איל ינון

משפטן ישראלי

איל ישראל ינון (נולד ב-5 במרץ 1967) הוא משפטן ישראלי, שימש כיועץ המשפטי לכנסת בשנים 2010 עד 2020. קודם לכן כיהן כמזכיר הכנסת.

איל ינון
אייל-ינון.jpg
לידה 5 במרץ 1967 (בן 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק עורך דין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הכנסת ה־6
1 ביוני 20072 באפריל 2010
(שנתיים ו-43 שבועות)
תחת יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין ודליה איציק
כנסות 17 - 18
היועץ המשפטי לכנסת ה־4
2 באפריל 20101 באפריל 2020
(10 שנים)
תחת יושבי ראש הכנסת ריבלין, אדלשטיין וגנץ
שגית אפיק (מ"מ)
כנסות 18 - 23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ינון הוא בנו של מיכה ינון, לשעבר יושב ראש רשות השידור וראש מנהל תרבות במשרד החינוך והתרבות. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. שירת כקצין מחקר בחטיבת המחקר של אמ"ן ולמד בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות.

הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט מישאל חשין.

כיהן כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה וכעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה.

את מינויו למזכיר הכנסת השישי אישרה נשיאות הכנסת ברוב קולות. ב-1 ביוני 2007 החל לכהן בתפקיד.

בראשית 2009 הגיש במשותף עם מזכיר הממשלה עובד יחזקאל את המלצותיהם לרפורמה לייעול הליך החקיקה ויחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.[1]

כאשר עלתה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, נתקל בהתנגדות מצד קבוצת חברי מרכז הליכוד בטענה שלא מנע, במסגרת תפקידו כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, מינויים פוליטיים במועצות הדתיות שבוצעו ביוזמת עומרי שרון.[2][3]

ב-2 באפריל 2010 החל לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[4]

ב-2011 פרסם חוות דעת בה קבע כי "חוק החרם" אינו חוקתי ולא יעמוד במבחן בג"ץ.[5]

ב-10 בדצמבר 2014 אישרה ועדת הכנסת, פה אחד, את מינויו לתקופת כהונה נוספת בת 5 שנים לפי בקשת יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בהתאם לסעיף 23 ("משך הכהונה") לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994. ינון היה לראשון מבין היועצים המשפטיים לכנסת, אשר הוארכה כהונתו בדרך זו.

בדצמבר 2016, בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק להטלת מס ריבוי דירות התריעה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, בפני יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהליך החקיקה אינו תקין, משום ששינויים שהוכנסו בהצעה ברגע האחרון לא איפשרו דיון נאות בהצעה.[6] לביקורת הצטרף עו"ד ינון, שציין כי "בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".[7] חרף זאת אישרה הכנסת את החוק להטלת המס, אך בג"ץ החליט על ביטול החוק והחזרתו לדיון בוועדת הכספים.[8] הכנסת לא חזרה לדון במס זה.

ביוני 2018 אישרה הכנסת שיפור בתנאי הפרישה של היועץ המשפטי לכנסת, ולפיו הפנסיה הצפויה לינון תגדל ב-9,000 ש"ח בחודש. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בחקיקה פרסונלית, שקודמה בידי חבריו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ומיקי זוהר.[9][10]

ב-1 באפריל 2020 סיים את כהונתו כיועץ המשפטי של הכנסת לאחר 10 שנים. לאחר שלא נבחר לו מחליף, החליפה אותו שגית אפיק כממלאת מקום.[11]

חיים אישייםעריכה

ינון גרוש ואב לשלושה. בת זוגו כיום היא עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

בתחילת ספטמבר 2019 התקיים דיון מקדמי בעניין בקשת החסינות של חיים כץ, במהלכו הודיע ינון שבגלל ניגוד עניינים, עקב מערכת היחסים עם מררי, הוא לא יקח חלק בדיוני ועדת החסינות של כץ או של בנימין נתניהו. בינואר 2020 עלה הנושא לדיון ציבורי, וינון שב והודיע כי לא יקח חלק בדיוני החסינות של נתניהו.

מפרסומיועריכה

  • "בג"ץ ברגמן - 'מהפכה חוקתית' בשלוש מערכות" שורשים במשפט 229 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שחר אילןמזכיר הממשלה עובד יחזקאל ומזכיר הכנסת עו"ד איל ינון הגישו הצעה להגביל את החקיקה הפרטית בכנסת, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
  2. ^ שבח שטרן, פרשת אייל ינון - חצי אמת גרועה משקר, News1, ‏15 בנובמבר 2009
  3. ^ סופיה רון-מוריה - מקור ראשון, טענה: אייל ינון הכשיר את המינויים הפוליטיים של עמרי שרון, באתר "ליכודניק", 6 בנובמבר 2009
  4. ^ צבי זרחיה, קצרים / אייל ינון מונה ליועץ המשפטי של הכנסת, באתר הארץ, 7 בינואר 2010
  5. ^ שלמה פיוטרקובסקי, יועמ"ש הכנסת: "חוק החרם" לא חוקתי, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2011
  6. ^ צבי זרחיה, נמרוד בוסו, האופוזיציה ועשרות משקיעי נדל"ן עתרו לבג"ץ לביטול חוק מס דירה שלישית, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2016
  7. ^ פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים לשנים 2017–2018 - הליך החקיקה, באתר הכנסת, 18 בדצמבר 2016
  8. ^ תלם יהב, בג"ץ הכריע: בוטל חוק מס דירה שלישית, באתר ynet, 6 באוגוסט 2017
    בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-6 באוגוסט 2017
  9. ^ אריק בנדר, ‏"חה"כ ניסו לסדר בחקיקת בזק הטבות של מיליונים ליועץ המשפטי של הכנסת", באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2018
  10. ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: גמלתו של היועמ"ש לכנסת תגדל ב-9,000 שקל ל-47 אלף שקל בחודש, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2018
  11. ^ עידן בנימין, היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, יסיים את תפקידו באפריל. הכנסת תתקשה למנות לו מחליף, שקוף, ‏2020-01-20 (בhe-IL)