איגרת מקדונלד

רמזי מקדונלד

אגרת מקדונלד היא אגרת ששלח ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, לחיים ויצמן בשנת 1931 ובה חזר בו מכמה סעיפים שנכתבו בספר הלבן של 1930.

רקע

לאחר פרסום הספר הלבן של פאספילד, שסתר את הנאמר בכתב המנדט ובהצהרת בלפור והגביל את צעדיהם של היהודים בישראל, החלו הפגנות בארץ ובכמה ממדינות העולם. ההסתדרות הציונית פנתה בתלונה לחבר הלאומים, שהסכים על כך שיש סתירה בין הכתוב בספר הלבן לבין התחייבויותיה הקודמות של בריטניה. היהודים יצאו להפגנות נגד הספר הלבן והראו מסמכים המעידים על כך שקנו את אדמותיהם באופן חוקי, ולא גזלו אותן מבעליהן הקודמים. יושב ראש ההסתדרות הציונית, חיים ויצמן, התפטר מתפקידו. העיתונים בבריטניה וחלק גדול מחברי הפרלמנט הבריטי, התנגדו גם הם לספר הלבן. ממשלת בריטניה חששה מכך שבעקבות התפטרותו של ויצמן תבחר לעצמה ההסתדרות הציונית מנהיג פחות מתון.

תוכן האגרת

בעקבות ההתנגדות העזה לספר הלבן שלח ראש ממשלת בריטניה אגרת אל ויצמן ובה הודיע כי בריטניה חוזרת בה מכמה מסעיפי הספר הלבן.

אגרת מקדונלד כללה כמה נקודות, ובהן:

1. ממשלת בריטניה לא נסוגה מההתחייבויות שלה כלפי היהודים, שניתנו בכתב המנדט.
2. אין בכוונתה של ממשלת בריטניה למנוע מן היהודים לרכוש קרקעות בארץ ישראל. תפקידה של בריטניה הוא לפקח שהקנייה תעשה באופן חוקי.
3. ממשלת בריטניה אינה מתכוונת לפגוע בעלייה היהודית ואינה מתכוונת להפסיק את העלייה בעתיד. תותר עלייה ללא תלות ביכולת הקליטה הכלכלית של היהודים.

השפעה פוליטית

לאחר פרסום אגרת מקדונלד, היהודים בארץ הביעו את שמחתם. ויצמן חזר בו מהתפטרותו והיחסים בין היהודים לבריטים הלכו והשתפרו. הערבים בארץ אשר קיבלו בשמחה את הספר הלבן השני, קראו לאגרת מקדונלד בשם "האגרת השחורה". הם הודיעו שבגלל האגרת הם ימשיכו להלחם נגד היהודים ונגד הבריטים. בעקיפין, האיגרת הייתה אחד הגורמים לפריצת המרד הערבי הגדול.