פתיחת התפריט הראשי

איליושין Il-18רוסית: Ил-18, קוד דיווח נאט"ו: Coot) היה מטוס נוסעים עם 4 מנועים לטווח בינוני מתוצרת ברית המועצות. למטוס דגמים אחדים בשם זה וכן דגם אלינט בשם Il-20M.

איליושין Il-18
Rossiya Ilyushin Il-18.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים
קוד נאט"ו Coot
יצרן איליושין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 1959 –
צוות 4-5
נוסעים 80-122
משתמש ראשי אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים
אורך 35.90 מ'
גובה 10.17 מ'
שטח כנפיים 140 מ"ר
משקל ריק 32,245 ק"ג
משקל המראה מרבי 67,000-59,000 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 610 ק"מ/שעה
טווח טיסה מרבי 6,500 ק"מ
הנעה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריית ייצור ושימושעריכה

לקראת מחצית שנות ה-50 היה ברור שמטוסי נוסעים על בסיס מנועי בוכנה כבר לא עונים לדרישות ונדרש פיתוח מטוס נוסעים מתקדם. ב-25 במאי 1956 משרד תכנון איליושין קיבל הנחיית הממשלה על תחילת העבודות. ביוני 1957 ראשי הממשל בראשות ניקיטה חרושצ'וב ראו את המטוס החדש. הטיסה הראשונה התקיימה ב-4 ביולי 1957. הדגם היה מיועד ל-75 נוסעים, אך במהלך הייצטר הסדרתי הותאם המטוס ל-89 נוסעים. ב-20 באפריל 1959 התקיימו טיסות סדירות ראשונות.

במרוצת השנים תוכננו דגמים שונים, כולל דגמים לצרכים צבאיים. המטוס היה תחרותי לעומת מטוסים של יצרנים אחרים ולכן היה ניתן למכור אותו גם לחברות מחוץ לגבולות ברית המועצות. בסך כול ל-17 חברות זרות נמכרו כ-100 יחידות. כלל הייצור התרכז במפעל ליד מוסקבה והייצור נמשך עד לשנת 1978. בתקופה זו נבנו 564 מטוסי נוסעים וכ-50 לצרכים אחרים, כולל צבאיים.

עד למחצית שנות ה-70 היה ה-Il-18 המטוס העיקרי לטיסות פנים ארציות. בתחילת שנות ה-80 הופסק השימוש במרבית המטוסים, אך אחרוני ה-Il-18 נותרו בשירות עד לשנת 2002. בסוף שנת 2010 שימש אחד המטוסים שנותרו כמטוס מטען בטיסות פנים ארציות. בנוסף לכך, משרתים כ-20 מטוסים מדגם זה בחיל האוויר הרוסי כמטוסי פיקוד.

דגמיםעריכה

  • Il-18A - גרסה מקורית ל-89 נוסעים.
  • Il-18B - דגם משופר עם מנוע חדש בעל אמינות גבוה יותר
  • Il-18V - דגם משופר עם חלוקת חלל הנוסעים ל-3 חלקים.
  • Il-18E - דגם משופר ל-110 נוסעים.
  • Il-18D - דגם עם מנוע משופר, מתאים לטיסות לטווח ארוך.
  • Il-18SALON - דגם מותאם להעברת משלחות ממשלתיות.
  • Il-20M - דגם אלינט של Il-18. מוכר גם בשם Il-18D-36.

קישורים חיצונייםעריכה