איגרת פטרוס השנייה
איגרת פטרוס השנייה היא איגרת המהווה אחת מספרי הברית החדשה - מספרי הקודש של הנצרות. על פי המסורת הנוצרית נכתבה האיגרת על ידי פטרוס הקדוש.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פטרוס  |
| סוגה |
איגרת |
| סדרה | |
| ספר קודם |
איגרת פטרוס הראשונה |
  | |
כיום מרבית המומחים סבורים כי האיגרת נכתבה לאחר מותו של פטרוס ורק משויכת לו.
מחברת האיגרתעריכה
כמקובל באיגרות התקופה ההלניסטית, המשפט הראשון של האיגרת מציין את שם מחברה: "שמעון פטרוס, משרת ושליח של ישו הנוצרי" (א' 1). בהמשך האיגרת מצוין בשנית כי מחברה הוא פטרוס (א' 14), וכי כתב קודם לכן איגרת נוספת (ג' 1) כאשר הכוונה לאיגרת פטרוס הראשונה. האיגרת מזכירה גם את השליח פאולוס (שאול התרסי) וקוראת לו "אחינו האהוב" (ג' 15).
מרבית החוקרים המודרניים בטוחים כי פטרוס לא כתב איגרת זו - בין היתר בשל ההבדלים הלשוניים הרבים לאיגרת הראשונה, אזכורים של איגרת יהודה המאוחרת, וכן אזכורים לתורות גנוסטיות שנפוצו רק באמצע המאה השנייה.
עצם האזכור של איגרות פאולוס, והתייחסות אליהם כאל איגרות הידועות לשומעי איגרת זו, מהווה רמז נוסף לכך שמדובר באיגרת מאוחרת - שכן עבר זמן מה מאז שנכתבו איגרות פאולוס ועד שהפכו נפוצות בקהילות השונות.
מומחים אחרים טוענים כי האיגרת אינה תואמת מאפיינים של פסאודואפיגרפיה - כגון שימוש בגוף ראשון - האופייני לכתבים פסאודואפיגרפים, אך לא לאיגרת.
תיארוך האיגרתעריכה
מועד כתיבת האיגרת תלוי בזיהוי כותבה. אם פטרוס כתב את האיגרת - הרי שזו נכתבה קודם למותו בשנת 65 לערך. האיגרת מתייחסת לאיגרות פאולוס ולכן נכתבה אחריהם. מרבית החוקרים מעריכים שהאיגרת נכתבה בין שנת 100 ל-150 לספירה.
חלק מהברית החדשהעריכה
קבלת האיגרת כחלק מהברית החדשה לא עברה בלא מחלוקות. אוריגנס הביע את ספקנותו בדבר זהות מחבר האיגרת ובדבר היותה חלק מכתבי הקודש כבר בשלהי המאה השנייה. גם אוסביוס הביע את ספקותיו בדבר זהות מחבר האיגרת, אולם בתקופתו גדלה תמיכת התאולוגים באותנטיות האיגרת ובתקופת הירונימוס כבר לא היו מחלוקות בדבר היותה חלק מהברית החדשה.
תוכןעריכה
על פי האמור באיגרת, היא נכתבה זמן קצר לפני מותו של פטרוס (א' 14) (כאשר הייתה מחלוקת אם משפט זה מהווה חלק מהטקסט המקורי - ופטרוס ידע את מועד מותו כנבואה, לבין הטוענים כי מדובר בתוספת מאוחרת).
מספר פסקאות בספר מצויות גם באיגרת יהודה.
האיגרת אינה ממוענת לקהילה נוצרית מסוימת, ומזהירה את הקהילות מפני מורי שקר שיופיעו לאחר מותו של פטרוס.
