אייל קרים
הרב אייל משה קרים (נולד בז' באדר א' ה'תשי"ז, 8 בפברואר 1957) הוא הרב הצבאי הראשי השביעי של צה"ל, בדרגת תת-אלוף. לפני כן שירת כראש מחלקת הרבנות ברבנות הצבאית הראשית, כמפקד סיירת צנחנים וכרב בישיבת עטרת ירושלים, ובמכינה הסמוכה לישיבה.
.jpeg) | |||||
| לידה |
8 בפברואר 1957 (בן 67) ז' באדר א' ה'תשי"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תקופת הפעילות |
1975–הווה (כ־49 שנים)  | ||||
| |||||
| מדינה |
ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1975–1984 2006 |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנון המערכה ברצועת הביטחוןמבצע עופרת יצוקה  מבצע צוק איתן | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש המכינה הקדם צבאית בישיבת עטרת כהנים | |
קורות חייו עריכה
גדל בגבעתיים כבן למשפחת חסידי קרלין, ולמד בישיבת בני עקיבא נחלים. באוגוסט 1975 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 202. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד 202. בהמשך שירת כמפקד פלוגה בגדוד ולקח חלק במבצע מוביל.[1] בשנת 1981 יצא לחופשה ללא תשלום ולמד בישיבת מרכז הרב. באותה שנה נענה לפניית מפקד חטיבת הצנחנים, יורם יאיר, לשמש קצין מבצעים חטיבתי במבצע צלצל, פשיטה בעומק לבנון. לאחר המבצע המשיך קרים בתפקיד קמב"ץ חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון הראשונה. לאחר המלחמה שירת כמפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. בשנים 1983–1984 שירת כמפקד סיירת צנחנים. לאחר מכן השתחרר מצה"ל. בשנים 1985–2005 שימש בתפקיד פיקודי בדרגת סא"ל בעוצבת האש במילואים.[2][3]
הרב קרים נשוי ואב לשישה,[3] מתגורר בירושלים.
תפקידים רבניים עריכה
בשנת 1985 החל ללמוד בישיבת עטרת ירושלים. לימודיו כללו כושר לרבנות שכונה ועיר. בשנים 1995–1999 שימש כר"מ במכינה הקדם צבאית של הישיבה ולאחר מכן התמנה לראש המכינה, תפקיד שבו כיהן עד 2004.[4] בתקופה זו היה חבר בוועדת "השילוב הראוי" (של חיילים וחיילות) של צה"ל.
ברבנות הצבאית עריכה
משמונה הרב אביחי רונצקי[5] לרב הצבאי הראשי, נענה קרים לפנייתו וב-2006 שב לצה"ל.[6] עם שובו שימש כראש מינהלת השילוב הראוי, ולאחר מכן כראש ענף הלכה ברבנות הצבאית.[7] בשנת 2010 קודם לדרגת אל"ם ושימש כראש מחלקת הרבנות ברבנות הצבאית.[8][3] בתקופה זו קידם את הוצאת ספרי "תורת המחנה" של הרבנות הצבאית העוסקים בשאלות הלכתיות העולות במציאות הצבאית בנושאים כמו תפילה, שבת, עירובין ומועדים. לאחר אירוע בבה"ד 1, בו יצאו צוערים דתיים מטקס בשל שירת חיילות, כתב איגרת לרבנים בסוגיית שירת הנשים בצבא, וחיווה דעתו שבמקום לעזוב, רשאים החיילים הנוכחים במקום להסתפק בהיסח הדעת או בהשפלת מבט.[3]
ביולי 2016 הוחלט כי ימונה לרב הראשי לצה"ל. ב-1 בדצמבר 2016 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לתפקיד.[9]
בשנת 2020 אישר כרב הצבאי הראשי נוהל חדש של משרד הביטחון לקבורה בבתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל, לפיו ההפרדה בין קברי יהודים לגויים תתבסס על העמקת קברי הגויים בעשרים סנטימטרים ובנוסף הוספת חציצה בתוך קבריהם, כך שבתום הקבורה לא יהיה ניתן לראותה.[10]
בדצמבר 2021, פורסם כי הרמטכ"ל, אביב כוכבי, האריך את כהונתו כרבצ"ר לקדנציה נוספת[11]. ביולי 2023 האריך הרמטכ"ל, הרצי הלוי, את כהונתו כרבצ"ר בשנתיים נוספות[12].
הסערה סביב מינוי לרב הראשי לצה"ל עריכה
בשנים 2002–2004 השיב ל-1,323 שאלות במסגרת שו"ת האינטרנט של אתר "כיפה".[13] תשובות שהשיב לשאלות שעסקו באשת יפת תואר,[14] בשירות נשים בצה"ל[15] ובהומוסקסואליות,[16] עוררו סערה תקשורתית כאשר פורסם דבר מינויו לרב הצבאי הראשי. בעקבות זאת נפגש עם ראש אכ"א, חגי טופולנסקי, ועם הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, ופרסם הבהרה שבה כתב, בין השאר, "אני מכיר בשונות ובמגוון הקיים בין חיילי צה"ל, ובתרומה החשובה של כל חייל וחיילת המשרתים בצה"ל, ללא קשר לנטייתו המינית או לעדה והלאום אליו הוא משתייך".[17] ב-21 בנובמבר 2016, בעקבות עתירת מרצ, הוציא בג"ץ צו על תנאי המשהה את מינוי הרב קרים לרבצ"ר, וביקש את התייחסותו לדבריו בעבר.[18] בתצהיר לבג"ץ כתב הרב קרים, בין היתר, שטעה בכך שהשיב בתמציתיות או שלא דייק בניסוח דבריו והיה מי שנפגע מהם, ושמעולם לא כתב או חשב שמותר לחיילים לאנוס נשים במלחמה.[19] בעקבות התצהיר הודיעו העותרות לבג"ץ שאיבדו עניין בעתירה.[20] לאחר מכן ביטל בג"ץ את צו הביניים.
ספריו עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ספרו קשרי מלחמה (ד' חלקים) באתר דעת
- מאמרים של הרב אייל קרים, באתר ספריית אסיף
- יהושע בריינר, קרב רב בצה"ל: הטייס או המטכ"ליסט?, באתר וואלה!, 15 בינואר 2010
- זוהר ישראל, כשאתה לא אומר "לא", למה אתה מתכוון?, באתר מאקו, 29 במרץ 2012
- איל קרים, צה"ל קורא לך? כך תערכו לצו 8 בשבת, באתר ynet, 9 בינואר 2009
- עמוס הראל,, הארץ 10 במרץ 2000, כפי שהועלה באתר פרש
- עדו בן פורת, הרבצ"ר הבא: הרב אייל קרים, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2016
- מנדי גרוזמן ויוחאי עופר, לא כמו קודמו: מיהו הרב הצבאי הראשי החדש?, באתר nrg, 11 ביולי 2016
- כל הכתבות על הרב אייל קרים, באתר ערוץ 7
הערות שוליים עריכה
- ^ יעקב ארז, מ"ישיבת נחלים" לפשיטה בארנון, מעריב, 22 באוגוסט 1980.
- ^ עמוס הראל, "עשה לך קרב", הארץ, 10 במרץ 2000.
- ^ 1 2 3 4 תשובה המדינה לעתירה בבג"צ, באתר srugim
- ^ עפרה לקס, מופת בחייו ובמותו – בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 1987.
- ^ קלמן ליבסקינד, "הערכים התהפכו לנו". ראיון פרידה מהרבצ"ר, באתר nrg, 21 במאי 2010
- ^ שמעון כהן, 'הארץ' פועל להרחקת הציבור מהיהדות, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2013.
- ^ הרבנות הצבאית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 באוקטובר 2012.
- ^ עוזי ברוך, "הארץ" מזועזע מפסק ההלכה של הרבנות הצבאית, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2013.
- ^ צבי שיימן, מול כל המקטרגים: הרב אייל קרים מונה לרבצ"ר, באתר "סרוגים", 1 בדצמבר 2016
- ^ "הרב הצבאי הראשי לשעבר: חושש שהורים שכולים ירצו להוציא את יקיריהם מהקבר", באתר תאגיד השידור הציבורי, 03 בנובמבר 2020
- ^ עדו בן פורת, פרסום ראשון: הוארכה כהונת הרבצ"ר תת-אלוף הרב איל קרים, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2021
- ^ כפי שנחשף בכיפה: כהונתו של הרב הצבאי הראשי תוארך, באתר כיפה, 17 ביולי 2023
- ^ תשובות של הרב קרים באתר "כיפה"
- ^ יפת תואר שבתורה - שאלה ותשובה, באתר "כיפה"
- ^ גיוס בנות - שאלה ותשובה, באתר "כיפה"
- ^ הומוסקסואליות - שאלה ותשובה, באתר "כיפה"
הומוסקסואליות 2 - שאלה ותשובה, באתר "כיפה" - ^ יואב זיתון, הרב הצבאי המיועד: כולם תורמים, ללא קשר לנטייתם, באתר ynet, 13 ביולי 2016
- ^ נועם אמיר, בג"ץ דחה זמנית את מינויו של אייל קרים לרב הצבאי הראשי, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2016.
- ^ גיל קלנר, הרב אייל קרים בתצהיר לבג"צ: "מודה. טעיתי", באתר "סרוגים", 23.11.16 כ"ב בחשוון תשע"ז
- ^ נחמן גור, הח"כיות של מרצ משכו את העתירה כנגד הרבצ"ר אייל קרים: "ניצחנו", באתר חרדים10, 27 בנובמבר 2016.