פתיחת התפריט הראשי

אייל דנון (נולד ב- 13 בספטמבר 1972 ברמת השרון) הוא צלם ישראלי ומנהל המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון משנת 2010, והאוצר הראשי שלו משנת 2001.

אייל דנון
אין תמונה חופשית
לידה 13 בספטמבר 1972 (בן 47)
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים קמרה אובסקורה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

דנון למד אמנות בלונדון, והתמחה בצילום סטילס ב"קמרה אובסקורה" בתל אביב. בשובו לישראל עסק בהוראת צילום בבתי ספר לאמנות, בהם בית ברל[1] והמרכז הבין תחומי שפעל ברחוב ירמיהו 16 בחולון. ב-2001 נוסד באותו בניין - תחילה בחדר אחד - המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, בניהולה של גלית אילת, ודנון הצטרף אליו ב-2002. עם העברת המרכז הבין תחומי, הועמד הבניין כולו לרשות המרכז לאמנות דיגיטלית.[2] דנון מונה למנהל המרכז עם עזיבתה של אילת ב-2010.

בשנת 2008 דנון הקים יחד עם דני מאיר ואורי קצנשטיין את תחנת הרדיו "רדיו חלאס"[3] במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, שמטרתה לשלב מוזיקה אלטרנטיבית, אמנות וקהילתיות.

בשנת 2013 נכנס לרשימת "100 המשפיעים בתרבות בישראל" של עיתון "הארץ", תחת תחום האומנות. מבין עשרת המשפיעים ביותר באומנות, דורג דנון במקום ה-8.

פרויקטיםעריכה

דנון מרבה לשתף פעולה עם מוזיאונים וגלריות בחו"ל. בנוסף לתערוכות שאצר במרכז לאמנות דיגיטלית, יזם וניהל פרויקטים אמנותיים, חברתיים ואף פוליטיים. ברובם, המגמה היא להוציא את האמנות מכותלי המוזיאון, לקרב את האמנים אל הקהילה, ואף להניע שינוי חברתי. עם הפרויקטים נמנים:

  • פרויקט הארכיון הנייד של המרכז (מאז 2007, עם גלית אילת ואווה בירקנשטוק) - עותק מארכיון הווידאו של המרכז,[4] הכולל יותר מאלף יצירות ומוצג בגלריות ובתערוכות בערים שונות. עד 2011 הוצג, בין השאר, בגדנסק, מילאנו, סאו פאולו, בזל וגלאזגו.[5]
  • השוק השחור לידע ולאי ידע שימושיים מס' 12 (ספטמבר 2009) - גרסה ישראלית של פרויקט בינלאומי.[6] במרכז הערבי-יהודי ביפו התכנסו מאה מומחים מתחומים שונים, לאירוע שבו ניתן היה לרכוש שיחה אישית בת חצי שעה עם אחד המומחים.[7]
  • פרויקט ג'סי כהן (2010 - 2011) - בשכונת ג'סי כהן בחולון פועלים אמנים, המקיימים עם התושבים פעילויות שונות, בהן תיעוד סיפוריהם של תושבים, עיצוב דירות, רדיו שכונתי, סדנאות ידע מקומי, כנסים והרצאות. בקיץ נערכו גם מופעי מוזיקה, תחת השם "קיץ חם בג'סי". לדברי דנון, מטרת הפרויקט היא ליצור היכרות מעמיקה עם התושבים ולהביא לשינוי מהותי בשכונה.[8][9]
  • "לאן" (2010 - 2012, עם רן קסמי-אילן ואודי אדלמן) - סדרת מפגשים, איסוף מוצגים ותערוכה פוליטית, שמטרתה להציג אלטרנטיבות שונות לחזון הציונות. השם נלקח מן הסיפור "לאן?" מאת מרדכי זאב פיארברג, שהתפרסם ב-1899.[10]
  • מפגן ויצמן (ספטמבר 2010) - אירוע מרכזי לפתיחת עונת התערוכות בחולון. בשמונה מופעים בכיכר ויצמן הוצגו תפקידי כיכר העיר ההיסטורית, ובהם מצעדי ראווה, הפגנות, נאומים, מופעי תיאטרון נודד וחגיגות המוניות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר בית ברל
  2. ^ ראיון עם גלית אילת מאת אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר, 14 במרץ 2010.
  3. ^ נויה כוכבי, עכבר העיר אונליין, האלטרנטיבה החולונית, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  4. ^ ארכיון הווידאו של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית.
  5. ^ אתר האינטרנט של הארכיון הנייד.
  6. ^ ‏ Blackmarket experts באתר Mobile Academy Berlin.
  7. ^ שוק שחור לידע ואי ידע בפורטל יפו.
  8. ^ האתר הרשמי של פרויקט ג'סי כהן
  9. ^ דנה גילרמן, משיחת יתר - עושים שכונה, באתר כלכליסט, 2.8.2010.
  10. ^ פרויקט "לאן" באתר המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית.