אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
הפירושים לפרשיות אלו הן על פי שיטת סמיכות הפרשיות. הביטוי השתרש גם בעברית המודרנית במשמעות של: אין להקפיד על סדר הזמנים והאירועים.
מקור הכלל עריכה
האזכורים הראשונים של הביטוי נמצאים בספרות התנאים: במכילתא דרבי ישמעאל[1], במכילתא דרשב"י[2], בספרי במדבר[3], ובתלמוד הירושלמי[4].
בנוסף מובא הכלל בברייתא דל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, בתור המידה הל"א והל"ב.
במסכת פסחים[5] דנה הגמרא בשאלה ממתי דורשים בהלכות הפסח, ומביאה הגמרא כי הפסוק ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות פסח בראש חודש ניסן מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח אייר, ועל כן מוכיח רב ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה". ובהמשך מביאה הגמרא הסתייגות בשם רב פפא כי כלל זה שאין מוקדם ומאוחר בתורה חל רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים שמופיעים בשני מקומות שונים בתורה, אך בעניין אחד ודאי שיש מוקדם ויש מאוחר, וכל מה שכתוב קודם גם היה קודם (בגדר "עניין אחד" נחלקו הפרשנים: לדעת רש"י, עניין אחד היינו פרשייה אחת, ולדעת רבנו חננאל עניין אחד היינו תוכן אחד).
הראשון בין הפרשנים הראשונים שהשתמש בכלל זה היה רש"י, שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי אברהם אבן עזרא. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני, ואינו תמיד תלוי-זמן.
לעומתם, הרמב"ן טען שבתורה יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן, ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא נטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", השתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין הסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.[6]
הראב"ן טען שכלל זה שייך רק בחמישה חומשי תורה ולא בתנ"ך[דרוש מקור].
דוגמאות עריכה
בתחילת פרשת בהר מופיעים מספר ציוויים שניתנו למשה בהר סיני. פרשה זאת מופיעה לאחר כל הפרשיות של ספר ויקרא, שבו מסופר על בניין המשכן ועבודת הכהנים. אבן עזרא הסביר שאכן הייתה הפרשה ראויה להיכתב לפי הסדר בפרשת משפטים, אך נכתבה במיקומה כדי לחבר בין המצוות הקשורות לארץ. לעומתו, הסביר הרמב"ן שפרשה זאת אכן נכתבה במקום הראוי לה, והסיבה שנאמרה בהר סיני היא כי מדובר לאחר נתינת הלוחות השניים.
שימושים בעברית המודרנית עריכה
- הפיליטוניסט של עיתון הצפירה, נפתלי הרץ ניימנוביץ (הנ"ץ) כתב בהיתול בשנת 1892 בשם "אחד הקדושים" שהביטוי מרמז על צניעותם של תלמידי חכמים. " 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', כלומר: אם קודם שלמד תורה או אחר שלמד, אסור לבן תורה להתגאות וצריך להיות בבחינת אין".[7]
- רות בונדי מתלוננת בשנת 1959, שלאחר פרסום הספר "לוליטה" של נבוקוב, החלו הגברים באוטובוס לסקור בעיניים אחרות ילדות בשנות העשרה, ועל כך היא מעירה: "בתורה זו אין מוקדם ומאוחר"[8].
- עמנואל בן-גוריון (ברדיצ'בסקי) טוען בשנת 1965 במאמר ביקורת על ספר משלים חדש שיצא, שאם אין מוקדם ומאוחר בתורה - אין גם מזרח ומערב במשלים, שהרי המשלים של איזופוס התגלגלו והופיעו בזמנים שונים, במקומות שונים, בעיבודים שונים ובשפות שונות ברחבי העולם[9].
לקריאה נוספת עריכה
- יצחק גוטליב, יש סדר למקרא - חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, הוצאת מאגנס והוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
קישורים חיצוניים עריכה
- אין מוקדם ומאוחר בתורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אין מוקדם ומאוחר בתורה, באתר מקראנט
- יוסי ברכיה, אין מוקדם ומאוחר בתורה (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), היחידה ללימודי יסוד ביהדות של אוניברסיטת בר-אילן
- מקורות ומאמרים בנושא אין מוקדם ומאוחר בתורה, באתר הניווט בתנ"ך
- הערך "אין מוקדם ומאוחר בתורה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ מכילתא דר"י, מסכתא דשירה, פרשה ז'
- ^ מכילתא דרשב"י, פרק ט"ו
- ^ פרשת בהעלותך, פסקה ס"ד
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, דף ז', ע"א, ובמקומות נוספים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ו', עמוד ב'
- ^ מלכה שנוולד, מקרא מסורס בפירוש הרמב"ן לתורה, בתוך כתב העת למקרא 'מגדים', גיליון נ"ט, ע' 61–91
- ^ נפתלי הרץ ניימנוביץ (הנ"ץ), "בראש הומיות", הצפירה, 1 בדצמבר 1892
- ^ רות בונדי, "לוליטה האמיתית", דבר, 25 בספטמבר 1959
- ^ עמנואל בן-גוריון (ברדיצ'בסקי), "משלי עמים לחיים יפת", דבר, 5 במרץ 1965