אימרה קרטס

אימרה קרטס
Kertész Imre
	אימרה קרטס, 2007
לידה	9 בנובמבר 1929; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	31 במרץ 2016 (בגיל 86); בודפשט, הונגריה
עיסוק	סופר, מתרגם, מחבר רומנים, עיתונאי, תסריטאי, מחבר
מדינה	הונגריה
לאום	יהודים
שפות היצירה	הונגרית
יצירות בולטות	ללא גורל, Liquidation
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2002); מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות (2001); פרס קושוט (1997); פרס הרדר (2000); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2004); מדליית ארנסט רויטר (2006); Literaturpreis des Landes Brandenburg (1995); פרס שאנדור מאראי (1996); פרס מילאן (1983); פרס טיבור דרי (1989); פרס פרידריך גונדולף (1997); מסדר סטפנוס הקדוש של הונגריה (2014); הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה (2003); פרס אדלברט פון שאמיסו (2001); מדליית גתה (2004); תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של ברלין (2005); פרס ז'אן אמרי (2009); פרס הספרות של לייפציג (1997); פרס מריון סמואל (2007) ;

זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא Kertész.

אימְרֶה קֶרְטֶס (בהונגרית: Kertész Imre;‏ 9 בנובמבר 1929 בבודפשט, הונגריה – 31 במרץ 2016) היה סופר הונגרי-יהודי, זוכה פרס נובל לספרות.

קורות חייםעריכה

קרטס נולד ב-1929 בבודפשט, לזוג יהודי מתבולל, לסלו ואורונקו (לבית יעקב) קרטס. הוריו נפרדו בגיל חמש. ב-1944, בגיל 15 גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוואלד, אך הצליח לשרוד. לאחר תום מלחמת העולם השנייה שב לבודפשט והחל לעבוד כעיתונאי. ב-1951 השתלט הקו הקומוניסטי גם על עיתונו והוא פוטר ונאלץ לעזוב את מקצוע העיתונות לחלוטין. לפרנסתו הוא החל לעסוק בתרגום ספרים, בעיקר כתבים של גדולי הפילוסופים, מגרמנית להונגרית.

הוא פרסם את הספר הראשון שלו, "ללא גורל", העוסק בחוויותיו כנער בשואה, בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והחלו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות. ארבעה מהם אף תורגמו לעברית.

בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.

בשנת 2005 יצא לאקרנים הסרט "ללא גורל" בבימויו של לאיוש קולטאי, על פי ספרו של קרטס. קרטס טען שהסרט, יותר מהספר, קרוב לביוגרפיה שלו.

קרטס היה נשוי פעמיים. הוא התאלמן מאשתו הראשונה אלבינה ואש ב-1995, ונישא כעבור שנה למגדה אמברוש, לה נשאר נשוי עד מותו ב-2016. בשנות חייו האחרונות חלה במחלת פרקינסון.

ספריועריכה

1975 Sorstalanság ללא גורל, רומן
1977 Detektívtörténet סיפור בלשי
1977 A nyomkereső הגשש
1988 A kudarc הכישלון
1990 Kaddis a meg nem született gyermekért קדיש על ילד שלא נולד
1991 Az angol lobogó הדגל הבריטי
1992 Gályanapló יומן ספינה
1993 A holocaust mint kultúra: három előadás השואה כתרבות: שלוש הרצאות
1993 Jegyzőkönyv פנקס רשימות
1997 Valaki más: a változás krónikája מישהו אחר: כרוניקת השינויים
1998 A gondolatnyi csend, amíg a kivégzőosztag újratölt שקט למחשבה בזמן שכיתת היורים טוענים שוב את נשקם
2001 A száműzött nyelv השפה שהוגלתה
2003 Felszámolás חיסול

ספריו שתורגמו לעבריתעריכה

ללא גורל - תרגמה מהונגרית מרים אלגזי, עם עובד, 1994
קדיש לילד שלא נולד - תרגם מהונגרית איתמר יעוז קסט, המעורר, 2002
פיאסקו - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2005
סיפור בלשי - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2007

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא אימרה קרטס בוויקישיתוף

אימרה קרטס, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרקים ראשונים מתוך הספר "ללא גורל" באתר עם עובד
פרק מתוך "סיפור בלשי", אימרה קרטס, באתר 'טקסט'
אריק גלסנר, "סיפור בלשי" של אימרה קרטס, מקור ראשון, 2007
שירי לב-ארי, גלותו התמידית של מי שבחר לחיות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2002
רמי סערי, מחירו היקר של המצפון, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005
החיים כפאשלה, מנחם בן, nrg
דפנה לוי, מבעד לעיני הרוצח, באתר ynet, 17 באפריל 2007
"ללא גורל" - סקירה ספרותית מאת ג'קי מצגר באתר יד ושם
ביקורת סרטים מאת אסף טל על הסרט "ללא גורל", על פי ספרו של קרטס, באתר יד ושם
הסופר אימרה קרטש הלך לעולמו, באתר ynet, 31 במרץ 2016
אימרה קרטס, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
אימרה קרטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אימרה קרטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)


אימרה קרטס, 2007
לידה	9 בנובמבר 1929 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	31 במרץ 2016 (בגיל 86) בודפשט, הונגריה
עיסוק	סופר, מתרגם, מחבר רומנים, עיתונאי, תסריטאי, מחבר
מדינה	הונגריה
לאום	יהודים
שפות היצירה	הונגרית
יצירות בולטות	ללא גורל, Liquidation
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2002) מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות (2001) פרס קושוט (1997) פרס הרדר (2000) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2004) מדליית ארנסט רויטר (2006) Literaturpreis des Landes Brandenburg (1995) פרס שאנדור מאראי (1996) פרס מילאן (1983) פרס טיבור דרי (1989) פרס פרידריך גונדולף (1997) מסדר סטפנוס הקדוש של הונגריה (2014) הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה (2003) פרס אדלברט פון שאמיסו (2001) מדליית גתה (2004) תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של ברלין (2005) פרס ז'אן אמרי (2009) פרס הספרות של לייפציג (1997) פרס מריון סמואל (2007)