פתיחת התפריט הראשי

איבון שוקה-ברואה

איבון שוקה-ברואה (בצרפתית: ;Yvonne Choquet-Bruhat ; נולדה ב-29 בדצמבר 1923) היא פיזיקאית צרפתייה, המתמחה בפיזיקה מתמטית, פרופסור מן המניין באוניברסיטת פריז. האישה הראשונה שנבחרה כחברה מלאה באקדמיה הצרפתית למדעים ובעלת דרגת 'הצלב הגדול' באות לגיון הכבוד.[1]

איבון שוקה-ברואה
Yvonne Choquet-Bruhat
Yvonne Choquet-Bruhat 2.jpeg
לידה 29 בדצמבר 1923 (בת 95)
ליל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה מתמטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקול נורמל סופרייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אנדרה ליכנרוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (2015)
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (13 ביולי 2015)
  • מדליית כסף של CNRS (1958)
  • פרס מרסל גרוסמן (2003)
  • קונקור ז'נרל
  • פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג גוסטב שוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Daniel Choquet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדות ונעוריםעריכה

איבון שוקה-ברואה נולדה ב-20 בדצמבר 1923 בעיר ליל שבצרפת. אביה, ז'ורז, היה פרופסור לפיזיקה, ואמה, ברטה, פרופסורית לפילוסופיה. בנוסף אחיה הצעיר ממנה ב-6 שנים, היה המתמטיקאי פרנסואה ברואה. בשנת 1927 הצטרף אביה לפקולטה למדע בפריז, ולכן היא והוריה עברו להתגורר בפריז, שם גדלה.[2]

השכלהעריכה

את ההשכלה התיכונית שלה סיימה שוקה-ברואה בפריז, בשנת 1941. באותה שנה גם זכתה במדליית הכסף בפיזיקה ב-Concours General - תחרות המונה את התלמידים המוצלחים ביותר מכל צרפת. בשנת 1943 התחילה שוקה-ברואה את לימודיה בבית הספר התקני להשכלה גבוהה, אקול נורמל סופרייר, בסבר שבפריז, ובשנת 1946 החלה ללמד בו.

בשנת 1949 הייתה תחילה שוקה-ברואה עוזרת מחקר במרכז הלאומי צרפתי למחקר מדעי, ולאחר מכן שימשה בו כעמיתת מחקר. כתוצאה מכך, עם סיום תפקידה, קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1951 על התזה שכתבה: "Théorème d'existence pour certains systèmes d'équations aux dérivées partielles non linéaires" (בעברית: משפט הקיום על מערכות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות).[1]

קריירהעריכה

איבון שוקה-ברואה עבדה במגוון תחומים בפיזיקה מתמטית, היא הסיקה תוצאות מניתוחן של משוואות דיפרנציאליות חלקיות וגאומטריה דיפרנציאלית כדי לקבוע בסיס יציב לפתרונות בפיזיקה. משנת 1951 היא עברה לארצות הברית, ושם עבדה במכון למחקר מתקדם בעיר פרינסטון.

בהמשך השנים חזרה שוקה-ברואה עם בן זוגה לצרפת, ושניהם מונו לפקולטה למדעים בעיר מרסיי. היא למדה באוניברסיטת ריימס בין השנים 19581959, ומשנת 1960 הפכה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת פריז: VI  פייר ומארי קירי, שם היא נחשבה לפרופסור אמריטה עד פרישתה בשנת 1992. מאז המשיכה שוקה-ברואה לתרום רבות לפיזיקה המתמטית ב|אוניברסיטת פריז: VI  פייר ומארי קירי.[2]

בשנת 1978 שוקה-ברואה נבחרה להיות כתבת של האקדמיה הצרפתית למדעים וב- 14 במאי 1979 היא הפכה לחברה מלאה בה, ובכך היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה.[3]  מאז 1965 היא הייתה חברה בוועד הבינלאומי של היחסות והכבידה הכלליצרפתית: Comité international de relativité générale et gravitation) ובין השנים 19801983 כיהנה כנשיאתו.[2] בשנת 1985 נבחרה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.[4]

פרסים והוקרהעריכה

פרסומיםעריכה

  • Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs." ) 1968).
  • Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs.")1968).[1]
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, and Robert Geroch. "Global aspects of the Cauchy problem in general relativity." Communications in Mathematical Physics 14.4 (1969): 329-335.
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, and James W. York Jr. "The cauchy problem."General Relativity and Gravitation. Vol. 1. One hundred years after the birth of Albert Einstein. Edited by A. Held. New York, NY: Plenum Press, p. 99, 1980. Vol. 1. 1980.
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, Cécile DeWitt-Morette, and Margaret Dillard Bleick.Analysis, manifolds, and physics. Gulf Professional Publishing, 1982
  • Choquet-Bruhat, Yvonne. General relativity and the Einstein equations. Oxford University Press, 2009.

חיים אישייםעריכה

לאיבון שוקה-ברואה שלושה ילדים. מישל פוארז, ביתה הבכורה מנישואיה הראשונים עם לאונס פוארז. מנישואיה השניים עם המתמטיקאי גוסטב שוקה, יש לה עוד בת ובן- ז'נבייב שוקה והנוירולוג דניאל שוקה.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה