אינדטרמיניזם
אינדטרמיניזם היא השקפה פילוסופית המנוגדת לדטרמיניזם. לפי עמדה זו, אירועים, או אירועים מסוגים מסוימים, אינם נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים. וייתכן שישנן תופעות בעולם אשר אין להן סיבות כלל. העמדה מאפשרת לעשות שימוש במושג חופש הבחירה, בניגוד לעמדה הדטרמיניסטית. במדע, ובמיוחד בתורת הקוונטים אינטרמיניזם הוא האמונה ששום אירוע אינו ודאי וכל תוצאה שהיא תלויה בהסתברות ישנם הרואים בעקרון אי הוודאות של ורנר הייזנברג עקרון מדעי בסיסי המאשש, את העמדה האינדטרמיניסטית. האינדטרמיניזם נטען גם על ידי סר ארתור אדינגטון ומורי גל-מאן. האינדטרמיניזם מקודם על ידי חיבורו של הביולוג הצרפתי ז'אק מונוד "סיכוי והכרח". הפיזיקאי-כימאי איליה פריגוג'ין טען לאינדטרמיניזם במערכות מורכבות.
סיבתיות הכרחית אך לא מספיקה עריכה
האינטדרמניזם לא מחייב לטעון שסיבות אינם קיימות, אלא שהסיבות שקיימות אינן מגבילות את העתיד לתוצאה אחת; למשל, אפשר לטעון שקיימות רק סיבות הכרחיות וסיבות מספיקות. ההבחנה ההכרחית/מספיקה פועלת באופן הבא:
אם x הוא סיבה הכרחית ל-y; אז הנוכחות של y מרמזת ש-x בהחלט קדם לו. הנוכחות של x, לעומת זאת, אינה מעידה על כך ש-y יתרחש.
אם x הוא סיבה מספקת ל-y, אז הנוכחות של y מרמזת שייתכן ש-x קדם לו. (עם זאת, סיבה אחרת z עשויה לחלופין לגרום ל-y. לכן הנוכחות של y אינה מרמזת על נוכחות של x, או z, או כל חשוד אחר).
סיבתיות הסתברותית עריכה
פירוש הסיבתיות כיחס דטרמיניסטי הוא שאם A גורם ל-B, אז לאחר A תמיד חייב להיות B. במובן זה, מלחמה אינה גורמת למוות, וגם עישון לא גורם לסרטן, כי תוצאות אלו לא נגרמות בכל המקרים. לכן, רבים פונים למושג של סיבתיות הסתברותית. בעצם, A גורם באופן הסתברותי ל-B אם ההתרחשות של A מגדילה את ההסתברות ל-B.
פרשנות גיררדי-רימיני-ובר למכניקת הקוונטים היא אינדטרמיניסטית במהותה, אך פרשנויות בוהם ואוורט הן דטרמיניסטיות, בדומה לכלל התופעות במכניקה הניוטונית.
