פתיחת התפריט הראשי

אייל הביצות

אייל הביצות (שם מדעי: Blastocerus dichotomus) הוא סוג של אייל גדול בתת-משפחת איילי העולם החדש החי באמריקה הדרומית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1815 על ידי ג'ון קרל וילהלם יליגר, והוא האייל הגדול ביותר באמריקה הדרומית.

קריאת טבלת מיוןאייל הביצות
אייל ביצות זכר
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילי העולם החדש
סוג: Blastocerus
מין: אייל הביצות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Blastocerus dichotomus
יליגר, 1815
תחום תפוצה
Distribution of Blastocerus dichotomus.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מראה חיצוניעריכה

אייל הביצות הוא בין הגדולים באיילי העולם החדש: גובהו בכתפיים 100–115 ס"מ, אורכו 145–200 ס"מ, ומשקלו 100–120 ק"ג. צבע פרוותו זהוב או אוכרה עם נטייה לאדמדם, ורגליו בולטות בצבען השחור. סביב הסנטר והגרון יש סינר לבן בוהק, וסימונים לבנים נוספים נמצאים במותניים, סביב העיניים השחורות ובצידן הפנימי של האוזניים. חרטומו, שפתיו ואפו של האייל שחורים, ופניו עשויות להיות לבנבנות.

למין זה אוזניים גדולת ופרסות ארוכות ורחבות המותאמות במיוחד לתנועה באדמה ביצתית. הזכר מתאפיין בקרניים מסועפות וכבדות המגיעות לאורך של 60 ס"מ, ולמשקל של שני ק"ג. בדומה לאיילים טרופיים אחרים, הקרניים אינן נושרות מדי עונה אלא עשויות להיוותר מספר שנים.

תפוצה ואקולוגיהעריכה

 
זכר ונקבה בסביבת מחייה אופיינית בארגנטינה.

האוכלוסיות העיקריות של אייל הביצות נמצאות בברזיל ובארגנטינה, ואוכלוסיות קטנות יותר נמצאות בפרו, בוליביה ופרגוואי; המין היה מצוי בעבר גם באורוגוואי, אך ככל הנראה נכחד ממנה.

כפי שמרמז שמו, סביבת המחיה העיקרית של האייל היא ביצות או אזורי הצפה ששוכנים בתוך יערות לחים, נהרות ושטחי שטחי מרעה, והוא מעדיף אזורים עם צמחייה גבוהה וצפופה כמו קנה או סוף. הוא מגלה העדפה למים רדודים בגובה 50 ס"מ, ונמנע ממקומות בהם מפלס המים גבוה ממטר. טורפיו העיקריים של אייל הביצות היו יגוארים ופומות, אולם כיום הם נדירים בסביבת המחיה שלו.

אייל הביצות פעיל בשעות הדמדומים ובשעות הלילה, את שעות היום יבלה במנוחה בצמחייה העבותה. האייל חי בדרך כלל בזוגות, ובעונות שבהם יש מזון בשפע הוא עשוי לחיות לפרקים בקבוצות קטנות של עד 6 פרטים. תזונתו כוללת עשבים וצמחים רכים וקלים לעיכול וכן שרכים וצמחי מים שונים. ההיריון של הנקבה נמשך כשמונה חודשים שבסופם נולד על פי רוב עופר אחד; העופר נגמל אחרי ששה חודשים ונשאר לצד אימו במשך שנה.

מצבעריכה

מצבו של אייל הביצות מוגדר כ"פגיע" (VU) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, בשל ציד ואובדן בתי גידול. שני תת-מינים של האייל נתונים ב"סכנת הכחדה" וב"סכנת הכחדה חמורה". גורמים נוספים המובילים להתמעטות האוכלוסייה, הם הקמת סכרים, זיהום מים מכריית זהב, ומחלות המועברות על ידי בעלי חיים מקומיים. קיימות מספר שמורות טבע מוגנות, אולם הן מנוהלות בצורה לא נאותה ואין בהן הגנה יעילה מפני הציד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אייל הביצות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אייל הביצות באתר הרשימה האדומה של IUCN