אימה באמטוויל

אימה באמטוויל
The Amityville Horror
	פוסטר הסרט אימה באמטוויל
מבוסס על	The Amityville Horror
בימוי	אנדרו דאגלס
הופק בידי	מייקל ביי; אנדרו פורם; בראדלי פולר
תסריט	סקוט קוסאר, Sandor Stern, ג'יי אנסון
עריכה	רוג'ר ברטון; כריסטיאן ווגנר
שחקנים ראשיים	ראיין ריינולדס; מליסה ג'ורג'; פיליפ בייקר הול
מוזיקה	סטיב ג'בלונסקי
צילום	פטר ליונס קוליסטר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פלטינום דיונס
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 באפריל 2005
משך הקרנה	94 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט אימה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט רוחות רפאים
תקציב	$19,000,000
הכנסות	$108,047,131
הכנסות באתר מוג'ו	amityvillehorror05
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

אימה באמטוויל (באנגלית: The Amityville Horror) הוא סרט אימה אמריקאי משנת 2005, אשר בוים על ידי אנדרו דאגלס על פי תסריט מאת סקוט קוסאר. הסרט הוא עיבוד מחדש לסרט האימה המצליח "הלילה ה-19" (באנגלית נקרא גם הוא "The Amityville Horror") משנת 1979. שני הסרטים שואבים השראתם מספר באותו השם, אשר בתורו מתיימר להיות תיעוד של מקרה אמיתי, על אף מחלוקת משפטית רבה בנושא.

עלילה עריכה

הסרט עוקב אחר משפחת ג'ורג' וק'תי לוץ, אשר עוברת לגור בבית חדש בלונג איילנד, יחד עם שלושת ילדיהם. המשפחה איננה מודעת לכך שדייריו הקודמים של הבית, משפחת דה-פו, נרצחו על ידי אחד מילדי המשפחה, רונלד שנה קודם לכן. רונלד רצח את אחיו והוריו בעזרת רובה, וטען לאחר מכן כי בילה זמן רב במרתף הבית, שם שמע קולות אשר עודדו אותו לבצע את הרצח.

עם מעברם לביתם החדש אירועי העבר מתחילים להשפיע באורח מיסטי על הדיירים החדשים: אבי משפחת לוץ, ג'ורג', מבלה גם הוא זמן רב במרתף; הבת צ'לסי, מתיידדת עם חברה דמיונית שמתגלה כרוחה של אחת מבנות דה-פו ונקשרת לצעצוע שזו האחרונה קברה; ליסה, שמרטפית אשר נשארת לשמור על הילדים, מסכימה כהלצה להיכנס לארון בו נורתה הילדה ג'ודי, ורוחה של זו מתגלה לה וגורמת לה לטראומה קשה וכן הלאה. כמו כן קירות הבית מתחילים לדמם ומגנטים שהושמו על המקרר מארגנים עצמם מחדש כדי ליצור המילים "טפוס'תם ותהרוג'תם" (Catchem and Kill 'Em). כאשר המשפחה מבקשת מכומר לברך הבית, הוא מותקף על ידי נחיל זבובים, ונמלט מהבית.

לאחר עוד כמה אירועים על טבעיים, קת'י מתחילה לחקור אודות הבית, ולבסוף מגלה כי בעבר התגורר בו כומר סדיסט בשם קצ'ם (Katchem, ומכאן המילים שיצרו המגנטים), אשר נהג לענות אינדיאנים במרתף הבית. בעוד שקת'י ממהרת לביתה, ג'ורג' מגלה את חדר העינויים של קצ'ם ובו גופות קורבנותיו וכן רוחו - אשר משתלטת על ג'ורג'. לאחר שקת'י מגיעה לביתה, ג'ורג' אחוז הדיבוק מנסה להרוג אותה ואת ילדיו, אך אלו מצליחים (לאחר מרדף ממושך) להמם אותו ולהרחיקו מהבית. כאשר הם מתרחקים מהבית, ג'ורג' חוזר להכרתו, ורוחו של קצ'ם נעלמת מגופו.

צוות שחקנים עריכה

ראיין ריינולדס – ג'ורג' לוץ
מליסה ג'ורג' – קת'י לוץ
ג'סי ג'יימס – בילי לוץ
ג'ימי בנט – מייקל לוץ
קלואי מורץ – צ'לסי לוץ
רייצ'ל ניקולס – ליסה
פיליפ בייקר הול – האב קלאוואי
איזבל קונר – ג'ודי דה-פו
ברנדן דונלדסון – רונלד "רוני" דה-פו ג'וניור

ביקורת כלפי הסרט ונאמנות למקור עריכה

בעוד שהסרט הופק כ"חידוש" לסרט המקורי, וכמוהו טוען כי מבוסס על סיפורם האמיתי של משפחת לוץ, הרי שספקנות רבה קיימת לגבי נכונות הפרטים. משפחת לוץ אכן התגוררה בבית בלונג איילנד ואכן טענה שזה רדוף רוחותיהם של קורבנותיו של רונלד דה-פו, אשר אכן רצח את משפחתו. אך מנגד, פרקליטו של דה-פו בעצמו, בהתייחסו לספר שנכתב בעקבות סיפורם של משפחת לוץ, אמר "אני יודע שזאת רק מתיחה. אנו המצאנו את סיפור האימה לאחר שתיית כמה בקבוקי יין." משפחת לוץ הגישה תביעות כנגד מספר גופי תקשורת אשר התייחסו לנושא, כמו גם נגד וובר ואחרים, מהן חלקן נדחו על הסף בעוד שאחרות נדחו. עם זאת, משפחת לוץ המשיכה לטעון כי הסיפור הוא אמת לאמיתה.

עיבוד מחדש זה הוסיף אלמנטים בדיוניים אשר לא נכללו בסיפור המקורי של משפחת לוץ, והקשר אליו הוא בעיקר בקווים הכלליים של העלילה. כך, לדוגמה, דמותה של ג'ודי דה-פו לא הופיעה בספר, ומנגד החברה הדמיונית של צ'לסי לוץ לא הייתה ממשפחת דפו אלא דווקא כן נקראה "ג'ודי" והייתה מעין חזיר שטני. כמו כן, הספר לא מזכיר כל ניסיון של ג'ורג', תחת השפעת דיבוק או לא, להרוג את משפחתו, וסיפורו של הכומר קצ'ם אינו מופיע גם כן. ג'ורג' לוץ הגיש תביעה כנגד יוצרי הסרט אך נפטר בטרם זו הושלמה.^[1]

הסרט לא היה חביב גם על מבקרי קולנוע, ובאתר Rotten Tomatoes, המסכם ביקורות קולנוע ממקורות רבים, רק 24% מסך הביקורות שנאספו היו חיוביות.^[2]

רווחים עריכה

במהלך סוף השבוע הראשון להקרנת הסרט באולמות הקולנוע בארצות הברית גרף הסרט 23.5 מיליוני דולרים, אך לאחר מכן חווה נפילות חוזרות ונשנות של כמחצית מההכנסות מדי שבוע, ולאחר שבועות ספורים ירד מהאקרנים בארצות הברית, לאחר שגרף כ-65 מיליוני דולרים. ברחבי העולם גרף הסרט 42 מיליוני דולרים נוספים, ובכך הגיע לסך הכנסות של כ-108 מיליוני דולרים. עם זאת, הסרט היה לרווחי לעומת עלויות ההפקה, אשר הסתכמו בכ-19 מיליוני דולרים בלבד.^[3] בעקבות ההצלחה, ולאור גודלה הבינוני, הודיעו אולפני הסרט על הפקת המשכון, אך יפיצו אותו הישר ל-DVD וזה לא צפוי לצאת לאקרנים באולמות הקולנוע.^[4]