איגור בוריסוב

שחקן קולנוע רוסי-ישראלי

איגור בוריסוב (15 ביוני 194210 בנובמבר 2022) היה שחקן קולנוע ישראלי. החל לשחק בברית המועצות בסרטים רוסיים ולאחר עלייתו לישראל ב-1977, הרבה לשחק בקומדיות וסרטי בורקס ישראליים, ובסרטי מתיחות בעיקר בבימויו של יהודה בארקן.

איגור בוריסוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביוני 1942
ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 2022 (בגיל 80)
המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19621996 (כ־34 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיו בברית המועצות

עריכה

נולד בשם איגור רבינוביץ לבוריס ונדז'דה, בברית המועצות (רוסיה כיום), כשהגיע לגיל 16 הוריו החליטו לשנות את שם המשפחה היהודי בכדי שיתקבל ללימודים גבוהים, בצעירותו הגן על אימו כאשר הותקפה על רקע יהדותה ונאסר על כך. נישא ונולדה לו בת יחידה בשם מירה, היה אסיר ציון, וכשהחליט לעלות ארצה אשתו החליטה להישאר בסנט פטרסבורג עם בתם.

קריירה

עריכה

בשנות ה-60 וה-70 שיחק בוריסוב בתעשיית הקולנוע בברית המועצות. עלה לישראל ב-1977. סרטו הישראלי הראשון היה "שלאגר" בשנת 1979.

בשנת 1985 השתתף בסדרה "התזמורת" עם ג'וליאן שגרן. בשנים 19871989 שיחק בשלושה סרטים אמריקאים המספרים אגדות ילדים ידועות, בהפקת חברת קנון גרופ של מנחם גולן ויורם גלובוס.

בשנים 1986 ו-1991 היה אורח בתוכנית הטלוויזיה לילדים "הופה היי", ואף השתתף במופע של התוכנית בשנת 1987. ב-1992 הוא השתתף בקלטת הווידאו לילדים "שרים וצוחקים", לצד דודו זר, נתן נתנזון וחני נחמיאס. ב-1996 הופיע בהצגת התיאטרון "החייל האמיץ שוויק".

בין היתר שיחק בסרטים: "שלאגר" (1979), "קוני למל בקהיר" (1983), "קומפוט נעליים" (1985), "האינסטלטור" (1986), "השגעון הגדול" (1986), "ניפגש בסיבוב" (1986), "ניפגש בחוף" (1987), "אסקימו לימון 7: אהבה צעירה" (1987), "עבודה בעיניים" (1988)[1], ו"גברת תפתחי זה אני" (1992).

חיים אישיים

עריכה

איגור התגורר ביפו כ-30 שנה, הותיר אחריו בת מירה צ'נאקייבה ונכדים.

נפטר ב-10 בנובמבר 2022, והובא לקבורה בבית הקברות ירקון.[2]

בתו מריה ששמעה שאביה במצב קשה הגיעה לארץ לאחר שלא ראתה אותו 45 שנה, מאז הייתה ילדה. כשהגיעה לארץ רצתה לראותו בבית החולים, והייתה בטוחה שאפילו מצבו ישתפר כשיראה אותה, אך הוא נפטר בטרם הגיעה לבית החולים, ולא הספיקה לראותו בחיים. בכתבה שנעשתה לאחר מותו בכאן 11, בתו מריה שהגיעה לארץ פגשה באנשים שהכירו אותו, ונאמר לה שהוא היה מסוגר בביתו ביפו בשנים האחרונות, ולא שמר על קשר עם אף אחד מעולם התרבות, והשחקנים ששיחקו לצידו בסרטים ובהצגות בהם שיחק.

סרטים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה