איחוד יחסי היא שיטת טיפול חשבונאית אפשרית בשליטה משותפת על חברה, על פיה החברה המחזיקה מאחדת את חלקה היחסי (על פי אחוזי ההחזקה שלה) בכל אחד מפרטי הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות וההוצאות של החברה המוחזקת.

לעיתים חברה המחזיקה מניות של חברה אחרת מקיימת שיתוף חוזי מוסכם עם בעלי המניות האחרים, בשליטה על הפעילות הכלכלית של החברה המוחזקת. שיתוף זה יוצר למעשה שליטה משותפת, המתקיימת רק כאשר החלטות פיננסיות ותפעוליות אסטרטגיות, המתייחסות לפעילות, דורשות החלטה פה אחד של הצדדים ששולטים במשותף.

נציין כי על פי התקינה הישראלית ישנה חובה לבצע איחוד יחסי במקרים בהם מתקיימת שליטה משותפת. על פי התקינה הבינלאומית ניתן לבחור אם לבצע איחוד יחסי או לטפל בהשקעה על פי שיטת השווי המאזני.[1]

על פי התקינה הבינלאומית IFRS‏ 11 משנת 2013 לא ניתן יותר להשתמש בשיטת האיחוד היחסי אלא רק בשיטת השווי המאזני על פי תקן חשבונאות IAS 28.

דוגמה עריכה

חברה א' מחזיקה 50% בחברה ב' שהוקמה על ידה (כלומר אין מוניטין והפרשים מקוריים אחרים) ומוחזקת בשליטה משותפת עם חברה ג'.
להלן תמצית מאזן חברה ב' ליום 31/12/2008:

הון חוזר נטו 100 מש"ח
נכסים קבועים 250 מש"ח
סה"כ 350 מש"ח
התחייבויות לזמן ארוך 200 מש"ח
הון עצמי 150 מש"ח
סה"כ 350 מש"ח

במידה וחברה א' תיישם את שיטת האיחוד היחסי היא תיקח 50% בכל נכס והתחייבות של חברה ב' ותאחד אותם במאזנה (כמובן שבהקבלה גם תוצאות הפעילות של חברה ב' תאוחדנה במסגרת דוח רווח והפסד של חברה א').

נניח שכל מה שיש בחברה א' זה ההשקעה בחברה ב' שמומנה על ידי הלוואה בגובה 50 מ' ש"ח והון עצמי בגובה 25 מ' ש"ח (כלומר, במאזן חברה א' יוצג נכס השקעה בחברה ב' של 75 מ' ש"ח מול התחייבויות לזמן ארוך של 50 מ' ש"ח והון עצמי של 25 מ' ש"ח). כעת לאחר האיחוד היחסי, המאזן המאוחד של א' יראה כדלקמן:

הון חוזר נטו 50 מש"ח = 100/2
נכסים קבועים 125 מש"ח = 250/2
סה"כ 175 מש"ח
התחייבויות לזמן ארוך 150 מש"ח = 200/2 +50
הון עצמי 25 מש"ח (רק של חברה א')
סה"כ 175 מש"ח

הערות שוליים עריכה