איי האנטיפודה
איי האנטיפודה (באנגלית Antipodes Islands) הם קבוצת איים געשיים באוקיינוס השקט בשטח כולל של 62 קמ"ר, השוכנת כ-650 ק"מ דרומית-מזרחית לאי סטיוארט. האיים שייכים לניו זילנד ומאז שנת 1998 הם מוכרזים כאתר מורשת עולמית כחלק מהאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד.
 | |||||||||
| פינגווינים באיי האנטיפודה | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||||
| מיקום |
האוקיינוס השקט  | ||||||||
| קואורדינטות | 49°40′15″S 178°45′59″E / 49.6709°S 178.766403°E | ||||||||
| שטח | 22 קילומטר רבוע, 2,097 הקטאר | ||||||||
| גובה מרבי | Mount Galloway | ||||||||
| נתונים מדיניים | |||||||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||||||
| תאריך גילוי |
25 במרץ 1800 | ||||||||
|
(למפת אוקיאניה רגילה)   איי האנטיפודה  | |||||||||
  | |||||||||
הקבוצה כוללת את האי העיקרי ששטחו 60 קמ"ר, את איי בולונס (Bollons Island), קבוצת איים משנית בשטח של 2 קמ"ר, ומספר איונים וסלעים נוספים. הנקודה הגבוהה ביותר באיי האנטיפודה היא בהר הגעש גאלווי (Mount Galloway) הנישא לגובה של 402 מטר, ובו אף נצפתה הפעילות הגעשית האחרונה באיים.
האיים התגלו בשנת 1800 ושמם בא להם מהעובדה שהם שוכנים באנטיפודה של אנגליה, אם כי למעשה האנטיפודה המדויקת שוכנת סמיכות לעיר שרבור בצרפת. ניסיון לגדל בקר באיים היה קצר מועד בשל התנאים הקשים, אך החל בשנת 1804 החל להתפתח צייד הטורפים הימיים במימי האיים. שמם של האיים יצא לשמצה בשל מספר ספינות שנטרפו לחופיהם. ב-1866 התגלו באי העיקרי שברי כלי חרס פולינזים מוקדמים, דבר שהצביע על ביקור של יורדי ים פולינזים במקום.
האיים הם ביתם של מספר מיני עופות שחלק מהם אנדמיים למקום. על אלה נמנים האלבטרוס האנטיפודי ושני מינים של תוכיים מהסוג ציאנורמפוס (Cyanoramphus unicolor ו-Cyanoramphus novaezelandiae). בנוסף משמשים האיים כביתה של מחצית מאוכלוסיית הפינגווין המצוייץ (eudyptes sclateri) העולמית (כ-300,000 פרטים).
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות מהאיים(הקישור אינו פעיל)