איזלינגטון
איזלינגטון (באנגלית: Islington) היא שכונה במרכז רובע איזלינגטון של העיר לונדון, בירת אנגליה.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
איזלינגטון  |
| שטח |
14.86 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 206,125 (2011) |
| קואורדינטות | 51°32′38″N 0°06′10″W / 51.544°N 0.1027°W |
  | |
.svg){kind=spacer}
בעבר הייתה השכונה כפר קטן הממוקם לצד הגדולה (Great North Road). לימים, עם גדילתה של העיר לונדון, הפך האזור לחלק מהעיר, והכפר נתן את שמו לשם הרובע בו הוא נמצא.
האזור שסביב תחנת הרכבת התחתית איינג'ל נחשב לעיתים לשכונה בפני עצמה הנקראת איינג'ל ("המלאך").
מקור השם עריכה
האזור בו היה הכפר כונה על ידי הסקסונים בשם "גיסלדון" (Giseldone, על פי תעוד משנת 1005). לימים שונה השם ל"גיסלאנדן" (Gislandune, תעוד משנת 1062) שמשמעו "גבעת גיסלה".
שם זה שונה במהלך השנים ל"איסלדון" ונותר בשימוש עד המאה ה-17, עת נוצר השם הנוכחי.
היסטוריה עריכה
במהלך ימי הביניים עברו בסמוך למקום בו ממוקמת כיום השכונה דרכים עתיקות שנקראו בשם "רחובות" (streets), בהשפעת נוהג מהתקופה הרומית לקרוא לדרכים בשם זה. כיום לא ידוע המיקום המדויק של דרכים אלה. במהלך המאה ה-14 התפתחה הדרך הצפונית הגדולה שהובילה מאלדרסגייט ועברה בסמוך לעמדת תשלום בגבעת הייגייט. עמדת תשלום נוספת עמדה באזור איינג'ל, והכפר איזלינגטון השתרע בין שתי עמדות תשלום אלה. דרך נוספת, צדדית (שעברה במיקומה של דרך ליברפול של ימינו) שימשה בעיקר למעבר בקר שהובא לסמית'פילד שבעיר לונדון. לאורכה של דרך צדדית זו נבנו מכלאות בקר.
הכפר איזלינגטון מוקם על אדמותיו של הבישוף של לונדון ואדמות קתדרלת סנט פול. רישום משנת 1548 מתעד כי בכפר התגוררו 440 משפחות, ובמקום היו בתי אחוזה רבים של עשירי לונדון.
באזור איזלינגטון ממוקמים מעיינות רבים, אשר שימשו במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18 להשקות גינות ירק רבות שהיו באזור, והכפר היווה למעשה את גן הירק של לונדון. אופיו הכפרי והשלו של האזור הביא להיותו אתר נופש לתושבי העיר הצפופה, ונבנו בכפר פאבים רבים. נכון לשנת 1716 נספרו בכפר 56 פאבים, וכן בתי תה רבים, ואתרי בילוי כגון אתרי כדורת וירי בחץ וקשת.
במהלך המאה ה-19 הכפר גדל בהדרגה, מ-10,212 תושבים בשנת 1801 ל-319,143 תושבים בשנת 1891. גידול מהיר זה נבע משיפור דרכי התחבורה אל העיר לונדון, שאיפשר את הפיכת הכפר השלו לפרוור בו מתגוררים יוממים העובדים בעיר עצמה. הקמת מסילות ברזל העוברות באזור ומקשרות אותו אל העיר הביא לצפיפות רבה ולירידה בפופולריות של השכונה ובמעמד הסוציו-אקונומי של תושביה.
בשנת 1820 נבנתה תעלת ריג'נטס, אשר באזור איזלינגטון עוברת במנהרה שאורכה 886 מטרים.
כמו כן, במהלך המאה ה-19 נבנו באזור תיאטראות רבים ואולמות קונצרטים ומופעים. אולם המוזיקה של קולינס, שנוסד בשנת 1862, זכה להצלחה רבה ובמהלך השנים גדל בהיקפו. בשנת 1897 היו באתר נופש זה 1,800 מושבים ו-10 פאבים. המבנה נהרס בשריפה בשנת 1958 ולא שוקם.
בשנת 1862 נבנה בכפר האולם החקלאי המלכותי, לצידה של דרך ליברפול, אשר שימש לתצוגת בקר. באולם נערך מדי שנה יריד סמית'פילד, וכן נערכו בו אירועים נוספים. המבנה שימש כמבנה התערוכות והירידים המרכזי של העיר לונדון עד ראשית המאה ה-20, ויכל להכיל כ-50,000 צופים[1]. האולם הופקע במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש כמרכז מיון מגיוסים, ולאחר המלחמה הפך למרכז עסקים.
בשנת 1833 הוקמה חברת איזלינגטון לספרות ולמדע, אשר נפגשה ברחוב אפר (Upper Street). מבנה חברה זו הוקם בשנת 1837 וכונה המכון הספרותי והמדעי. המבנה כלל ספרייה ובה 3,300 ספרים, וכן חדר קריאה, מוזיאון, ואולם הרצאות בן 500 מושבים. המבנה נרכש על ידי צבא הישועה בשנת 1890 ושימש את הארגון עד שנת 1958. לאחר שהמבנה עמד נטוש מספר שנים, בעקבות פעילות ציבורית בשנת 1978 שוקם המבנה ושב להיות תיאטרון.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוקו מבנים רבים בשכונה (למעלה מ-3,200 בתי מגורים) במהלך הבליץ - הפצצות ההלופטוואפה במלחמת העולם השנייה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 שוקמו האזורים שנפגעו והשכונה שבה להיות אזור מגורים פופולרי, ובין היתר התגורר בה טוני בלייר קודם לבחירתו בשנת 1997 לתפקיד ראש ממשלת בריטניה.
אזכורים תרבותיים עריכה
השכונה ותחנת איינג'ל (באנגלית: מלאך) של הרכבת התחתית של לונדון מוזכרים בספרו של ניל גיימן "לעולם-לא-עולם" בו מתואר מלאך בשם איזלינגטון שמתגורר במנהרות שמתחת העיר לונדון.
בגרסה האנגלית של משחק המונופול אזור איינג'ל הוא אחד האזורים הניתנים לרכישה, כמו גם דרך פנטונוויל העוברת דרך השכונה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר מועצת הרובע
- ההיסטוריה של השכונה
- איזלינגטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)