אינדיבידואליזם
אינדיבידואליזם (מילולית, "בלתי ניתן לחלוקה") הוא מונח המתאר פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו. הגישה המנוגדת לאינדיבידואליזם מכונה קולקטיביזם. פילוסופיה אינדיבידואליסטית מנתחת תופעות חברתיות באופן אוניברסלי כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי. אינדיבידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת, אך לא יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו. גישות ליברליות שוללות את הכפפת טובתו של היחיד למען "טובת הכלל", אך מגבילות את חופש הפרט למעשים שאינם פוגעים בפרטים אחרים[1].
"אינדיבידואליזם" היא גם תפיסה שנוצרה בתקופת הרנסאנס שבה הפרט נתפס כיחידה העומדת בפני עצמה. הקהילה והכלל הם לא המרכז אלא האדם הוא המשמעותי והחשוב. הפרט הוא ייחודי, אוטונומי ועצמאי. בתפיסה זו כל אדם רואה את עצמו כבעל ערך והוא קובע מה נכון בשבילו ועבורו. עמדה זו רואה בחופש המחשבה ובחופש הביטוי של הפרט כחשובה יותר מהאינטרס של הכלל והקהילה והכלל לא נמצאים במרכז. בנוסף עמדה זו תמיד תעדיף פלורליזם ואדם שמגדיר את עצמו כאינדיבידואליסט יתנגד למסורת ויקבע בעצמו במה הוא מאמין ולא ייתן לסביבה לקבוע עבורו את השקפותיו.
דוגמה לפילוסופיות אינדיבידואליסטיות הן הליברליזם והאגואיזם האתי. דוגמה לפילוסופיות המתנגדות לאינדיבידואליזם הן הסוציאליזם, הלאומנות ורוב הסוגים של אנרכיזם (למעט אנרכיזם אינדיבידואליסטי וקפיטליסטי).
שאלת השפעת האינדיבידואליזם על רמת האושר של החברות שאימצו אותו מציגה תמונה בעייתית. מחקרי האושר מעלים ברובם כי דווקא הפרטים בחברות בהן קיימת שייכות קבוצתית חזקה מאושרים יותר.[דרוש מקור] בנוסף, קיימת טענה לפיה חברות אינדיבידואליסטיות פגיעות יותר למשברים[2].
קישורים חיצוניים עריכה
אינדיבידואליזם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ "אין לך חופש הראוי לשמו אלא רק זה בלבד, המרשה לנו לבקש את טובתנו אנו לפי דרכנו אנו, כל זמן שאיננו מנסים למנוע מאחרים את טובתם הם או להפריע בעד התאמצותם להשיגה. כל אחד ואחד הוא השומר הנכון לבריאותו הגופנית, השכלית והרוחנית". ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות"
- ^ מחקרו של ד"ר יוסי מערבי בכתבה בדה מרקר, מרץ 2021.
