איוואן קלימה

סופר ומחזאי צ'כי ממוצא יהודי

איוואן קלימהצ'כית: Ivan Klíma שמו בלידה איוואן קאודרס- Ivan Kauders, ‏ 14 בספטמבר 1931 בפראג) הוא סופר ומחזאי יהודי-צ'כי.

איוואן קלימה
Ivan Klíma
צילום משנת 2015
צילום משנת 2015
צילום משנת 2015
לידה 14 בספטמבר 1931 (בן 92)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ivan Kauders עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים חתונה (1958)
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קארל בפראג, האוניברסיטה לכלכלה בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צ'כית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Helena Klímová (1958–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Michal Klíma, Hana Bergmannová Klímová עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פרנץ קפקא (2002)
  • Ferdinand Peroutka Award (2013)
  • אזרחות כבוד של פראג (2016)
  • פרס קארל צ'אפק (2010)
  • Medal of Merit, 1st class (2002)
  • מגנסיה ליטרה (2010)
  • פרס אגון קיש (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איוואן קלימה, בשנת 2009

ביוגרפיה

עריכה

רקע משפחתי, ילדותו וצעירותו

עריכה

איוואן קלימה נולד בשנת 1931 בפראג, אז בירת צ'כוסלובקיה, כבנו של מהנדס החשמל, המדען והממציא ד"ר וילם קאודרס (מאוחר יותר קרוי קלימה, 1985-1906). אמו מרתה, דוברת חמש שפות, עבדה כמזכירה. כילד הוטבל לנצרות הפרוטסטנטית. באביב 1939 צ'כוסלובקיה סופחה לגרמניה הנאצית והמשפחה היהודית נרדפה. אף על פי שאביו הצליח להשיג עבודה במפעל בליברפול ואשרת כניסה לבריטניה לעצמו, אשתו וילדיו הוא נאלץ לוותר על ההגירה בגלל עיכוב בקבלת אשרה לאימו, אותה לא היה מוכן לעזוב. בנובמבר 1941 גורש האב למחנה הריכוז טרזין ובעקבותיו גורשו לשם בדצמבר 1941 גם אשתו ושני הילדים.

טרזין

עריכה

קלימה היה שלוש שנים בטרזין עד ששוחרר על ידי הצבא הסובייטי במאי 1945. הוא והוריו שרדו את השואה, בעוד רוב היהודים בטרזין נשלחו להשמדה באושוויץ. לדברי הסופר במאמריו במגזין "גרנטה", שדווקא בזמנים הקשים ביותר במחנה הוא גילה את "הכוח המשחרר של הכתיבה", כשהקריא חיבור פרי עטו לתלמידים אחרים. בנסיבות שבהן פגש את המוות בכל המקום, התוודע קלימה לקהילה של אמהות יהודיות וילדיהן שבה הרבו לספר סיפורים ובדיחות ולשיר שירים.

השנים שאחרי השחרור

עריכה

לאחר המלחמה שינו הוריו את שם משפחתם הגרמני קאודרס ל-קלימה, בעל צליל צ'כי. יצירתו של קלימה עוצבה בתקופה שאחרי המלחמה בה צ'כוסלובקיה שוחררה מהנאצים רק כדי למצוא את עצמה דרך שלטון הרודנות והדיכוי של ברית המועצות הסטליניסטית. קלימה סיפר כי תקוותיו השאובות מאגדות ילדותו, בניצחון כוחות הטוב על פני כוחות הרשע, התבדו כשגילה כי, למעשה, כוחות רשע מסוגים שונים נאבקו זה בזה על השליטה בעולם. אביו של קלימה, וילם קלימה, נכלא על ידי השלטונות הסטליניסטיים הצ'כיים. באווירה הזאת עוצבה היצירה של קלימה, כשברקע - הידיעה את מעמקי האכזריות האנושית, והצורך לשמור על צלם אנוש ולדבוק, למרות הדיכוי, בערכים האישיים.

שנות הבגרות והיצירה במשטר הקומוניסטי

עריכה

אמו ניסתה להשכיח את ימי המחנה והשתדלה יחד עם זה להשכיח את יהדות המשפחה. איוואן עצמו היה במשך עשר שנים פעיל הכנסייה הפרוטסטנטית הצ'כית. אחרי סיום הגימנסיה, למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטת פראג. עבודת הגמר שלו דנה בסופר קרל צ'פק. בהמשך עבד קלימה כעיתונאי ועורך, בין השאר, במגזינים "קווטי" (בשנים 1959–1963), בהוצאה לאור "צ'סקוסלובנסקי ספיסובאטל" (הסופר הצ'כוסלובקי) ובמגזינים "ליטרארני ליסטי" (שנסגר מאוחר יותר על ידי השלטונות), "פלאמן", "אוריינטאצה" וכו'. בשנת 1967 גורש מהמפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה אך בימי האביב של פראג התקבל שוב. רבים תהו כשקלימה, ששהה בלונדון בעת פלישת כוחות הברית ורשה לארצו, החליט לחזור לפראג הכבושה על ידי הטנקים הסובייטים. הסביר ש"הגלות היא רעה לסופר". ביקש, לדבריו, לכתוב על ההווי היומיומי בארצו. בשנת 1969 עדיין איפשר לו המשטר הפרו-סובייטי החדש של גוסטב הוסאק, לנסוע לארצות הברית, כדי להרצות באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. אולם כשבשנת 1970 חזר לצ'כוסלובקיה גורש קלימה שוב, הפעם לצמיתות, מהמפלגה הקומוניסטית. לא ניתן לו לפרסם את ספריו ומחזותיו למשך עשרים שנה. קלימה נאלץ משום כך להתפרנס מעבודות מזדמנות כמו מטאטא רחובות, פרמדיק באמבולנסים או מרוכלות של ספרים אסורים.

אחרי מהפכת הקטיפה

עריכה

יצירותיו השמורות במגירה יכלו להתפרסם שוב רק אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה במהפכת הקטיפה של שנת 1989. אחרי 1989 כתב תקופת-מה מדור שבועי בעיתון "לידובה נוביני" וטייל הרבה בעולם. למשך סמסטר התארח באוניברסיטת ברקלי. בשנת 2002 זכה איוואן קלימה בפרס הספרותי ע"ש פרנץ קפקא של האגודה פרנץ קפקא בפראג.

משפחתו

עריכה

הסופר נשוי משנת 1958 להלנה, פסיכואנליטיקאית, ולזוג שני ילדים: מיכאל קלימה, המנהל עיתון פיננסי, וחנה פבלטובה, ציירת ומאיירת, וכן יש לו ארבעה נכדים.

פרסים ואותות הוקרה

עריכה
  • 2002 - האות להצטיינות של צ'כיה - דרגה א
  • 2002 - פרס פרנץ קפקא
  • 2010 - פרס "מגנזיה ליטרה" (צ'כיה) בקטגוריה "ספרות עיון" - עבור ספר הזיכרונות שלו "Moje šílené století"
  • 2010 - פרס קרל צ'אפק - מטעם מועדון PEN הצ'כי
  • 2013 - פרס פרדיננד פרואוטקה
  • 2016 - יקיר העיר פראג

יצירתו

עריכה

ספריו

עריכה
  • Moje šílené století (המאה המטורפת שלי) 1 (2009), 2 (2009) – ספר אוטוביוגרפיה זכה בפרס הספרותי הצ'כי "מגנסיה ליטרה" (Magnesia Litera) בשנת 2010
  • Premiér a anděl (2003)
  • Velký věk chce mít též velké mordy (2001)
  • Between Security and Insecurity (2000)
  • No Saints or Angels (Ani svatí, ani andělé) (1999; English translation, 2001) (לא קדושים ולא מלאכים)
  • Lovers for a Day (1999)
  • Loď jménem Naděje (1998)
  • When I came home(1998)
  • Kruh nepřátel českého jazyka: Fejetony (1998)
  • O chlapci, který se nestal číslem (1998)
  • Fictions and Histories (1998)
  • The Ultimate Intimacy (1997)
  • Poslední stupeň důvěrnosti (1996)
  • Milostné rozhovory (1995)
  • Jak daleko je slunce (1995)
  • The Spirit of Prague and Other Essays (1994) הרוח של פראג ומסות אחרות
  • My Golden Trades (1994)
  • Čekání na tmu, čekání na světlo (1993) (לחכות לחושך, לחכות לאור)
  • My Golden Trades (1992)
  • Ostrov mrtvých králů (1992)
  • Hry: Hra o dvou dějstvích (1991)
  • Už se blíží meče: Eseje, Fejetony, Rozhovory (1990)
  • Ministr a anděl (1990)
  • Rozhovor v Praze (1990)
  • Moje zlatá řemesla (1990)
  • Milenci na jednu noc (1988)
  • My First Loves (1988)
  • A Summer Affair (1987)
  • Love and Garbage (Láska a smetí) (1986; English Translation 1990)
  • My First Loves (1986)
  • Soudce z milosti (1986) - שופט בחסד - פורסם במחתרת ב־1976, פורסם בגלות ב-1986 תחת הכותרת Stojí, stojí šibenička, אחר כך בגלוי בארצו ב-1991. נחשב על ידי מבקרים ספרו החשוב ביותר, רומן פסיכולוגי מתוחכם.
  • Moje první lásky (1985) אהבותי הראשונות
  • My Merry Mornings: Stories from Prague (1985)
  • Ma veselá jitra (1979) (הבקרים העליזים שלי)
  • Milostné léto (1979)
  • A Ship Named Hope: Two Novels (1970)

מחזות

עריכה
  • Zámek, 1964, (הטירה) דרמה קפקאית
  • 1967 Mistr, (האומן) דרמה, בכורה בניו יורק ב-1970
  • Cukrárna Miriam, 1968 (קונדיטוריית מרים)
  • Porota, 1968 (חבר המושבעים)
  • 1974 Amerika, עיבוד ספרו של קפקא, יחד עם פאבל קוהוט
  • Ženich pro Marcelu (חתן למרצלה)
  • Pokoj pro dva (דירה לשניים)
  • Hromobití (הסופה)

תרגומים לעברית

עריכה
  • איוואן קלימה - "אהבותי הראשונות" - הוצאת מעריב,1989
  • איוואן קלימה - "שופט בחסד" (Soudce z milosti), רומן, זמורה - 1993 תרגם מצ'כית אפרים פרויד
  • הסיפור "לואיזה" בתוך "בירה ומצבי רוח משתנים - מבחר הסיפור הצ'כי", שבחרה ותרגמה מצ'כית רות בונדי. הוצאת חרגול ועם עובד, 2012

ציטוטים

עריכה

ברצון לבדק הבית ולתיקון העוולות חבויה כבר סכנה של אשמות חדשות ועוולות חדשות"

לקריאה נוספת

עריכה
  • פיליפ רות, ענייני עבודה - סופר, עמיתיו ועבודתם, זמורה ביתן, 2008, כולל שיחות המחבר עם איוואן קלימה בפראג ב-1990

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא איוואן קלימה בוויקישיתוף