איוואן פופוב
איוואן ולדימירוב פופוב (בבולגרית: Иван Владимиров Попов; 16 באפריל 1890, סבישטוב, נסיכות בולגריה – 29 באוקטובר 1944, בוקרשט, ממלכת רומניה) היה משפטן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין 1940–1942 כיהן כשר החוץ של בולגריה בממשלתו של בוגדאן פילוב.[1]
 | |||||
| לידה |
16 באפריל 1890 סבישטוב,  נסיכות בולגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
29 באוקטובר 1944 (בגיל 54) בוקרשט,  ממלכת רומניה | ||||
| מדינה |
ממלכת בולגריה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת סופיה  | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו עריכה
איוואן פופוב נולד בסבישטוב למשפחה עם אוריינטציה דתית לאומית. סבו כיהן כסגן הבישוף של סבישטוב. הוא רכש השכלה אקדמית במשפטים באוניברסיטת סופיה. בין השנים 1924–1933 כיהן כמזכיר העיתונות במשרד החוץ של בולגריה. ב-1935 כיהן כשגריר בולגריה לממלכת רומניה, בין השנים 1936–1937 כיהן כשגריר בולגריה לצ'כוסלובקיה, ובין 1937 - 1940 כיהן כשגריר בולגריה לממלכת יוגוסלביה. בפברואר 1940 מונה לשר החוץ של בולגריה בממשלתו של בוגדאן פילוב. פופוב התנגד להצטרפות בולגריה להסכם התלת-צדדי ולא הגיע למעמד החתימה. בינואר 1944 מונה שוב לשגריר בולגריה לממלכת רומניה, ובספטמבר 1944 עם הקמת ממשלתו של קונסטנטין מוראבייב התפטר מתפקידו. ב-29 באוקטובר 1944 שם קץ לחייו בבוקרשט.
בשלהי 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה הועמד לדין לאחר מותו במסגרת "משפטי העם" בבית הדין העממי שהוקם לשפיטת בכירי הממשל הקודם ומשתפי פעולה עם הנאצים. הוא נמצא אשם, הוטל עליו עונש מוות ורכושו הוחרם. ב-1996 ביטל בית המשפט העליון הבולגרי את פסק הדין של בית המשפט העממי בשל אי סדרים בהליכים המשפטיים, וזיכה את פופוב מכל אשמה.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
- ^ ההכנות במוסקבה למשפטי העם בסופיה, באתר desebg.com (בבולגרית).
| הקודם: גאורגי קיוסאיבנוב |
שר החוץ והדתות של בולגריה 15 בפברואר 1940 – 11 באפריל 1942 |
הבא: בוגדאן פילוב |