אייר ניו זילנד
אייר ניו זילנד (באנגלית: Air New Zealand) היא חברת התעופה הלאומית של ניו זילנד. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה של אוקלנד. החברה מקיימת טיסות ל-51 ערים בניו זילנד, אוסטרליה, האוקיינוס השקט, אסיה, צפון אמריקה ואירופה.
בואינג 777-200ER של החברה | |||||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בורסה |
| ||||||||||||
תקופת הפעילות | 1940–הווה (כ־84 שנים) | ||||||||||||
חברות בנות | |||||||||||||
מיקום המטה | אוקלנד, ניו זילנד | ||||||||||||
ענפי תעשייה | תחבורה אווירית | ||||||||||||
מנכ"ל | כריסטופר לקסון | ||||||||||||
עובדים | 8,863 (נכון ל־2022) | ||||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
www.airnewzealand.co.nz | |||||||||||||
היסטוריה
עריכהאייר ניו זילנד נוסדה ב-1940 כחברה שהפעילה טיסות בין ניו זילנד לאוסטרליה, בשם "Tasman Empire Airways Limited (TEAL)". השם הוחלף לשם הנוכחי ב-1965, כאשר ממשלת ניו זילנד הפכה לבעליה של החברה. החברה הפעילה רק טיסות בינלאומיות עד 1978, אז אוחדה עם חברת התעופה לטיסות פנימיות "(New Zealand National Airways Corporation (NAC". החברה עברה לבעלות פרטית ב-1989, אך הוחזרה לבעלות ממשלתית כמעט מלאה ב-2001, לאחר משבר פיננסי שפקד אותה בעקבות שותפות כושלת עם חברת התעופה האוסטרלית "Ansett Australia".
ב-2015 הטיסה החברה 14.29 מיליון נוסעים. החברה היא חלק מברית חברות התעופה "סטאר אלייאנס" מ-1999.
בשנת 2018 הודיעה החברה על עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים של טיסותיה, לצד שיבושים בפעילותה בשל תקלה במנועי הרולס רויס של מטוס הדרימליינר, ואף פרסמה אזהרת רווח - מה שהוביל לצניחת המניה בבורסה הניו־זילנדית[1].
הישגים
עריכהבשנת 2018 קיבלה החברה את התואר 'החברה הבטוחה ביותר לנוסע'[2].
צי המטוסים
עריכהצי המטוסים של החברה נכון לדצמבר 2018:[3]
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
J | P | S | Y | סה"כ | ||||
איירבוס A320-200 | 29 | — | — | — | — | 168 | 168 | תצורת טיסות בינלאומיות[4] |
— | — | — | 171 | 171 | תצורת טיסות פנים[5] | |||
איירבוס A320neo | — | 6[6] | — | — | — | 165 | 165 | קבלת ההזמנה החל משנת 2018[7][8]. |
איירבוס A321neo | 3 | 11[6] | — | — | — | 214 | 214 | |
בואינג 777-200ER | 10 | — | 26 | 40 | 54 | 192 | 312 | |
בואינג 777-300ER | 8 | — | 44 | 54 | 60 | 184 | 342 | |
בואינג 9–787 | 13 | 1[9] | 27 | 33 | 39 | 176 | 275 | |
18 | 21 | 42 | 221 | 302 | ||||
סה"כ | 63 | 18 |
שותפות קוד
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אייר ניו זילנד (באנגלית)
- אייר ניו זילנד, ברשת החברתית פייסבוק
- אייר ניו זילנד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אייר ניו זילנד, ברשת החברתית אינסטגרם
- אייר ניו זילנד, ברשת החברתית LinkedIn
- אייר ניו זילנד, באתר פינטרסט
- אייר ניו זילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מדיה וקבצים בנושא אייר ניו זילנד באתר Airliners.net
הערות שוליים
עריכה- ^ חזי שטרנליכט, אל על החליפה את מנועי הדרימליינר כדי להימנע ממשבר, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2019
- ^ מפחדים מטיסות? אלה חברות התעופה הבטוחות בעולם, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2018
- ^ פרטי צי המטוסים של אייר ניו זילנד, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ "Airbus A320 (International)". Air New Zealand. נבדק ב-4 בנובמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Airbus A320 (NZ Domestic)". Air New Zealand. נבדק ב-4 בנובמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "Investor Day Presentation page 51" (PDF). Air New Zealand. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-06-17. נבדק ב-16 ביוני 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Bradley, Grant (2 ביוני 2014). "Air NZ buys planes worth $1.6b". The New Zealand Herald. נבדק ב-2 ביוני 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Bradley, Grant (6 ביוני 2017). "Air New Zealand to go shopping for new ultra-long range planes". The New Zealand Herald. נבדק ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Air New Zealand's Christopher Luxon: My toughest year". NZ Herald. נבדק ב-3 ביוני 2018.
{{cite news}}
: (עזרה)