פתיחת התפריט הראשי

אילו נוצחה ישראלאנגלית: If Israel Lost the War) הוא ספר מתח/היסטוריה אלטרנטיבית מ-1969 מאת ריצ'רד צֶ'זנוף, רוברט ליטל (אנ') ואדוארד קליין (אנ') (עיתונאי השבועון "ניוזוויק"), המתאר תרחיש חלופי, בו הפסידה ישראל במלחמת ששת הימים. תורגם על ידי מ. דרומי וש. יונתן. הספר ערוך בצורה כמו-דוקומנטרית, עם מפות ומעין-ציטוטים מעיתונים. הספר הפך לרב-מכר ושימש להסברת מתקפת המנע.

אילו נוצחה ישראל
If Israel Lost the War
ILU NUZHA ISRAEL.jpg
כריכת הספר
מידע כללי
מאת ריצ'רד צ'סנוף, רוברט ליטל(אנ'), ואדוארד קליין(אנ')
שפת המקור אנגלית
סוגה מתח, פוליטיקה, ספרי מלחמות ישראל
הוצאה
הוצאה ספרית מעריב
הוצאה בשפת המקור Coward-McCann
שנת הוצאה 1969
תרגום לעברית מ. דרומי וש. יונתן
מספר עמודים 222
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001855301

הספר הופיע באותה שנה בתרגום עברי בהוצאת ספרית מעריב. במהדורה שהופיעה בהוצאת משרד הביטחון[דרוש מקור] התלוותה לו הקדמה ארוכה של היסטוריון צבאי המסביר את חשיבותו של הספר לצה"ל ועד כמה יש להיות מודעים תמיד לחלופות.

עיתון "מעריב", פרסם פרקים של הספר, לפני שתרגם אותו במלואו.[1][2][3]

בשעתו, הספר גרם למארק גפן, העורך הראשי של בטאון מפ"ם "על המשמר", לקרוא להחרים את "הספרון"[4]. אורי אבנרי תקף אותו גם ב"העולם הזה" וגם במגזין האמריקאי "לייף".

יש המשערים כי המחברים הושפעו ממאמר של אפרים קישון, בשם "איך איבדנו את אהדת העולם", המתאר היסטוריה אלטרנטיבית, בה לא יצאו בריטניה וצרפת למלחמת סיני, וכך חיזקו את המצרים, אשר כבשו ב-1957 את ישראל. המאמר הסיק כי טוב להתנצל בפני העולם על התקפה מוצלחת, מאשר לקבל את אהדתו עקב כיבוש. המאמר פורסם בעולם מייד לאחר מלחמת ששת הימים, בחוברת עם קריקטורות של דוש, עם הכותרת "סליחה שניצחנו".

עלילהעריכה

הספר מתאר את מלחמת ששת הימים, אבל במצב הפוך, שבו צבאות ערב נותנות את המכה האווירית המקדימה, ובתוך שישה ימים ישראל מובסת במלחמה. עולה בספר טענה כי אילו ישראל תובס במלחמה, לא יהיה בעולם מי שייחלץ לעזרתה.

הספר פותח במכה המקדימה שהטיל חיל האוויר המצרי על חיל האוויר הישראלי, בעודו משמיד את מטוסיו על הקרקע (ההפך ממבצע מוקד שהיה בפועל). מייד לאחר מכן, פצחו כל מדינות ערב במלחמת בזק, וכבשו את כל מדינת ישראל בתוך שישה ימים.

האמריקאים, השקועים במלחמת וייטנאם, אינם נוקפים אצבע להצלת מדינת ישראל, למרות מחאות היהודים, אזרחיה. כך גם שאר ארצות העולם (למעט מטוסי סיוע רפואי מעטים שנשלחים מהולנד, מטוסים הנאלצים לנחות בקפריסין, מחוסר מסלולי נחיתה).

מאחר שהפלסטיני סירחאן סירחאן חוזר לירדן לחגוג את הניצחון, נמנע הרצח של רוברט קנדי, והוא מנצח את ריצ'רד ניקסון בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968.

הספר מתאר את השלטון הערבי האפשרי על מדינת ישראל הכבושה, דבר הכולל מעשי עינויים וטבח בשבויים, מעשי אונס המוניים של נשים ישראליות, התעללות באזרחים ישראליים וחיסולים פומביים ואכזריים של מנהיגי ישראל (במיוחד משה דיין). כמו כן מתאר הספר את מינויים של פושעי מלחמה נאציים כדי לנהל את המשטרה החשאית של הכובשים. זוועות הכיבוש הערבי בארץ המתוארים בספר מתקרבים לדרגה שאליה הגיעה רק השואה.

שטחי מדינת ישראל מחולקים בין מצריים, סוריה, ירדן ולבנון. הפלסטינים, שלהם הובטח שיוכלו לחזור לשטחיהם, נאלצים להישאר במחנות הפליטים שלהם. ישראל מחולקת בין כוחות ערב הכובשים ולהם אין מקום בחלוקה הזאת. הספר מסתיים שנתיים לאחר המלחמה, כשיגאל אלון משתתף בפגישה סודית בטבריה הכבושה בידי סוריה, בנוגע לתוכניות לקראת מתקפות לוחמה זעירה יהודיות. אולי ישראל תחזור להיות מדינה עצמאית ביום מן הימים, אבל זאת רק לאחר מאבק ארוך וקשה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ריצ'רד צֶ'זנוף, בוב ליטל ואד קליין, אילו נוצחה ישראל במלחמה, מעריב, 7 בפברואר 1969, המשך
  2. ^ ריצ'רד צֶ'זנוף, בוב ליטל ואד קליין, אילו נוצחה ישראל במלחמה, מעריב, 14 בפברואר 1969, המשך
  3. ^ ריצ'רד צֶ'זנוף, בוב ליטל ואד קליין, אילו נוצחה ישראל במלחמה, מעריב, 21 בפברואר 1969
  4. ^ מארק גפן, "אילו נוצחה ישראל" .., על המשמר, 14 במרץ 1969
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.