איזולאוצין

איזולאוצין (Isoleucine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז איזולאוצין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה מוכרח האדם לצרוך דרך המזון.

איזולאוצין

שם באנגלית	Isoleucine
סימון ארוך	Ile
סימון קצר	I
נוסחה כימית	C6H13NO2
משקל מולקולרי	131 גרם למול
נקודה איזואלקטרית	6
pKa קרבוקסיל	2.36
pKa אמין	9.68
pKa שייר	אין
נוסחה קווית של איזולאוצין נוסחה מלאה של חומצה איזולאוצין
מספר CAS	73-32-5

כימיה

השייר של איזולאוצין זהה בהרכבו לשייר של חומצת אמינו אחרת, לאוצין, אך שונה בסידור האטומים (שני השיירים מהווים, אם כן, איזומרים מבניים). לאיזולאוצין שייר פחמימני הכיל ארבעה אטומי פחמן; זוהי חומצת האמינו ההידרופובית ביותר. שיירי איזולאוצין נמצאים בדרך-כלל באזורים הפנימיים של חלבונים, כדי שלא יבואו במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. איזולאוצין יוצרת אינטראקציות הידרופוביות עם חומצות הידרופוביות אחרות, ותורמת בכך רבות לייצוב המבנה התלת-ממדי של החלבון.

מקורות תזונה

איזולאוצין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון, וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים.

ביולוגיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לאיזולאוצין תפקיד חיוני במעגל קרבס, כמו כן היא ממלאת תפקיד משמעותי בגלוקונאוגנזה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזולאוצין בוויקישיתוף

• איזולאוצין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)