס בולוניה); 2002–2003 (בנטון טרוויזו).
- אליפות רוסיה - 2005–2006, 2006–2007 (צסק"א מוסקבה).
- הגביע האיטלקי - 1990, 1999, 2001, 2002 (וירטוס בולוניה); 2003, 2004, 2005 (בנטון טרוויזו); 2021, 2022 (ארמאני מילאנו).
- הגביע הרוסי - 2006, 2007 (צסק"א מוסקבה).
- הסופרקאפ האיטלקי - 2002 (בנטון טרוויזו).
- משחקי הים התיכון - 1993 (נבחרת איטליה).
