איוואן שישמן, קיסר בולגריה
| ערך מחפש מקורות | |
איוואן שישמן (בבולגרית Иван Шишман; 1350 – 3 ביוני 1395) היה קיסר האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1371 ל-1395, בן לאם יהודיה שהתנצרה.
 | |||||||||
| איוואן שישמן, קיסר בולגריה | |||||||||
| לידה |
1350 טרנובו, האימפריה הבולגרית השנייה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1395 (בגיל 45 בערך) ניקופול, האימפריה העות'מאנית. | ||||||||
| מדינה | האימפריה הבולגרית השנייה | ||||||||
| מקום קבורה | ניקופול | ||||||||
| בת זוג | מריה קארה דראגאנה, נסיכת דספוטט סרביה. | ||||||||
| שושלת בית שישמן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
חייו עריכה
איוואן שישמן היה בנם הבכור של איוואן אלכסנדר קיסר בולגריה ואשתו השנייה שרה תאודורה, קיסרית בולגריה, אשר הייתה יהודייה שהתנצרה. אף שכבר היה לאביו בן קודם, מנישואיו הראשונים, איוואן סרצימיר, הוא מינה את איוואן שישמן כיורש רשמי והצהיר עליו כקיסר משותף בשנת 1355. המינוי הביא לפילוג המלכות הבולגרית בין בניו של איוואן אלכסנדר לאחר מותו.
איוואן שישמן ירש את האזורים המרכזיים של בולגריה, כולל עיר הבירה וליקו טרנובו ואילו אחיו למחצה קיבל את דוברוג'ה במזרח ווידין בצפון בולגריה.
בשנת 1386 הביס איוואן שישמן והרג את דן הראשון מלך ולאכיה, שהייתה בעבר חלק מבולגריה, אך גם לאחר מלחמה זו הוא לא הצליח להחזיר את דוברוג'ה.
מלחמתו בעות'מאנים עריכה
בשנת 1371, שנת עלייתו של שישמן לשלטון, אצילי סרביה ובולגריה הובסו בקרב מריצה בידי העות'מאנים. איוואן שישמן נאלץ עם עלייתו להיות וסאל של האימפריה העות'מאנית, כאשר הסולטאנים מורט הראשון ובאיזיט הראשון ממשיכים לכבוש את ערי ממלכת בולגריה.
ניצחון של הסרבים והבוסנים על העות'מאנים בקרב פלוצ'ניק ב-1387 גרם לו להחליט למרוד בהם. הסולטאן מורט הראשון הגיב מיד למרד ושלח צבא ענק כדי להכניע את הקיסר הבוגד. שישמן נאלץ להסכים לקבל שוב את תואר וסאל הסולטאן. זה מצדו החזיר לו את כל האזורים שאיבד, חוץ מהעיר סיליסטרה. שישמן ניסה למרוד שוב נגד הסולטאן, אך גם הפעם נכשל וכתוצאה מכך, חיל מצב עות'מאני הוצב דרך קבע, בכל הערים והמצודות בבולגריה.
לאחר הניצחון בקרב קוסובו הסולטאן באיזיט הראשון, החל להתכונן לכיבוש סופי של בולגריה. בשנת 1393 הוא פלש וצר במשך שלושה חודשים, על עיר הבירה וזו נפלה לאחר קרב קשה ועקוב מדם. שישמן ברח לניקופול (בולגריה) ושלט בעיר בתקווה שמסע הצלב נגד האימפריה העות'מאנית יחזיר לו את ממלכתו שאבדה לו, אבל אחרי ההפסד בוולאכיה, באיזיט הראשון ציווה לערוף את ראשו של שישמן.
קישורים חיצוניים עריכה
| הקודם: איוואן אלכסנדר 1371-1331 |
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה 1395-1371 |
הבא: איוואן סרצימיר 1397-1395 |