אימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגרים

האימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגרים (בהונגרית: Magyar Impresszionisták és Naturalisták Köre בראשי תיבות: MIÉNK; בשם המלא: חוג האימפרסיוניסטים והנטורליסטים ההונגרים) הייתה אגודת אמנים חשובה שפעלה בין השנים 1908 עד 1911. כארבעים אחוזים ממייסדיה וחבריה היו יהודים.

קארוי פרנצי - קיץ (1901)

יוז'ף ריפל-רונאי : הארמון של קרטוייש (בערך 1907)

היסטוריה

האגודה אורגנה על ידי קארוי פרנצי, פאל סיניאי מרשה ויוז'ף ריפל-רונאי במאי 1907. היא הוקמה בפועל באוקטובר עם 17 חברים מייסדים. בנוסף לאמור לעיל, יאנוש ואסארי, אישטוואן צ'וק וקארוי קרנשטוק הצטרפו גם הם למייסדים, כך שהם הפכו לעשרים. בלה איוואני-גרינוולד, אישטוואן רטי, ואלר פרנצי, אוסקר גלאץ ודיולה קוסטולאני-קאן ייצגו את מושבת האמנים של באיה מארה. השתתפו גם אדולף פניאש, גוסטב מדיאר מנהיימר ואחרים. בלה צובל ואדן מארפי התקבלו לאגודה כחברים מייסדים של הדור הצעיר שביקר, למד ועבד בפריז. ברור מהרשימה שכפי שניסח זאת יוז'ף ריפל-רונאי, זו הייתה "חברה קואליציונית", שבה לקחו חלק האנשים המבוגרים של נאג'באניה, כמו גם נציגי הנטורליזם במישור ההונגרי הגדול וגם נציגי האגודה "הפראים ההונגרים"^{[דרושה הבהרה]}. פאל סיניאי מרשה נבחר לנשיא האגודה (היה הבכיר בקבוצת הציירים) ומושבם היה בית הקפה היפני בבודפשט.

מטרת האגודה הייתה לאחד ציירים נטורליסטים ואימפרסיוניסטים ולארגן תערוכות מדי שנה. התערוכה הראשונה שלהם נערכה בינואר 1908 והשנייה שנה לאחר מכן. הם הזמינו 15 ציירים צעירים לתערוכה השנייה שלהם, בעיקר מ"הפראים ההונגרים". כך, בין הקו הניאו של מושבת האמנים של באיה מארה הציגו גזה בורנמיסה, טיבור בורומיסה, שאנדור גלימברטי, אנדראש מיקולה, וילמוש פרלרוט-צ'אבה, שאנדור ציפר ומבין הציירים של השמונה המאוחרים יותר, לאיוש טיהאני, דז'ה ציגאני, דז'ה אורבן, ברטלן פור הציגו בתערוכה. צעירי התערוכה שוכנו במפלס נפרד בסלון הלאומי וציוריהם המקורבים לפוביזם עוררו זעם מצד המבקרים, שגם פילגו במשך הזמן את חברי MIÉNK. כבר אז אנשים רבים חשבו, כולל הצייר-מבקר השמרני לאסלו קזדי-קובאץ', שהמודרניסטים ביותר יעזבו בקרוב את האגודה: "... אבל שום דבר אינו קבוע. והלשונות הרעות סיפרו שקרנשטוק טומן את הזרע של האר נובו הנוסף שיפרוץ מהאגודה ויהווה קבוצה חדשה של אמנים תחת השם "מחפשים" או שם אחר" בסוף השנה, המחפשים - שנקראו מאוחר יותר השמונה - אכן פרצו באמת מתוך קבוצת MIÉNK והציגו את ציוריהם בעצמם תחת הכותרת "תמונות חדשות". MIÉNK הציגו את התערוכה השלישית שלהם ב-1910, כבר ללא המודרניסטים והאגודה התפרקה בהמשך השנה. (בשנת 1920, חברי MIÉNK שלא הצטרפו לשמונה ואחר כך ל"אגודת אמנים חדשה" בראשי תיבות KÚT מצאו את מקומם באגודת פאל סיניאי מרשה).

חברים מייסדים

• איסטוון צ'וק
• בלה צובל
• קארוי פרנצי
• ואלר פרנצי
• אדולף פניאש
• אוסקר גלץ
• בלה איוואני-גרינוולד
• קארוי קרנשטוק
• דיולה קוסטולאני-קאן
• גוסטב מדיאר מנהיימר
• אדן מארפי
• פרנץ אולדאי
• ברטלן פור
• אישטוואן רטי
• יוזף ריפל-רונאי
• פרידייש סטרובנץ
• פאל סיניאי מרשה
• יאנוס ואסארי
• שאנדור ציפר
• לאיוש זומבורי

לקריאה נוספת

• Réti István: A nagybányai művésztelep. Budapest, 1994. ISBN 9637826351 (אישטוואן רטי: מושבת האמנים של באיה מארה)
• Művészeti lexikon III. (L–Q). Főszerk. Zádor Anna, Genthon István. 3. kiad. Budapest: Akadémiai. 1983.(לקסיקון אמנות הונגרי)
• Tímár Árpád: A MIÉNK művészegyesület története a korabeli sajtóban. I–II. Művészettörténeti Értesítő, 57. 2008. 47–82., 249–286.