איי קוק

שתי קבוצות איים בדרום האוקיינוס השקט, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי, הקרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק

איי קוּקאנגלית: Cook Islands, במאורית: Kūki 'Āirani) הם שתי קבוצות איים בדרום האוקיינוס השקט, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי, הקרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק. שטח האיים כ-240 קילומטרים רבועים. המים הטריטוריאליים הם בהיקף של 1.8 מיליון קמ"ר. באיי קוק מונהג משטר פנימי פרלמנטרי דמוקרטי בהסכם חופשי עם ניו זילנד, כאשר יחסי החוץ הם באחריות ניו זילנד, וכל התושבים הם בעלי דרכון ניו זילנדי.

איי קוק
Cook Islands
Kūki 'Āirani
Flag of the Cook Islands.svgCoat of arms of the Cook Islands.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייCook Islands on the globe (small islands magnified) (Polynesia centered).svg
אודות התמונה
המנון לאומי Te Atua Mou E
(אלוהים הוא אמת)
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מונרך ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מונרך ניו זילנד אליזבת השנייה
ראש הרשות המבצעת Prime Minister of the Cook Islands עריכת הנתון בוויקינתונים
Prime Minister of the Cook Islands הנרי פונה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית, מאורית בניב מקומי
עיר בירה אוורואה 21°12′0″S 159°46′0″W / 21.20000°S 159.76667°W / -21.20000; -159.76667
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת Parliament of the Cook Islands עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 240 קמ"ר (216 בעולם)
אזור זמן UTC -10
היסטוריה
הקמה 4 באוגוסט 1965
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 ביולי 2020)
17,564 נפש (223 בעולם)
צפיפות 73.18 נפש לקמ"ר (140 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 20.68%
גילאי 15 - 24 15.99%
גילאי 25 - 54 38.06%
גילאי 55 - 64 12.72%
גילאי 65 ומעלה 12.55%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2016) 300 מיליון $ (214 בעולם)
תמ"ג לנפש 17,075$ (95 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2018)
(ללא דירוג)
מטבע דולר ניו זילנדי, דולר איי קוק‏ (NZ$)
שונות
סיומת אינטרנט Ck
קידומת בינלאומית 682
www.ck/govt.htm
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

באיי קוק התיישבו לראשונה פולינזים במאה ה-6 לספירה. הנווט הבריטי, ג'יימס קוק הגיע לאיים ב-1773 ו-1779 וקרא לאיים "איי הרוי".

השם "איי קוק", לכבודו של ג'יימס קוק, קפטן בריטי שעבר באזור (אך לא באיים עצמם) ,הופיע במפה של הצי הרוסי ב-1880. איי קוק הפכו למדינת חסות בריטית על פי בקשתם של התושבים ב-1888. ב-1901, עברו האיים לרשות ניו זילנד. איי קוק קיבלו אוטונומיה ב-1965.

כלכלהעריכה

שני מקורות ההכנסה העיקריים באיים הם תעשיית הפנינים השחורות המפורסמות בכל העולם, אשר מיוצרות בעיקר בחוות באיים הצפוניים מניהיקי (Manihiki) ופנרהין (Penrhyn) ומהווים כ-80 אחוזים מההכנסה של האיים, וכן תיירות. מקורות הכנסה נוספים הם בנקאות, סחר בדגה ובפירות ים. בנוסף בשנת 2006 צולמה במקום העונה ה-13 של הסדרה המצליחה "השרדות" מה ששיפר את הכלכלה לאור ההשקעה הרבה בסדרה (על כל פרק כמיליון דולר) וגם בזכות התיירות הרבה שהסדרה הביאה למקום.

גאוגרפיהעריכה

 
מפת איי קוק

איי קוק מורכבים משתי קבוצות, הדרומית והצפונית. הקבוצות מרכיבות ביחד 15 איים ראשיים. הקבוצה הדרומית היא השלטת, ובה חיים רוב התושבים ונמצאים אי הבירה- ררוטונגה (Rarotonga), שדה התעופה הבינלאומי, הפרלמנט ומשרדי הממשל.

בקבוצה הדרומית האי הגדול ביותר הוא ררוטונגה, ובו מרוכזים רוב התושבים. איים נוספים בקבוצה הם-

הקבוצה הצפונית היא נידחת ביותר, והגישה אליה מתבצעת בטיסות אחת לשבוע, בספינות משא אחת לחודש וכן על ידי בעלי יאכטות פרטיות. בתחילה, הקבוצה לא נחשבה לחלק מאיי קוק ורק מאוחר יותר נוספה לקבוצה הדרומית. קבוצה זו ידועה בתעשיית הפנינים שלה. כמו כן בקבוצה זו שוכן אטול סווארו, אשר התפרסם בזכות הסופר הניו זילנדי טום ניל, שגר במקום במשך שנים, וכתב בו את הספר An Island to Oneself. בספטמבר 2011 פרסם אנטון באקוב, יושב ראש מפלגת המונרכיה של רוסיה, בעיתון הרוסי איזבסטיה כי הוא רכש את האי סווארו מראש ממשלת איי קוק בעבור "מיליוני דולרים", ועליו הקים את הכס האימפריאלי. ראש ממשלת איי קוק, הנרי פונה, קבע כי טענתו של באקוב היא שקר מוחלט[5].

האיים בקבוצה הצפונית הם-

דמוגרפיהעריכה

באיי קוק חיים כ-10 אלף תושבים, רובם מאורים אשר מדברים מאורית של איי קוק וכן אנגלית. בנוסף ניתן לפגוש באיים מהגרים מניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י, ואיים נוספים באוקיינוס השקט. למעשה, האיים סובלים מהגירה שלילית, וכיום חיים בניו זילנד יותר "קוק-איילנדרים" מאשר באיים עצמם.

פוליטיקה וממשלעריכה

איי קוק הם דמוקרטיה ייצוגית עם מערכת פרלמנטרית ביחסי מדינה קשורים עם ניו זילנד. הממשלה היא הגוף הביצועי, כאשר השר הראשי הוא ראש הממשלה. כוח החקיקה מוקנה הן לממשלה והן לפרלמנט של איי קוק. מערכת המשפט אינה תלויה ברשות המבצעת והמחוקקת. ראש המדינה היא מלכת הממלכה המאוחדת, המיוצגת באיי קוק על ידי נציגת המלכה.

האיים בעלי שלטון עצמי ב"התאגדות חופשית" עם ניו זילנד. ניו זילנד שומרת על האחריות העיקרית לעניינים חוץ, תוך התייעצות עם ממשלת איי קוק. אזרחי איי קוק הם אזרחי ניו זילנד ויכולים לקבל שירותי ממשלה בניו זילנד, אך ההפך אינו נכון; אזרחי ניו זילנד אינם אזרחי איי קוק. למרות זאת, נכון לשנת 2014 קיימו איי קוק יחסים דיפלומטיים בשמם עם 43 מדינות אחרות. איי קוק אינם מדינה שחברה באו"ם, אך היא חברה מלאה בארגון הבריאות העולמי ובאונסק"ו, בוועדה הסוציו-אקונומית של אסיה ופסיפיק (UNESCAP) וחברה באסיפת מדינות בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ב-11 ביוני 1980 חתמה ארצות הברית על חוזה עם איי קוק המציין את הגבול הימי בין איי קוק לסמואה האמריקאית וכן מוותרת על כל טענות אמריקאיות בפני פנהין, פוקאפוקה, מאניהיקי ורקאהנגה. בשנת 1990 איי קוק וצרפת חתמו על אמנה שתחמה את הגבול בין איי קוק לפולינזיה הצרפתית. בסוף אוגוסט 2012 ביקרה מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון באיים ובשנת 2017 איי קוק חתמו על אמנת האו"ם בנושא איסור נשק גרעיני.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
  5. ^ Rachel Reeves, Russian mission foiled by seasickness, ‏04 באוקטובר 2011 (באנגלית)