אילדיקו אניידי

אילדיקו אניידי הונגרית: Enyedi Ildikó; נולדה ב-15 בנובמבר 1955; ילידת בודפשט, הונגריה) היא במאית קולנוע, תסריטאית ומרצה הונגריה, זוכת פרס דוב הזהב בפסטיבל הקולנוע של ברלין 2017.

אילדיקו אניידי
Enyedi Ildikó
לידה 15 בנובמבר 1955 (בת 69)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג Wilhelm Droste (1989–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים 

עריכה

נולדה לגאוגרף גיורגי אניידי ואירן פארדי. ב-1974 למדה באוניברסיטת מונפלייה בצרפת. בין השנים 1975–1978 למדה באוניברסיטה לכלכלה מרקס קרולי בבודפשט. בשנים 1979–1984 למדה בבית הספר הגבוה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בבודפשט והייתה תלמידתו של האמן הרב תחומי המוערך בארצו פברי זולטן. בין השנים 1978–1984 הייתה חברת קבוצת האמנים אינדיגו. מ-1984, שימשה כעוזרת במאי ב-Mafilm, חברת הסרטים הוותיקה ביותר ואחת הגדולות בהונגריה. היא יצרה סרטים קצרים בסטודיו באלאס בלה (Balázs Béla).

מאז 1989, היא מרצה בבית הספר הגבוה לתיאטרון וקולנוע בבודפשט שבו למדה.[1] ב-1992 וב-1994 שימשה כחברה בוועדת השופטים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין. בשנת 2011 הוענק לה דוקטורט באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בבודפשט.[2]

בסטודיו באלאס בלה יצרה בעיקר סרטים קצרים. על סרטה העלילתי הראשון, המאה ה-20 שלי זכתה בפרס הראשון- פרס מצלמת הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן 1989.

אניידי נשואה לווילהלם דורסטה (Droste), היסטוריון חוקר של הספרות הגרמנית, סופר ומתרגם. להם שני ילדים.

הסרטים שביימה

עריכה
  • פלירט/היפנוזה (1980)
  • הצופה (1981)
  • אביר הורד (1984)
  • ספרים חדשים (1985)
  • החפרפרת (1985)
  • הפלישה (1985)
  • הטפשות אינה מכשול (1986)
  • המאה ה-20 שלי (1989; בימוי ותסריט)
  • סיוטים (1988)
  • מסע החורף (1991)
  • הצייד הפלאי (1994; בימוי ותסריט)
  • המפעל (1995)
  • תאמאש ויולי (1997; בימוי ותסריט)
  • סימון מאגוש (1998; בימוי, תסריט והפקה)
  • מדינה וספרות (1999)
  • מאירופה לאירופה (2004)
  • מה כל זה היה? (2004)
  • אהבה ראשונה (2008; תסריט ובימוי)
  • תרפיה (2012)
  • על גוף ונפש (2017)
  • סיפורה של אשתי (2021; תסריט ובימוי)

פרסים 

עריכה
 
Ildikó enyedi, דוב הזהב

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אילדיקו אניידי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה