אילה חסון

עיתונאית ומגישת חדשות ישראלית
(הופנה מהדף איילה חסון)
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אַיָּלָה חסון-נשר (נולדה ב-28 בספטמבר 1961[1]) היא עיתונאית ישראלית, מגישה בתאגיד השידור הישראלי. את רוב הקריירה העיתונאית שלה עשתה ברשות השידור בשנים 1993–2015, שם שימשה, בין היתר, כתבת ופרשנית, הגישה תוכניות בקול ישראל ואת מהדורת "יומן" בערוץ הראשון, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד מנהלת חטיבת החדשות של הערוץ. משנת 2015 הייתה פרשנית בכירה בחדשות 13, שם הגישה את מהדורות "שישי" ו"המטה המרכזי", עד להצטרפותה לתאגיד בשנת 2023, שם מגישה את התוכניות "שבע עם אילה חסון" בכאן 11 ואת "הבוקר הזה" בימי חמישי בכאן ב'. חסון נודעה במספר פרסומים בעלי השפעה.

אילה חסון
אילה חסון, אפריל 2022
אילה חסון, אפריל 2022
לידה 28 בספטמבר 1961 (בת 62)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים)
עיסוק עיתונאית, כתבת ומגישה בטלוויזיה וברדיו
מעסיק תאגיד השידור הישראלי
בעבר:
חדשות 13, רשות השידור, קול ישראל
סוג כתב פלילים, פוליטית, מדינית
תחום סיקור אקטואליה ופוליטיקה
בן זוג שי נשר
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות אבירת איכות השלטון, אות אומ"ץ, פרס ביקורת התקשורת
קישורים חיצוניים
פייסבוק AyalaHasson
טוויטר AyalaHasson
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אילה חסון ב-1996

ביוגרפיה עריכה

חסון היא הרביעית מחמשת ילדיהם של רינה וסלומון (שלמה) חיון. גדלה בשכונת תלפיות בירושלים ולמדה בגימנסיה רחביה. בגיל 10 עברה תקיפה מינית, ולדבריה אירוע טראומטי זה הוביל אותה להיות עיתונאית.[2]

לאחר שירותה בצה"ל, למדה עיצוב פנים ולאחר מכן פנתה ללימודי תקשורת בבית הספר לעיתונאות ולתקשורת "כותרת". היא גם בעלת תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב.[3][4]

נשואה בשנית למפיק הטלוויזיה וסוכן הטאלנטים שי נשר, מי שהיה בעברו מאבטחו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.[5] היא אם לבן מנישואיה הראשונים ולבת משותפת עם נשר, ומתגוררת בתל אביב.

חסון דוברת חמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית.[4]

קריירה עריכה

בתחילת דרכה המקצועית עבדה חסון מספר חודשים בעיתון "מעריב", ובסוף שנת 1993 התקבלה לעבודה ברשות השידור. בראשית דרכה ברשות שימשה ככתבת לענייני משפט ומשטרה, ולאחר מכן מונתה לכתבת הפוליטית של הערוץ הראשון.[6] בעקבות חשיפתה את פרשת בר-און חברון נשלחה על-ידי מנהל הערוץ יאיר שטרן להשתלמות ב-CNN.[7]

בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה לשמש כפרשנית המדינית של הערוץ והגישה את התכנית השבועית "היום בחדשות".[8] בשנת 2006, לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, הגישה לצדו של בן כספית את התוכנית "ישראל בוחרת" בערוץ הראשון, זאת במקביל לעבודתה ככתבת.[9] בסוף שנת 2008 השניים החלו להגיש יחד את מהדורת יום שישי "יומן",[10] ומשפרש ממנה כספית בראשית 2010,[11] חסון הגישה אותה לבדה עד לפרישתה מן הערוץ.[6] במקביל הגישה בימי חמישי את תוכנית הרדיו "הכל דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל.[12]

באוגוסט 2014 מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.[12] בנובמבר 2015 עברה לחדשות עשר (אשר מאוחר יותר התמזג אל ערוץ 13), שם הגישה את מגזין סוף השבוע "שישי", את תוכנית הראיונות "המטה המרכזי" לקראת צאת השבת, ושימשה כפרשנית בכירה בערוץ.[6] לאחר המעבר טענה חסון שעזיבתה את השידור הציבורי באה בעקבות התנכלות שעברה מצד בכירים לשעבר ברשות השידור (בהם זליג רבינוביץ') ושולחיהם, זאת לאחר שעם מינויה לתפקיד מנהלת חטיבת החדשות נחשפה למעשי שחיתות ובזיזה של כספי ציבור ברשות ודרשה לטפל בהם.[13][14] באוקטובר 2022 החלה להגיש גם את תוכנית האקטואליה היומית "אזור בחירה", ששודרה בהגשה לסירוגין שלה ושל רביב דרוקר.[15]

בפברואר 2017 החלה לשדר תוכנית אקטואליה שבועית בימי חמישי ב-103FM.[16] שנה לאחר מכן הפכה תוכניתה לרצועה יומית בימים א'-ד'.[17][18] בפברואר 2020 עברה לשדר באותה תחנה תוכנית אקטואליה משותפת עם גולן יוכפז מדי בוקר, אך כעבור חודש עזבה את התחנה.[19]

בין הראיונות שערכה חסון, בלט ראיון בלעדי בשנת 1995 עם גאולה עמיר, אמו של יגאל עמיר, רוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין,[20] ראיון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין בשנת 2005,[21] ראיונות עם מזכירת המדינה של ארצות הברית קונדוליזה רייס ב-2005 וב-2007.[22] בתחילת הקריירה שלה, עת שימשה כתבת פלילים בשנת 1994, נודעה חסון בסיקורה המקיף את פרשת ההתבצרות החמושה של הרב עוזי משולם בביתו במסגרת מאבקו לחשיפת פרשת ילדי תימן, והייתה ליחידה שנכנסה לביתו.[23] חסון נטלה חלק בסדרת הדוקו-דרמה "חידת משולם" בתאגיד השידור שתיעדה את הפרשה,[23] ואת דמותה בסדרה גילמה השחקנית דנה מיינרט.[24]

במאי 2021, בעת שהכינה כתבה לסיקור האירועים במהלך המהומות בלוד, הותקפה חסון על-ידי פעילי ימין קיצוני.[25]

חסון הופיעה בתפקיד עצמה בסרט הטלוויזיה "אהבה מדרגה ראשונה" בבימויו של עקיבא טבת בשנת 1997, ובעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "מנאייכ" בשנת 2022.[26]

בפברואר 2023 עברה לתאגיד השידור הישראלי, שם היא מגישה את תוכנית הערב "שבע עם איילה חסון" בכאן 11 בימים א'–ד' ואת תוכנית הרדיו "הבוקר הזה" בימי חמישי בכאן ב', ומשמשת בין היתר כפרשנית בחדשות הערב.[27] חסון היא שיאנית השכר בתאגיד השידור.[28]

חשיפות עיתונאיות עריכה

 
אילה חסון בנובמבר 2015

פוליטי-מדיני עריכה

כתבה של חסון בתחילת שנת 1997 הביאה להתפוצצות פרשת בר-און חברון.[29] על-פי הכתבה, מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה חלק מעסקה עם אריה דרעי בתמורה לתמיכה של מפלגת ש"ס בהסכם חברון. על-פי הכתבה, המינוי בוצע בהמלצתו של הקבלן דוד אפל, מתוך הערכה שדרעי, שהתנהל נגדו משפט פלילי, יקבל הסדר טיעון מקל על-ידי בר-און.[30][29] בעקבות החשיפה, לראשונה בישראל נחקר ראש ממשלה מכהן באזהרה על-ידי המשטרה, שהמליצה להעמידו לדין יחד עם כל המעורבים בעניין, אם כי לבסוף לא הוגשו כתבי אישום.[7] בנוסף, הוקמה ועדת שמגר, שהביאה לשינוי בדרך המינוי של היועץ המשפטי לממשלה.[31] תביעת דיבה מצד אפל נגד חסון ורשות השידור נדחתה על-ידי בית המשפט בנימוק של אמת בפרסום.[32]

בשנת 2002 חשפה את פרשת השוחד של השר שלמה בניזרי, שכיהן כשר הבריאות וכשר העבודה והרווחה מטעם ש"ס.[20] על-פי כתבתה, בניזרי קיבל ממשה סלע, קבלן ירושלמי שעסק בגיוס עובדים זרים לישראל, סכומי כסף שהגיעו לכ-800 אלף ש"ח, בתמורה לסדרה של מינויים פסולים וסיוע לסלע תוך ניצול סמכותו כשר.[7][33] התחקיר התבסס על עדויות ומסמכים שסופקו על-ידי אשתו של סלע (שהייתה גם ראשת לשכתו של בניזרי), והוביל להרשעתו ולמאסרו של בניזרי בגין שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט.[33][34]

בשנת 2004 חשפה חסון קלטות משנת 2002 בהן נשמע שר האנרגיה יוסף פריצקי כשהוא מאשים בשחיתות את ח"כ אברהם פורז, חברו במפלגת שינוי ולכאורה מנסה לתפור לו תיק.[35] בעקבות פרסום ההקלטה פוטר פריצקי מהממשלה.[36][37]

שנה לאחר מכן חשפה הקלטה נוספת ובה נשמע פורז מבטיח נסיעות לחו"ל לשני יריבים ממפלגתו בתמורה להפסקת המתקפות נגדו.[38] בין יתר החשיפות בשנות ה-2000 המוקדמות, חשפה כי אלחנן טננבוים נמצא בחיים בשבי החזבאללה.[20]

בשנת 2006 פרסמה חסון שיעקב בורובסקי, בעת שהיה מפקד מחוז הצפון במשטרה בשנת 2004, שלח מסרים דרך חבר מרכז ליכוד לשעבר אל עמרי שרון, ובהם הבטחה לסגור תיק חקירה נגד שרון אם הוא יפעל לקידומו של בורובסקי לתפקיד מפכ"ל המשטרה.[39] טענות נגד חסון שפרסום זה נועד לפגוע בבורובסקי (שעמד בראש צוות המאבק בשחיתות שלטונית במשרד מבקר המדינה) בעטיו של ניהול חקירות נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט נדחו על-ידי רשות השידור.[40] חקירת משטרה נגד בורובסקי בפרשה נסתיימה ללא כתב אישום אך עם ביקורת מצד פרקליט המדינה על התנהלותו.[39][41]

בדצמבר 2007 פרסמה כי טארק ויאסר עבאס, שני בניו של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, מעורבים עסקית בחברה סלולרית חדשה בשם אל-ווטניה ושממשלת ישראל פועלת להקצות לה תדרים סלולריים בעקבות פניה של מחמוד עבאס אל ראש הממשלה אולמרט.[42][43] שני האחים כפרו בכל מעורבות בחברה, והגישו תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון ש"ח נגד חסון ורשות השידור, בטענה שפרסומה צוטט בכלי תקשורת זרים וחשף אותם לסכנת חיים ממשית בשל שיתוף פעולה כלכלי שלהם עם ישראל.[42] הצדדים הופנו להליך גישור, שבסופו פרסמה חסון הבהרה בעניין והתיק נסגר ללא כל פיצוי כספי.[42]

בשנת 2015 פרסמה סדרה של גילויים מחקירות ח"כ פאינה קירשנבאום ופרשת השחיתות בישראל ביתנו. החשיפה המרכזית העלתה כי קירשנבאום העבירה כספים קואליציוניים של ישראל ביתנו לעמותת "עזרא", וזו בתמורה הטיסה אותה ואת משפחתה המורחבת ליעדים שונים בחו"ל, בעלויות שהגיעו לכמאה אלף דולרים.[44]

בשנת 2021 פרסמה מידע שקיבלה מעמותת "עד כאן" ומארגון "בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות", לפיו ראזי עיסא, מספר 15 ברשימת רע"מ לכנסת וממנסחי ההסכם הקואליציוני לממשלת ישראל השלושים ושש, הצטלם במהלך כנס בעזה, בו השתתף כמנכ"ל עמותת הצדקה "סיוע 48" שאחראית בין השאר על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, עם בכיר חמאס, ראזי חמד.[45][46] הכתבה עוררה הדים.[47] התנועה האסלאמית הגישה תביעת דיבה נגד חסון ומערכת חדשות 13 בדרישה להתנצלות ולפיצוי.[48] התביעה הסתיימה בלא כלום, כשחסון רשאית לעמוד מאחורי הפרסום ואינה נדרשת להתנצלות.[49]

בשנת 2022 פרסמה סדרת כתבות על מעון ראש הממשלה נפתלי בנט.[50][51] הראשונה, בדבר הפיכתו של ביתו הפרטי ברעננה למעון הרשמי, ללא הכרזה ציבורית כמחויב על-פי החוק (בזמן שהמעון הרשמי ברחוב בלפור היה בשיפוץ), בסכום שלדבריה הגיע לכ-45 מיליון ש"ח למטרת שיפוצים, הוצאות ואבטחה.[52][53] בנוסף חשפה כי הבנייה במקום התבצעה ללא היתרים חוקיים,[54] פרסום שאוששו שופטי בג"ץ תוך מתיחת ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה.[55][56] מאוחר יותר פורסם שהוצאותיו של בנט היו פחות מחצי הוצאותיו של נתניהו בשנה הקודמת (ללא הוצאות אבטחה).[57] פרסום נוסף חשף את גובה ההוצאות הפרטיות של משפחת בנט לצורך משלוחי מזון, שהסתכמו בסכומים גבוהים של כסף ציבורי מדי חודש.[52] הפרסום זכה להד ציבורי וסכומי ההוצאות אומתו על-ידי ראש הממשלה שאף הודיע כי מאותו רגע ואילך ישלם על הוצאותיו מכיסו הפרטי.[34][58] באפריל 2023 פרסמה מסמכים שמפרטים את כלל העלויות של הבית ברעננה כמעון רשמי (הכוללות אבטחה, גדרות, מצלמות, תחזוקה ומזון), שמגיעות ללמעלה מ-46 מיליון ש"ח.[59]

ביולי 2022 דיווחה על אודות מידע מודיעיני ששוכב באגף החקירות של משטרת ישראל, תחילה מבלי לפרסם את שמות המעורבים,[60][61] שמאוחר יותר התברר כטענה של יוסי כמיסה, פעיל לשעבר של מפלגת "ישראל ביתנו", כי שר האוצר אביגדור ליברמן הזמין ממנו עשרים שנים קודם לכן חיסול של ניצב במשטרה סנדו מזור תמורת מאה אלף דולרים.[62] בראיון לחסון סיפר כמיסה שקצין המשטרה משה מזרחי היה בסוד העניינים, והלה אישר זאת.[63] ליברמן הכחיש בתוקף את דברי כמיסה; השניים הגישו קובלנות פליליות זה נגד זה.[64][65]

במאי 2023 פרסמה תחקיר שבמרכזו סיפור על גניזתה של כתבת תחקיר של העיתון "הארץ" לפני כעשור, שמטרתה הייתה לאשש שמועות שרצות בנוגע להתנהלותו של השר גדעון סער מול נשים, זמן קצר לפני שלקח פסק זמן מהחיים הציבוריים בשנת 2014.[66][67] במסגרת כתבתה חשפה חסון מסרון ששיתף עימה בזמנו מו"ל העיתון עמוס שוקן, ובו מסר מאיים כלפיו מסער: "לא רק עליי יש דברים, גם עליך יש דברים", בעטיו של סרטון מיני שבו מעורב שוקן, שצולם בידי בלש פרטי ולא פורסם בתקשורת.[66] שוקן, שאישר את פרטי המקרה, טען שתחקיר זה מצד חסון מהווה סגירת חשבונות בגלל ביקורות שליליות שהתפרסמו נגדה בעיתון, וסער הכחיש את המיוחס לו.[66]

ציבורי עריכה

בשנת 2015 פרסמה שהנשיא לשעבר שמעון פרס מרוויח מאות אלפי דולרים בעבור שורה של הרצאות לקרן היסוד ולפדרציה היהודית ברחבי העולם.[68]

בשנת 2016 פרסמה בנוגע לתכנון מתן חנינה לנשיא לשעבר משה קצב בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד ונשיא המדינה ראובן ריבלין, זאת במקרה שוועדת השחרורים לא תנכה שליש מעונשו.[69][70] הפרסום עורר סערה בעיקר בקרב ארגוני נשים וכן מספר חברות כנסת שיצאו נגד ההחלטה.[71]

בשנת 2016 פרסמה הקלטה ובה התבטאויות בוטות של איש העסקים לב לבייב על הבנקים בישראל ועל הבכירים במשק.[72]

בינואר 2022 פרסמה חסון סדרת תחקירים שמעלה סימני שאלה בנוגע למינויו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לתפקיד רקטור הספרייה הלאומית, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן.[73] אחד מתחקירים אלה חשף כי דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, חתם על הסכם השתקה עם עובדת שהתלוננה על הטרדה מינית על-ידו, ובעקבות פרסום זה פרש בלומברג מתפקידו.[74][75]

בינואר 2023 פרסמה חסון שאבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל, ביצע לכאורה מעשה מגונה במהלך שיחת וידאו עם עורכת דין, לה כתב מכתב המלצה למינויה לתפקיד שיפוט.[76] בעקבות הפרסום, חימי התפטר מתפקידו.[77]

ביולי 2023 פרסמה את עלויות האבטחה המצטברות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק במשך כשני עשורים מיום סיום כהונתו, אשר ליוותה אותו באופן קבוע בישראל ובמהלך מסעותיו השונים לחו"ל.[78]

אזרחי ופלילים עריכה

במרץ 2008 פרסמה חסון כי שבוע לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב, מתקיימת התארגנות מחתרתית על-ידי גורמים המקורבים לישיבה, במטרה לפגוע בערבים כפעולת נקם. למרות שבכתבה הודגש כי אין לישיבה עצמה חלק בפעילות המדוברת, הוציאה הישיבה מכתב ובו דרישה להתנצלות ולהשעיה של חסון. רשות השידור דבקה באמיתות הפרסום.[79]

בשנת 2016 בלטו כתבות מתוך תחקיר של חסון בנוגע לאסתי וינשטיין, חסידת גור לשעבר שיצאה בשאלה וכמה שנים מאוחר יותר שמה קץ לחייה. במסגרת הכתבות הציגה חסון מסמכים שפירטו את ההתעללות המינית שעברה וינשטיין מצד בעלה ועדויות מצד גורמים כמו המעסה שסיפק עיסויים ארוטיים לה ולבעלה.[80][81]

כתבה של חסון משנת 2019 סיפרה על ניצולת שואה קשישה וערירית בשם רותי שפיץ, שביתה בנתניה הועבר על שמו של חשמלאי צעיר בשם יוסף רחמים, שהשתלט על נכסיה של שפיץ וחסם אפשרות תקשורת בינה לבין אחייניתה מארצות הברית.[82] תביעת לשון הרע מצד רחמים נגד חסון בגין הפרסום נדחתה על-ידי בית המשפט שקבע כי הפרסום מהווה "עבודה עיתונאית אחראית".[83]

כתבה של חסון משנת 2020, פנסיונר ביומו השני בעבודה חדשה כנהג מונית גבה, לדבריו בטעות, חיוב יתר של 3.8 שקלים, ונתבע על-ידי הנוסע, עורך דין במקצועו.[84] מרגע הגשת כתב אישום נגד הנהג בשנת 2017, התנהל נגדו משפט של כשלוש שנים, שבסופו חתם על הסדר טיעון כחודש לאחר פרסום הפרשה.[85][86] תביעת דיבה מצד עורך הדין נגד חסון וערוץ 13 נדחתה על-ידי בית המשפט, שהתייחס לחשיבותה הציבורית של הכתבה, לאמיתות הפרסום ולהשפעתו.[87]

כתבות מגזין של חסון במהלך השנים על פרשיות פלילים ידועות הביאו גילויים חדשים וראיונות ראשוניים בפרשות רצח כמו רצח אורון ירדן,[88] רצח מלה מלבסקי,[89] רצח נאוה אלימלך,[90] פרשת גיתית איזראלוב,[91] רצח תאיר ראדה.[92][93][94]

במהלך שנת 2021 פרסמה חסון כתבות ביקורתיות כלפי התנהלות המשטרה ביחס לשתי קורבנות אונס מהמעמד הבינוני-נמוך: הראשונה עולה חדשה בת 50 משכונת התקווה שהותקפה ונאנסה בביתה על-ידי פורץ צעיר,[95] והשנייה נערה בת 16 מיבנה, תלמידה מצטיינת ופעילת "בני עקיבא", שנאנסה בדרכה לביתה, ושאביה לבסוף דקר את האנס משלא קודמה החקירה.[96][97] ביוזמת חסון, נפתח מיזם מימון המונים לסיוע לנפגעת מתל אביב.[98]

צבא, פרקליטות ומשטרה עריכה

חסון פרסמה שורה של חשיפות בעניין פרשת הרפז. בספטמבר 2011 חשפה את הקשר ההדוק לכאורה בין בועז הרפז, החשוד בזיוף מסמך גלנט (מסמך לבניית תדמית חיובית עבור המועמד לכהונת הרמטכ"ל יואב גלנט, תוך הכפשת אחרים), לרונית אשכנזי, אשתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי וכן חשד לכך שהם אספו מידע על חריגות הבנייה של גלנט והעבירו אותו לגורמים עלומים.[99] בעקבות פרסומיה נתפסה חסון כמובילת המחנה שהתייצב נגד אשכנזי (בסכסוך שנוצר בינו ובין שר הביטחון, אהוד ברק),[100][101] והלה תקף אותה על שלכאורה "תפסה צד" וניסתה ללא הרף לפגוע בו בפרסומים מוטים.[102]

גילויים נוספים של חסון בפרשת הרפז על איסוף חומרים מצד אשכנזי נגד הדרג המדיני, ובכללם ראיון עומק עם הרפז באוקטובר 2013 שזכה לתהודה תקשורתית,[102] הובילו לחקירת משטרה נגד אשכנזי וסביבתו.[12] בספטמבר 2014 המשטרה המליצה להעמידם לדין,[103] אך התיק נסגר בשנת 2016 בנימוק של היעדר אשמה פלילית, אם כי עם ביקורת מצד היועמ"ש יהודה וינשטיין כלפי אשכנזי על שעסק באיסוף מידע מכפיש על שר הביטחון.[104] חשיפת התמלילים מחקירת אשכנזי על-ידי עמית סגל בשנת 2019 העלתה ציטוטים של אשכנזי ובהם כוונתו להלך אימים על חסון ובמילותיו "ליישר אותה".[105][106]

חסון חזרה לעסוק בפרשת הרפז במאי 2020, עת פרסמה שיחה משנת 2010 המצויה בקלטת השמורה בפרקליטות,[107] ובה נשמע הפצ"ר אביחי מנדלבליט אומר לרמטכ"ל אשכנזי ביחס למסמך הרפז, "אני אסגור לך את העניין", כלומר יחלץ אותו מן הפרשה.[108] בפרקליטות נטען כי השיחה היא האזנת סתר, מנגד טענה חסון שהחוק מתיר להאזין לשיחה משום שנעשתה במתקן צבאי.[109][110] ביוני 2020 חשפה שמנדלבליט, שהתנהל נגדו תיק חקירה בפרשה, פנה לפרקליט המדינה ב-2016 וביקש לשנות את הסיבה שבגינה נסגר התיק לחוסר אשמה, בקשה שנדחתה.[111]

כעשור לאחר אירוע הדריסה של הנער גל בק, פרסמה חסון תחקיר ובו טענות לאי-סדרים בתיק החקירה, כולל הסתמכות לכאורה על עדות ראייה שקרית וגילויים על כך שהנהגת הדורסת, שני פלטי, לא עברה בדיקות כנדרש.[112] הוריו של בק טענו לטיוח התיק בשל מעמדה המיוחס של משפחת פלטי.[113][114] התחקיר עורר הדים בציבוריות הישראלית ובעקבותיו חודשה החקירה, שבה טענה פלטי כי שידור התחקיר בא בעקבות סכסוך עסקי בין אביה, נדב פלטי, לבין בעלה של חסון.[115][116] חסון הכחישה את הטענות,[117] ומאוחר יותר חשפה מסמך מבית החולים איכילוב, שלא היה בתיק החקירה, ובו בדיקות שנעשו לפלטי לאחר התאונה ומהן עולה כי הייתה בגילופין בליל התאונה.[118][119] לבסוף הוחלט שלא להגיש כתב אישום בשל התיישנות.[120]

במרץ 2018 פרסמה סדרת תחקירים על אירוע משירותו הצבאי של ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000, ובמרכזו סימני שאלה לגבי מותו של חברו לקורס קצינים בבה"ד 1, רונן ילין, לאחר שנדרס על-ידי רכבת עת יצאו השניים לניווט לילי בתל שוקת בשנת 1984.[121][122] חפץ סיפר שהשניים נרדמו מעייפות סמוך לחצות, וכשהתעורר חפץ גילה כי ילין איננו. חסון חשפה כי בשנת 1987 החקירה נפתחה מחדש במצ"ח בעקבות החשד כי ילין נהרג מפליטת כדור של חפץ במהלך הניווט, וכדי להסתיר את הדבר, הציב חפץ את גופתו לרוחב פסי הרכבת. בזמנו חפץ נחקר ונמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף, אך תיק החקירה שהגיע לידי חסון לא פירט את השאלות שנשאלו בו, ונותרו שאלות לא פתורות כמו סיבת עלייתו של ילין למסילת הרכבת והירדמותו עליה לרוחב הפסים, זאת בלי אפודו ונשקו האישי.[123] התחקיר זכה לתהודה, ומאוחר יותר הועלה במשפט נתניהו.[124]

באוקטובר 2020 חשפה כי משטרת ישראל עצרה את שירה שפיץ, תושבת פתח תקווה שהפטירה לעבר שכנהּ היועמ"ש אביחי מנדלבליט "פרשת משפטים בושה" בדרכם לבית הכנסת ביום שבת (כאות מחאה נגדו תוך אזכור של פרשת השבוע, פרשת משפטים). שפיץ, עורכת דין שומרת מצוות, נעצרה לעיני ילדיה תוך שנאלצה לחלל שבת, ונחקרה באזהרה בחשד לפגיעה בפרטיות. בתגובה לפרסום מסר מנדלבליט כי לא התלונן,[125] אם כי בעלה של שפיץ שמנדלבליט הוא שסימן למאבטחו לעצור אותה.[126][127] שבוע לאחר פרסום האירוע סגרה פרקליטות המדינה את התיק הפלילי נגד שפיץ בגין היעדר אשמה, זאת לאחר שהיה פתוח במשך שמונה חודשים.[128] נציב תלונות הציבור דוד רוזן קבע כי חקירת שפיץ הייתה משוללת יסוד,[129][130] ובמרץ 2023 ניתן פסק דין נגד הפרקליטות והמשטרה בעקבות האירוע לפיצוי של 70 אלף ש"ח לטובת שפיץ.[127][131]

בפברואר 2022, בעקבות פרסום של חסון שמשרד הביטחון הפסיק לאשר לצוללי ילת"מ אחוזי נכות אחרי שחלו בעקבות האימונים בנחל קישון המזוהם,[132] שר הביטחון בני גנץ אישר הכרה בהם כנכי צה"ל, 22 שנים לאחר פרשת הקישון.[133]

באותה שנה שודר ברשת 13 סרטה של חסון "קרב חייו",[134] שבו היא מציגה תחקיר אודות תת-אלוף (מיל') גל הירש, מתקופת היבחרו לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל, דרך הסרת מועמדותו בעקבות חקירות בחשד לביצוע עבירות של טוהר המידות, סגירתן מפאת חוסר אשמה וחוסר ראיות, והגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות מס. הסרט מתעד את התמודדותו של הירש לאורך התהליך, שנתפס מבחינתו ובתימוכין של בכירים, כסיכול המינוי באמצעות תפירת תיקים.[135][136]

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023), פרסמה חסון בנובמבר של אותה שנה על אודות מצגת בשם "חומת יריחו" שהוכנה על-ידי המודיעין של אוגדת עזה והוצגה במאי 2022 בפני ראש אמ"ן אהרון חליוה ואלוף פיקוד דרום אליעזר טולדנו. במצגת מפורטת תוכנית לכיבוש יישובים ובסיסים בדרום הארץ. על-פי הכתבה, באוגוסט 2023 הוצגה גרסה מעודכנת של המצגת עם מידע מודיעיני נוסף שהצטבר באוגדה.[137] ימים מספר לאחר כתבתה של חסון, פורסם מידע דומה ב"ניו יורק טיימס".[138]

הוקרה עריכה

חסון זכתה במספר הוקרות על פעילותה העיתונאית:

  • ב-1998 נמנתה עם זוכי אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[139][140]
  • ב-2009 הייתה האישה הראשונה שקיבלה את "אות מלכת המדבר להעצמה נשית".[141]
  • באוגוסט 2014 הוכרזה כמי שנבחרה לקבל את "אות אומ"ץ", בזכות הצטיינותה "בפעילות למען קידום זכויות האזרח, תיקון עוולות חברתיות וחשיפת מעשי שחיתות שלטונית".[142]
  • בשנת 2015 זכתה בהפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת. בנימוקי הוועדה נכתב כי חסון היא "עיתונאית הנאמנה למקצוע ולאמת גם כשזו איננה פופולרית או תקינה פוליטית בעיני גורמים מסוימים" אשר "מבטאת ביקורת על הצורה והתוכן של דיווחים מוטים או אינטרסנטיים בחלק מהמדיה הכתובה והאלקטרונית" ומפגינה בדיווחיה "מקצועיות, אומץ-לב ציבורי ונאמנות לעקרונות".[143]
  • בשנת 2017 זכתה בפרס "און לייף עושות שינוי" מטעם מגזין האקטואליה לנשים Onlife.[144][145]

בין רשימות דירוג תקשורתיות, חסון דורגה על-ידי מגזין "גלובס" בין העיתונאים המשפיעים בישראל בשנים 2017, 2019 ו-2020, ובכלל הרשימות היא האישה הראשונה.[146] הייתה גם האישה הראשונה ברשימת "100 המשפיעים בתקשורת" של העיתון.[147] הופיעה במשך השנים ברשימת הנשים המשפיעות בישראל של מגזין "פורבס ישראל";[148] בשנת 2022 דורגה במקום ה-13, ובזאת העיתונאית הראשונה ברשימה.[149]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איילה חסון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  2. ^ רשת ב', בתוכנית רוני קובן ועומרי אסנהיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 נובמבר 2022
  3. ^ בוגרים משפיעים, באתר הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב
  4. ^ 1 2   יואל צפריר, "גיוון מוסיף ערך ונשים הן תוספת איכותית", באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2021
  5. ^   נתי טוקר, יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2014
  6. ^ 1 2 3 מיה מנע‏, הפתעה: איילה חסון עוברת לחדשות 10, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2015
  7. ^ 1 2 3 אילה חסון‏, "אחרי פרסום הפרשה למעשה הודחתי מהחדשות. זה היה נורא", באתר וואלה!‏, 18 באפריל 2018
  8. ^ רתם קלינה, לא לעולם חסון, באתר nrg‏, 4 בדצמבר 2006
  9. ^ אורי קליין, הביקורת מחוץ לתחום, באתר הארץ, 14 במרץ 2006
  10. ^ יעל גאוני, ‏איילה חסון ובן כספית יגישו יחד את "יומן" בערוץ הראשון, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2008
  11. ^ לי-אור אברבך, ‏בן כספית לא ישוב להגיש את "יומן" בערוץ 1, באתר גלובס, 19 בינואר 2010
  12. ^ 1 2 3 אופיר דור, איילה חסון מתמנה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות בערוץ 1, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2014
  13. ^ אילה חסון, ללא רשות: אילה חסון מסבירה מדוע באמת עזבה את רוממה, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 6 ביולי 2016
  14. ^   נתי טוקר, איילה חסון: "חשפתי גניבות בערוץ 1. אנשים בנו בתים", באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2015
  15. ^ דוד ורטהיים‏, אילה חסון או רביב דרוקר: תוכנית אחת, שני מגישים - מי מהם מביא יותר צופים?, באתר וואלה!‏, 17 בינואר 2023
  16. ^   נתי טוקר, אילה חסון חוזרת לרדיו: תשדר תוכנית אקטואליה בימי חמישי ב-103FM, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2017
  17. ^ הבוקר החדש של 103fm, באתר 103FM, ‏12 ביוני 2018
  18. ^ אילה חסון, באתר 103FM
  19. ^ סוגרים את המועדון: לאה לב ושי גולדשטיין נפרדים מ-103FM, באתר אייס, 29 בינואר 2021
  20. ^ 1 2 3 רותם דנון, "כל יום שיש בו 'מבט' – זה נס" // ראיון עם אילה חסון, ‏19 באפריל 2015
  21. ^ אלוף בן, נשיא רוסיה פוטין מגיע היום לביקור היסטורי; עשוי לבקש הסגרת אנשי עסקים יהודים מישראל, באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2005
  22. ^ Interview With Ayala Hasson of Israel Television Channel One, מחלקת המדינה של ארצות הברית, ‏6 בפברואר 2005
    Interview With Ayala Hasson, Channel 1, מחלקת המדינה של ארצות הברית, ‏15 באוקטובר 2007
  23. ^ 1 2 נועם פתחי, הסדרה על עוזי משולם מטלטלת: מתי כבר נדע את האמת על חטיפת ילדי תימן?, באתר ישראל היום, 18 במאי 2022
  24. ^ חידת משולם, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  25. ^ פעילי ימין קיצוני תקפו את אילה חסון בלוד, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2021
  26. ^ שגיא בן נון‏, אחרי שרינה מצליח דחתה את ההצעה: אילה חסון תשחק ב"מנאייכ", באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2021
  27. ^ אילה חסון הודיעה: עוזבת את חדשות 13 ועוברת לתאגיד, באתר וואלה!‏, 26 בפברואר 2023
  28. ^ כתבה, באתר אייס, 27 באוגוסט 2023
  29. ^ 1 2 בר און-חברון, באתר העין השביעית
  30. ^ יצחק דנון, ‏איילה חסון: אפל המליץ לדרעי על מינוי בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, באתר גלובס, 29 ביוני 1997
  31. ^ משה גורלי, דרוש: יועץ משפטי שלא יקשה על בעלי ההון ולא יחמיר עם אנשי ציבור, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2002
  32. ^ אבי כהן, נדחתה תביעת "בראון חברון" של אפל נגד רשות השידור, באתר ynet, 1 ביוני 2004
  33. ^ 1 2 103FM, ‏עד המדינה לשעבר: "מומו פילבר הולך להיות האדם הכי אומלל בעולם", באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2018
    103FM, ‏בניזרי נגד אילה חסון: "הכל שקר, את רוצה תביעת דיבה?", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2018
  34. ^ 1 2 אילה חסון נגד הקולגות: "שותים לי את הדם. עלובים", באתר אייס, 24 באפריל 2022
  35. ^ פריצקי ניסה "לתפור תיק" לפורז – ויפוטר, באתר ynet, 8 ביולי 2004
  36. ^ מזל מועלם, פריצקי הוקלט מנסה "לתפור תיק" לפורז - שרון יפטרו מהממשלה, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
  37. ^ פרשת פריצקי: יוסי מימן ושבתי שביט נחקרו באזהרה במשך שעות, באתר גלובס, 19 ביולי 2004
  38. ^ מזל מועלם; ענת באלינט, פורז: בכוונתי להגיש תביעות דיבה נגד אילה חסון וערוץ 1, באתר הארץ, 20 ביוני 2005
  39. ^ 1 2 רביב דרוקר, אפילו אני לא דמיינתי את עומק הריקבון – המקרה של יעקב בורובסקי, ‏14 במאי 2015
  40. ^ רנן פריד‏, שקלאר מנפנף באומ"ץ, באתר וואלה!‏, 14 בפברואר 2007
  41. ^ אבי כהן, שנדר על בורובסקי: "ניהל מסע שתדלנות", באתר ynet, 6 בפברואר 2007
  42. ^ 1 2 3 הדס מגן, ‏נא להכיר: עו"ד עמוס גבריאלי, המגשר הכי המבוקש בישראל, באתר גלובס, 8 בפברואר 2014
  43. ^ נועם שרביט, ‏בניו של אבו מאזן בתביעת דיבה נגד ערוץ 1: כתבה שיקרית סיכנה את חיינו, באתר גלובס, 20 במרץ 2008
  44. ^   יומן עם אילה חסון - לפאינה קירשנבאום אין אחות, אך יש משפחה עניפה שנהניתה לכאורה משוחד טובות הנאה, סרטון בערוץ "הערוץ הראשון", באתר יוטיוב
  45. ^ אילה חסון, בכיר ברע"ם נכח בכנס בעזה עם בכיר בחמאס: "המדינה משתפת פעולה", באתר חדשות 13, ‏29 באוקטובר 2021
  46. ^ אילה חסון מתפוצצת: "אנשים ירדו מהפסים, טירוף של שנאה", באתר אייס, 31 באוקטובר 2021
  47. ^ בקשה לפירוק העמותה מהתחקיר של אילה חסון, באתר "סרוגים", 31 באוקטובר 2021;
      נעה לנדאו, החשד: צילומים עם ערבים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021;
    אילה חסון מתפוצצת: "אנשים ירדו מהפסים, טירוף של שנאה", באתר אייס, 31 באוקטובר 2021
  48. ^ אילה חסון הסתבכה? התנועה האסלאמית תובעת מאות אלפי שקלים, באתר אייס, 5 בנובמבר 2021
  49. ^ אורן פרסיקו, "אינן חוזרות בהן מדבר", באתר העין השביעית, 14 במאי 2023
  50. ^ המבצר של בנט: העובדות, בעמוד הפייסבוק של שישי עם אילה חסון, 9 בדצמבר 2022
  51. ^ אילה חסון מתפוצצת: "בדיקטטורות - ככה זה מתחיל", באתר אייס, 26 במרץ 2022
  52. ^ 1 2 שירית אביטן כהן, ‏לשכת בנט מאשרת: הוצאות של 25 אלף שקל בחודש על אוכל, באתר גלובס, 24 באפריל 2022
  53. ^ 103FM, ‏השב"כ מנע מבנט לעבור לבלפור? איילה חסון מגיבה למבקרי התחקיר, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2022
  54. ^ חדשות סרוגים, ‏החלה בדיקת היתר השיפוצים בביתו של בנט ברעננה, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2022
  55. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏שופטי בג"ץ איששו את חשיפותיה של אילה חסון – והתקשורת דוממת, בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2022
  56. ^ גלעד מורג, בג"ץ בביקורת חריפה על ההתנהלות סביב ביתו של רה"מ בנט, באתר ynet, 18 במאי 2022
  57. ^ כפיר אדר, הסכומים נחשפים: אלו העלויות האמיתיות של בית ראש הממשלה, באתר אייס, 24 באפריל 2022;
    איתמר אייכנר, דוח מעונות רה"מ חושף: הוצאות בנט ולפיד - פחות מחצי מהוצאות נתניהו בשנה אחת | אלו הנתונים, באתר ynet, 21 במאי 2023
  58. ^ אילה חסון מתפוצצת: "אז לא המצאתי, שיאכלו את הכובע", באתר אייס, 27 באפריל 2022
  59. ^ אילה חסון, מסמכי הוצאות המדינה על הבית של בנט כשהיה רה"מ נחשפים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 באפריל 2023
  60. ^ אילה חסון, חשיפה: המידע המודיעיני נגד בכיר במערכת הפוליטית, באתר חדשות 13, 15 ביולי 2022
  61. ^ חזקי ניימן, דיווח: בכיר פוליטי הציע סכום ענק בתמורה לרצח קצין משטרה, באתר בחדרי חרדים, 16 ביולי 2022
  62. ^ טובה צימוקי, היועמ"שית תכנס התייעצות על הטענות נגד ליברמן. הערכה: אין היתכנות לחקירה, באתר ynet, 3 בספטמבר 2023
  63. ^ טובה צימוקי; ליאור אל-חי, היועמ"שית הורתה: בדיקה ראשונית של הטענות נגד ליברמן. הערכה: לא תיפתח חקירה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2022
  64. ^ סוניה גורודיסקי, ליברמן הגיש קובלנה פלילית נגד יוסי כמיסה, באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2022
  65. ^ אברהם בלוך, ‏פרסום ראשון: יוסי כמיסה הגיש קובלנה פלילית נגד אביגדור ליברמן, באתר "סרוגים", 29 בדצמבר 2022
  66. ^ 1 2 3 דוד ורטהיים‏, שוקן: חסון סגרה חשבונות עם הארץ ועם גדעון סער, באתר וואלה!‏, 3 במאי 2023
  67. ^ איילה חסון בווידוי כואב: "משלמת מחיר על הרצון לעבוד", באתר אייס, 3 במאי 2023
  68. ^   TheMarker Online, "פרס מקבל מאות אלפי דולרים על הרצאות לקרן היסוד ולפדרציה היהודית", באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2015
  69. ^ מעריב אונליין, ‏דיווח: ריבלין ושקד תומכים בחנינה לנשיא לשעבר משה קצב, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2016
  70. ^ גיל קלנר, ‏הנשיא לשעבר משה קצב בדרך לשחרור מהכלא, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2016
  71. ^ "חנינה לקצב העבריין מין? לא ניתן לזה לקרות", באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  72. ^ אילה חסון, לב לבייב: "אני מחרבן על הבנקים, משתין עליהם, גם על רקפת רוסק עמינח", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 1 באפריל 2016
  73. ^ נועם פתחי, מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית: השאלות של אילה חסון צריכות להטריד את כולנו, באתר ישראל היום, 9 בינואר 2022
  74. ^ אילה חסון, אחרי התחקיר ב"שישי": יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית פרש, באתר חדשות 13, 11 בינואר 2022
  75. ^   עופר אדרת, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית התפטר לאחר שדווח כי שילם דמי שתיקה לעוזרת אישית, באתר הארץ, 11 בינואר 2022
  76. ^ אילה חסון, חשיפה: עו"ד אבי חימי ביצע מעשה מגונה בפני אישה בשיחת וידאו, באתר חדשות 13, 30 בינואר 2023
    טענות נגד יו"ר לשכת עורכי הדין: חשף את עצמו בפני עורכת דין שהייתה תלויה בו לקידום, באתר וואלה!‏, 30 בינואר 2023
  77. ^ ניצן שפיר, ‏אבי חימי מתפטר מראשות לשכת עוה"ד. ברקע: טענה למעשה מגונה, באתר גלובס, 31 בינואר 2023
  78. ^ איילה חסון, כמה עלתה אבטחתו של אהוד ברק למשלם המסים למסעותיו לחו"ל?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 ביולי 2023
  79. ^ עמיחי אתאלי; לי-אור אברבך, ישיבת מרכז הרב דורשת להשעות את אילה חסון, באתר nrg‏, 12 במרץ 2008
  80. ^ 103FM, ‏"בעלה של אסתי וינשטיין ז"ל פתח לה את שערי הגיהנום", באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2016
  81. ^ אילה חסון, חשיפה: מסכת ההתעללות המינית וההשפלות שעברה אסתי וינשטיין עד שבחרה להתאבד, באתר חדשות 10, ‏1 ביולי 2016 (ארכיון)
    אילה חסון, הסודות של אסתי וינשטיין: העיסויים, השקרים והבת שלא סולחת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 17 בנובמבר 2017
  82. ^ אילה חסון, "אני בעל הבית": עימות עם החשמלאי שהשתלט על חיי ניצולת השואה, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 25 בינואר 2019
  83. ^ דוד ורטהיים‏, אילה חסון נתבעה במיליונים; ביהמ"ש קבע: "הפרסום נשען על עבודה עיתונאית אחראית", באתר וואלה!‏, 18 בספטמבר 2022
  84. ^ אילה חסון, מדינת ישראל נגד נהג המונית: המשפט שמתנהל 3 שנים - על 3 שקלים, באתר חדשות 13, 27 בנובמבר 2020
  85. ^ טובה צימוקי, נהג מונית נשפט במשך שנתיים בגלל 3.8 שקלים; נציב התלונות: "אין ברירה", באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
  86. ^ רשת 13, סוף לפרשה: נהג המונית שהמדינה תבעה בגלל 3.8 שקלים, חתם על עסקת טיעון, באתר חדשות 13, 27 בדצמבר 2020
  87. ^ אורן פרסיקו, "נושא בעל חשיבות ציבורית", באתר העין השביעית, 3 בספטמבר 2023
  88. ^ אילה חסון, "שישי" 20.10.17: הטראומה של משפחת ירדן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 20 באוקטובר 2017
  89. ^ אילה חסון, העוקץ המושלם שהפך לרצח: 32 שנים אחרי - חזרה לפרשת מלה מלבסקי, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 13 ביולי 2017
  90. ^ אילה חסון, "עסק מסובך": כיווני החקירה בתעלומת הרצח של נאוה אלימלך, באתר חדשות 13, 9 באוגוסט 2019
  91. ^ אילה חסון, אליבי כמעט מושלם: גילויים חדשים בפרשת "האלמנה הרוצחת", באתר חדשות 13, 26 בפברואר 2021
    אילה חסון, "אני לא מרגישה אשמה": האישה שהורשעה ברצח בעלה שוברת שתיקה, באתר חדשות 13, 5 במרץ 2021
  92. ^ "שישי" עם אילה חסון - 08.04.16, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 8 באפריל 2016
  93. ^ אילה חסון, "כל המדינה חשבה שאני רוצחת, אין לי קשר לזה": א"ק שוברת שתיקה, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2021
  94. ^ יובל אלבשן, ‏א"ק מפרשת זדורוב נחשפה ולימדה את כולנו שיעור על ספק ואחריות עיתונאית, באתר גלובס, 30 במרץ 2021
  95. ^ אילה חסון, האישה שהותקפה בדרום ת"א: "פחדתי להתעלף כי הוא יאנוס אותי", באתר חדשות 13, 30 ביולי 2021
  96. ^ אילה חסון, בת 16 נאנסה - המשטרה התעלמה: "חקרו אותי כאילו אני אשמה", באתר חדשות 13, 10 באוקטובר 2021
  97. ^ אמיר לוי, "אני מציבה מראה של אמת. זה חלק מהשליחות", באתר מידה, 30 בדצמבר 2022
  98. ^ מערכת ice, היוזמה המרגשת של איילה חסון וצוות התכנית שלה בשישי, באתר אייס, 3 באוגוסט 2021
  99. ^ אמיר בוחבוט‏, 1,500 מסרונים נשלחו מבועז הרפז לרונית אשכנזי", באתר וואלה!‏, 3 בספטמבר 2011
  100. ^   נתי טוקר, הג'וב הבלתי אפשרי של איילה חסון: לנהל עובדים בדרך לפיטורים, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2014
  101. ^ לי-אור אברבך, ‏מנדי אור: התנהלות עיתונאים בפרשת הרפז - משיקולים אישיים, באתר גלובס, 18 במאי 2014
  102. ^ 1 2 לי-אור אברבך, ‏איילה חסון: "רמטכ"ל הוא פרה קדושה, אף אחד לא רוצה לגעת בו", באתר גלובס, 15 בינואר 2014
  103. ^ יוסי אלי‏, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את גבי אשכנזי בפרשת הרפז, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2014
  104. ^ חן מענית, ‏רשמית: נסגר התיק נגד גבי אשכנזי בפרשת הרפז, באתר גלובס, 20 בינואר 2016
  105. ^ כינה את גנץ חמור וטען שנוני עושה מה שהוא אומר: תמלילי אשכנזי נחשפים, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2019
  106. ^   רותם אליזרע, תמלילי אשכנזי, באתר "ידיעות אחרונות", 6 במרץ 2019
  107. ^ שיחת מנדלבליט-אשכנזי הגנוזה: מתי ידעו שזו "האזנת סתר"?, באתר ynet, 11 במאי 2020
  108. ^ אבישי גרינצייג, ‏הפצ"ר והמסמך, היועמ"ש והקלטת: כך חזרה פתאום פרשת הרפז לחיינו, באתר גלובס, 10 במאי 2020
  109. ^ הפרקליטות על הקלטת מנדלבליט: אין אפשרות משפטית להשתמש בשיחה, באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2020
  110. ^ איילה חסון התראיינה בדמעות: "איימו עליי והכפישו אותי, יש צנזורה עיתונאית", באתר כיפה, 10 במאי 2020
  111. ^ כך ניסה מנדלבליט לשנות את הסיבה לסגירת התיק נגדו, באתר חרדים10, 14 ביוני 2020
  112. ^ טובה צימוקי; אמיר אלון, הפרקליטות דחתה את הערר: גל בק - תיק סגור, באתר ynet, 21 בינואר 2016
  113. ^ דנה ירצקי‏, אביו של גל בק תוקף את הפרקליטות: "לא הגיוני שהתיק לא ייפתח", באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2015
  114. ^ דב גיל-הר‏, איילה חסון: "יש במדינה מקושרים ומקומבנים ויש להם תעריף מיוחד", באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2016
  115. ^ ויטה קיירס, ‏שמועות בפייסבוק: דורסת גל בק עשירה ומקושרת, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2015
  116. ^ אריק בנדר, ‏התפתחות דרמטית: הפרקליטות חידשה את החקירה בפרשת גל בק, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2015
  117. ^ שוקי טאוסיג, הנקמנות של הפרקליטות, באתר העין השביעית, 24 בינואר 2016
  118. ^ אילה חסון, פרשת גל בק: הנהגת הפוגעת הייתה שיכורה בערב התאונה, המסמך המוכיח זאת – נעלם, באתר של "רשת 13", 29 בנובמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")  
  119. ^ ירון כהן צמח, פרשת גל בק: הדורסת היתה שיכורה בזמן התאונה; מסמך בדיקת השיכרות - נעלם, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2015
  120. ^   שרון פולבר, הפרקליטות לא תגיש כתב אישום נגד הנהגת שדרסה את גל בק, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
  121. ^ יעל פרידסון‏, משפט נתניהו: האם המשטרה הדליפה את אייטם "פסי הרכבת" כדי ללחוץ על חפץ?, באתר וואלה!‏, 6 בדצמבר 2021
  122. ^ חגית מהלא בן משה; שרון מרוז, ‏התחקיר העיתונאי עדיין לא איבד מכוחו, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
  123. ^ אילה חסון, התעלומה על פסי הרכבת: סודו האפל של עד המדינה ניר חפץ, באתר חדשות 10, ‏16 במרץ 2018 (ארכיון)
    חדשות עשר, מפקד המחלקה של חפץ: "לא ייתכן שהצוער שנהרג התעלם מההנחיות", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 במרץ 2018
  124. ^ וואלהחפץ
  125. ^ אילה חסון, קראה לעבר מנדלבליט "פרשת משפטים בושה" - נעצרה ונחקרה, באתר חדשות 13, ‏22 באוקטובר 2020
  126. ^ אילה חסון, תיעוד מיוחד: כך נעצרה שכנתו של היועמ"ש ב"פרשת משפטים בושה", באתר חדשות 13, 1 בנובמבר 2023
  127. ^ 1 2 איילה חסון, עוה"ד שנחקרה כי פנתה למנדלבליט - נחשפת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במרץ 2023
  128. ^ אילה חסון, נסגר התיק נגד שכנת היועמ"ש שקראה לעברו "פרשת משפטים - בושה", באתר חדשות 13, 28 באוקטובר 2020
  129. ^ תמצית החלטה: עורכת דין דתיה ושומרת שבת, אזרחית נורמטיבית, אוימה על ידי שוטרים לעיני ילדיה, הוסעה בשבת בניידת לתחנת המשטרה, נחקרה ונפתח נגדה תיק במשטרה, על לא עוול בכפה, באתר משרד המשפטים: נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), ‏22 בנובמבר 2020
  130. ^ אבישי גרינצייג, ‏פרשת "משפטים בושה": הנציב רוזן בביקורת על המשטרה והפרקליטות, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2020
  131. ^ חדשות סרוגים, ‏עורכת הדין הדתיה נחשפת: לא אסלח למנדלבליט בחיים, באתר "סרוגים", 13 במרץ 2023
  132. ^ אילה חסון, מאבק שלא נגמר: הלוחמים שצללו בקישון ולקו בסרטן – עדיין מחפשים הכרה, באתר רשת 13, ‏19 בנובמבר 2021 (ארכיון)
  133. ^ אילה חסון, צדק מאוחר: הלוחמים שצללו בקישון וחלו בסרטן - יוכרו כנכי צה"ל, באתר חדשות 13, 11 בפברואר 2022
  134. ^ אילה חסון, קרב חייו - גל הירש מדבר לראשונה - סרטה של אילה חסון, באתר חדשות 13, 2 במאי 2022
  135. ^ אמיר לוי, קרב חייו של גל הירש הוא גם קרב על הדמוקרטיה, באתר מידה, 3 המאי 2022
  136. ^ דורון קורן, גל הירש הוא הדרייפוס בדרך להפיכתנו למדינת משטרה, באתר הארץ, 8 במאי 2022
  137. ^ אילה חסון, ״חומת יריחו״: התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 2022, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2023
  138. ^ ניסן צור, הניו יורק טיימס חושף מסמך סודי: "ישראל הכירה את תוכנית חמאס – שנה לפני המתקפה", באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2023
  139. ^ ענת קם‏, תואר האבירות של ליבסקינד ודיין, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2009
  140. ^ אבירי איכות השלטון לשנת 1998, באתר התנועה לאיכות השלטון
  141. ^ לי-אור אברבך, איילה חסון - מלכת המדבר, באתר nrg‏, 20 בינואר 2009
  142. ^ לי-אור אברבך, ‏עיתונאית סירבה לקבל את אות אומ"ץ - בגלל גדעון לוי, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2014
  143. ^ מיכאל פלד, ‏זוכי פרס ביקורת התקשורת: איילה חסון ואיתמר מרכוס, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2015
  144. ^ מערכת און לייף, ‏איילה חסון: רק בקרב נשים אני מרגישה בנוח לבכות, באתר onlife,‏ 21 בדצמבר 2017
  145. ^ כתבי אייס, חנה לסלאו ואיילה חסון יקבלו את פרס 'און לייף - עושות שינוי', באתר אייס, 14 בדצמבר 2017
  146. ^ אנדרה טבקוף, 50 העיתונאים המשפיעים לשנת 2017, באתר גלובס, ‏15 בפברואר 2018
    ענת ביין-לובוביץ', ‏"גלובס" מציג: 50 העיתונאים המשפיעים בישראל - בטלוויזיה, ברדיו ובפרינט, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
    הנבחרת: מי הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2020
  147. ^ המשפיעים של גלובס 2016, באתר גלובס, ‏7 בפברואר 2017
  148. ^ הנשים המשפיעות 2016, באתר "פורבס ישראל", 13 במאי 2016
    הנשים המשפיעות 2017, באתר "פורבס ישראל", 13 במאי 2017
    Power Women 2018, באתר "פורבס ישראל"
    50 הנשים המשפיעות 2019, באתר "פורבס ישראל"
    Power Women 2020, באתר "פורבס ישראל"
  149. ^ Forbes Power Women: הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2022, באתר "פורבס ישראל", 20 ביולי 2022