פתיחת התפריט הראשי

איליאס איליאדיסיוונית: Ηλίας Ηλιάδης, נולד בשם ג'ארג'י זווִיאַדָאוּרִי בגאורגית: ჯარჯი ზვიადაური; נולד ב-10 בנובמבר 1986) הוא ג'ודוקא יווני יליד גאורגיה, אלוף אולימפי מאולימפיאדת אתונה 2004.[1] הישגיו של איליאדיס הופכים אותו לאחד מהג'ודוקאים המעוטרים ביותר בהיסטוריה.[2] הוא הודיע על פרישה בגיל 29 לאחר המשחקים האולימפיים בריו 2016 ומשמש כשגריר ג'ודו מטעם איגוד הג'ודו העולמי.[1]

איליאס איליאדיס
Ηλίας Ηλιάδης
2008 Summer Olympics - Opening Ceremony - Ilias Iliadis.jpg
איליאדיס נושא את דגל המשלחת היוונית באולימפיאדת בייג'ינג, 2008
לידה 10 בנובמבר 1986 (בן 32)
אחמטה, קאחתי, גאורגיה הקומוניסטית
לאום יווןיוון  יוון
אמנות הלחימה ג'ודו
משקל 90 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 178 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קטגוריית משקל עד 81 ק"ג, עד 90 ק"ג
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהבאתונה 2004 עד 81 ק"ג
ארדלונדון 2012 עד 90 ק"ג
אליפות העולם
זהבטוקיו 2010 עד 90 ק"ג
זהבפריז 2011 עד 90 ק"ג
זהבצ'ליאבינסק 2014 עד 90 ק"ג
כסףקהיר 2005 עד 90 ק"ג
כסףריו דה ז'ניירו 2007 עד 90 ק"ג
ארדריו דה ז'ניירו 2013 עד 90 ק"ג
אליפות אירופה
זהבבוקרשט 2004 עד 81 ק"ג
זהבאיסטנבול 2011 עד 90 ק"ג
ארדוינה 2010 עד 90 ק"ג
ארד באקו 2015 עד 90 ק"ג
משחקי הים התיכון
זהבאלמריה 2005 עד 90 ק"ג
זהבפסקארה 2009 עד 90 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיה וקריירהעריכה

איליאדיס נולד ב-10 בנובמבר 1986 בעיירה אחמטה שבמחוז קאחתי בגאורגיה הקומוניסטית ובשנת 2003 עבר עם משפחתו ליוון.

אלוף אירופה ואלוף אולימפיעריכה

ב-15 במאי 2004, בגיל 17, זכה איליאדיס בתואר המשמעותי הראשון שלו, מדליית זהב באליפות אירופה לאחר שגבר על אולה בישוף הגרמני בגמר.[3] ב-17 באוגוסט 2004, התחרה איליאדיס באולימפיאדת אתונה וזכה במדליית הזהב[4] לאחר שגבר בחצי הגמר על דמיטרי נוסוב הרוסי וניצח את רומן הונטיוק האוקראיני בגמר, והפך לאלוף האולימפי הצעיר ביותר אי פעם בענף הג'ודו.

2005-2009עריכה

לאחר אולימפיאדת אתונה עבר איליאדיס לקטגוריית המשקל עד 90 ק"ג ובספטמבר 2005, הוא התחרה באליפות העולם שנערכה בקהיר וזכה במדליית כסף לאחר שהגיע עד הגמר, שם הפסיד להירושי איזומי היפני. באליפות העולם 2007 שנערכה בריו דה ז'ניירו, זכה איליאדיס שוב במדליית הכסף לאחר שהפסיד בגמר לאירקלי צירקידז הגיאורגי. בינואר 2008, זכה במדליית כסף בטורניר גביע העולם בטביליסי. באולימפיאדת בייג'ינג איליאדיס היה נושא הדגל של המשלחת היוונית, הוא הודח בסיבוב הראשון לאחר שהפסיד למארק הויזינחה ההולנדי. בשנת 2009 זכה במדליית כסף בטורניר גביע העולם בטאלין.

אלוף עולםעריכה

באפריל 2010, הוא התחרה באליפות אירופה שנערכה בווינה וזכה במדליית ארד לאחר שניצח את מקס שירנהופר האוסטרי בקרב על המדליה. באותה שנה התחרה בגראנד סלאם ריו דה ז'ניירו וגראנד סלאם מוסקבה ובשניהם הפסיד בקרב על הארד. ב-10 בספטמבר, זכה איליאדיס במדליית הזהב באליפות העולם בטוקיו לאחר ניצחון בגמר על דייקי נישיימה המקומי. באפריל 2011, זכה באליפות אירופה בפעם השנייה לאחר ניצחון על קיריל דניסוב הרוסי בגמר. כחודש לאחר מכן, הוא זכה בגראנד סלאם מוסקבה. ב-26 באוגוסט 2011, איליאדיס זכה שוב בתואר אלוף העולם לאחר ניצחון בגמר על היפני דייקי נישיימה בשחזור הגמר משנה קודם לכן.

2012-2016עריכה

במאי 2012, הוא זכה בגראנד סלאם מוסקבה, ובדצמבר זכה במדליית כסף בגראנד סלאם טוקיו. ב-1 באוגוסט איליאדיס זכה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון, היווני הפסיד ברבע הגמר לקיריל דניסוב הרוסי אך זכה בארד דרך בית הניחומים לאחר ניצחונות על מארק אנתוני האוסטרלי ועל טיאגו קמילו הברזילאי בקרב על המדליה. בפברואר 2013, זכה בארד בגראנד פרי דיסלדורף ובאליפות העולם באותה שנה זכה במדליית ארד לאחר שהפסיד בחצי הגמר לאסלי גונזאלס, סגן אלוף אולימפי מלונדון, וניצח את יואקים דווארבי משוודיה בקרב על המדליה. בפברואר 2014, זכה בגראנד פרי דיסלדורף[5] ובאליפות העולם באותה שנה שנערכה בצ'ליאבינסק, זכה במדליית הזהב בפעם השלישית לאחר שגבר על כריסטיאן טוט ההונגרי בגמר. ביוני 2015, זכה במדליית ארד במשחקים האירופיים בבאקו

באולימפיאדת ריו 2016, הודח איליאדיס בסיבוב השני לאחר הפסד באיפון לצ'נג שונג'או הסיני שבסופו של דבר זכה בארד. לאחר הדחתו מאולימפיאדת ריו, הודיע איליאדיס על פרישה.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
  2. ^ אגדות ג'ודו באתר JudoInside.
  3. ^ תוצאות אליפות אירופה 2004 באתר JudoInside.
  4. ^ תוצאות אולימפיאדת אתונה 2004 באתר JudoInside.
  5. ^ תוצאות גראנד פרי דיסלדורף 2014
  6. ^ איליאדיס מודיע על פרישה בראיון לערוץ הטלוויזיה הברזילאי SporTV