איזולאוצין
איזולאוצין (Isoleucine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז איזולאוצין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה מוכרח האדם לצרוך דרך המזון.
שם באנגלית | Isoleucine | ||
---|---|---|---|
סימון ארוך | Ile | ||
סימון קצר | I | ||
נוסחה כימית | C6H13NO2 | ||
משקל מולקולרי | 131 גרם למול | ||
נקודה איזואלקטרית | 6 | ||
pKa קרבוקסיל | 2.36 | ||
pKa אמין | 9.68 | ||
pKa שייר | אין | ||
| |||
מספר CAS | 73-32-5 | ||
כימיה
עריכההשייר של איזולאוצין זהה בהרכבו לשייר של חומצת אמינו אחרת, לאוצין, אך שונה בסידור האטומים (שני השיירים מהווים, אם כן, איזומרים מבניים). לאיזולאוצין שייר פחמימני הכיל ארבעה אטומי פחמן; זוהי חומצת האמינו ההידרופובית ביותר. שיירי איזולאוצין נמצאים בדרך-כלל באזורים הפנימיים של חלבונים, כדי שלא יבואו במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. איזולאוצין יוצרת אינטראקציות הידרופוביות עם חומצות הידרופוביות אחרות, ותורמת בכך רבות לייצוב המבנה התלת-ממדי של החלבון.
מקורות תזונה
עריכהאיזולאוצין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון[1], וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים.
ביולוגיה
עריכהלאיזולאוצין תפקיד חיוני במעגל קרבס, כמו כן היא ממלאת תפקיד משמעותי בגלוקונאוגנזה.
קישורים חיצוניים
עריכה- איזולאוצין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה