אירועי מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים נמשכה 19 יום, מ-6 באוקטובר 1973 ועד 24 באוקטובר. את 19 ימי הלחימה ניתן לחלק לשלושה שלבים:

שלב ראשון, בימים 6–10 באוקטובר: בחזית הדרום - מתקפה כוללת של הצבא המצרי על קו בר-לב ונקודות אסטרטגיות בחצי האי סיני. לאחר כיבוש קו בר-לב על ידי המצרים, יצא צה"ל למתקפת נגד שנכשלה. בחזית הצפון - מתקפה כללית של הצבא הסורי על רמת הגולן שבה נכבשו שטחים נרחבים בגולן ונכבש מוצב החרמון. צה"ל עסק בבלימת האויב.
שלב שני, בימים 11–14 באוקטובר: בחזית הדרום - התארגנות מחודשת של הכוחות הלוחמים וניסיון מתקפה מצרי שנבלם על ידי צה"ל. בחזית הצפון - הבקעת קווי הסורים על ידי צה"ל והתחלת התקדמותו לכיוון דמשק.
שלב שלישי, בימים 15–24 באוקטובר: בחזית הדרום - לאחר קרבות עזים באזור החווה הסינית, צלח צה"ל את תעלת סואץ, כבש שטח נרחב ממערב לתעלת סואץ, וכיתר את הארמייה השלישית. בחזית הצפון - כוחות צה"ל ייצבו קו חדש בשטח סוריה, וכבשו את מוצב החרמון.

להלן פירוט האירועים במהלך ימי הלחימה בכל אחת מהחזיתות: חזית הדרום (מצרים), חזית הצפון (סוריה) והחזית המדינית והבינלאומית.

חזית הדרום עריכה

הערכות צה"ל וצבא מצרים בפתיחת מלחמת יום הכיפורים

הנפת דגל מצרים במוצב קו בר לב

6 באוקטובר, יום הכיפורים, יום שבת עריכה

קרוב לשעה 14:00, פתחו כוחות מצריים וסוריים בהתקפה מתואמת מראש על כוחות צה"ל בסיני וברמת הגולן.
בדרום, פתחו המצרים בהרעשה ארטילרית כבדה לאורך כל תעלת סואץ שבחסותה מתבצעת צליחות של יחידות קומנדו מצרי ראשונות את תעלת סואץ.
5 דיוויזיות חי"ר מצריות צלחו את תעלת סואץ באמצעות סירות גומי, ונאחזו לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. הצולחים פרצו את סוללת העפר שבגדה הישראלית של התעלה, ולא נתקלו בהתנגדות ממשית.
מול המצרים ניצבה אוגדת סיני (אוגדה 252), בפיקודו של האלוף אלברט מנדלר. חטיבה 14, בפיקודו של אל"ם (לימים אלוף) אמנון רשף, הייתה מוצבת בקו הקדמי של תעלת סואץ - קו בר-לב - מאזור האי "אל בלח" ועד "רס מעלב" בדרום, בגזרה שאורכה כ-200 ק"מ. המצרים הקימו גשרים על התעלה, והעבירו במשך הלילה לסיני כוחות שריון של הארמייה השנייה, שפעלה בגזרה הצפונית. הם הפעילו כוחות קומנדו בסיני ובמפרץ שלמה. כוחות הרגלים והשריון הישראליים הופעלו על ידי מפקדיהם בצורה בלתי מתואמת, תוך שכוחות נשלחים מול כוחות עדיפים, ונפגעים שוב ושוב על ידי טילי נ"ט מסוג סאגר ומארבים של קומנדו מצרי.
חיל האוויר המצרי מבצע מתקפה רחבת היקף על שדות התעופה הישראלים בסיני, בסיסי פיקוד, סוללות טילי הוק ומטרות איכות נוספות. ההתקפות פוגעות בחלק מהיעדים ובהם שדה התעופה רפידים שהושבת, סוללת טילי הוק שהושמדה ועוד. חיל האוויר הישראלי מזניק בתגובה מטוסי ירוט רבים להגנת שמי המדינה אך בדרך כלל לא נוצרו מפגשים אוויריים. בקרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים נלחמו שני מטוסי F-4 פנטום ב-28 מיגים מצריים והפילו שבעה מהם.
מסוקי סער מצריים מנחיתים כוחות קומנדו בעורף סיני במטרה לשבש הגעת תגבורת מילואים לחזית. חלק גדול מהמסוקים מופל על ידי חיל האוויר על הלוחמים שבהם.
חיל האוויר הישראלי ביצע בנוסף גיחות תקיפה לאורך קו תעלת סואץ בניסיון לסייע לכוחות הקרקע ולפגוע במאמץ הצליחה המצרי, וספג אבדות כתוצאה מירי כבד של נ"מ ושל טילי קרקע-אוויר.
מפציצים מדגם טופולב Tu-16 שיגרו מספר טילי אוויר קרקע "קלט" לעבר, תל אביב, יחידת בקרה אווירית 528, בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה, מחנה טסה, ומפקדת חיל הים בשארם א-שייח'. טיל הקלט שפגע ביב"א 528 גרם להרוגים ונזק כבד, שאר הטילים יורטו על ידי מטוסי חיל האוויר וכוחות הנ"מ לרבות הטיל ששוגר לתל אביב שהופל על ידי רס"ן איתן כרמי במיראז' 3.
סטי"ל מצרי מדגם אוסה מוטבע בקרב פורט סעיד על ידי מטוס פנטום של אליעזר פריגת.

נגמ"ש BTR-50, מיחידה 88 - דב לבן, הייתה בבוקר המלחמה תחת פיקוד חטיבה 274. בפרוץ המלחמה נשלחה ביחד עם גדוד 225 מחטיבה 274 לאזור שארם א-שייח' ומשם עברה לא-טור עד 15 באוקטובר, לאחר מכן הצטרפה לחטיבה 14 ושירתה ב-2 צידי התעלה

7 באוקטובר, י"א בתשרי, יום א' עריכה

ביצורי קו בר לב

כוחות שריון של הארמייה השלישית, שפעלה בגזרה הדרומית, עברו לסיני. בסך הכול עברו לסיני כמאה אלף חיילים מצרים וכ-400 טנקים. בתום היום היו למצרים 13 גשרים על תעלת סואץ. כוחות הרגלים המצריים בסיני עסקו בכיתור המעוזים, בהתחפרות ובמיקוש.
כוחות חי"ר מצריים המצוידים בטילי נ"ט מסוג סאגר גרמו אבדות כבדות לשריון הישראלי, שלא היה ערוך ללחימה מסוג זה. הכוחות הסדירים של צה"ל, שעסקו לבדם בבלימת האויב, איבדו עד סוף יום זה כשני שלישים מכוחם.
חיל האוויר הישראלי תקף את הגשרים המצריים על תעלת סואץ, תוך שיכולתו מוגבלת על ידי מערך טילי קרקע-אוויר שקידמו המצרים לחזית התעלה עם סיום מלחמת ההתשה. המאמץ הרב שנאלץ חיל האוויר להשקיע בסיוע לכוחות הקרקע בצפון ובדרום מנע ממנו להפעיל את תורת הלחימה שפיתח לחיסול מערכי הטילים.
לפנות בוקר נערך קרב מרסא תלמאת, בין שתי ספינות דבור של חיל הים הישראלי לבין כוחות חיל הים המצרי במרסא תלמאת שבגזרה המרכזית של מפרץ סואץ, ובו הושמדו מספר כלי שיט מצריים ונפגע הכוח הישראלי.
אוגדת מילואים בפיקודו של האלוף אברהם אדן (אוגדה 162) הגיעה לגזרה הצפונית, ואוגדת מילואים בפיקודו של האלוף אריאל שרון (אוגדה 143) הגיעה לגזרה המרכזית. אוגדת סיני התמקדה בגזרה הדרומית.
חיל האוויר הישראלי תקף שדות תעופה במצרים, והחל בתקיפת מערך הנ"מ המצרי במבצע תגר אך הפסיקו עוד בתחילתו עקב הצורך הדחוף בסיוע בחזית הסורית.
ניתנה על ידי צה"ל הוראת פינוי למעוזי קו בר-לב והנחיה לנסות לחמוק מזרחה. אך המעוזים כבר היו מוקפים בכוחות מצריים שהיקשו על ביצוע ההוראה. עובדה זו לא הייתה ברורה לגמרי לפיקוד הדרום ולמפקדים הבכירים, ועל כן הושקע מאמץ רב בניסיונות לסייע למעוזים. כך נקראה חטיבת שריון 14 הסדירה לסייע למעוזים, דבר שעלה בקורבנות רבים. רוב הטנקים וכלי הרכב האחרים של החטיבה נפגעו על ידי טילי סאגר. שני מעוזים נכנעו.
המצרים נפרסו ונאחזו בעמדות לאורך הגדה המזרחית של התעלה, ברצועה שרוחבה 3–4 ק"מ, ולא ניסו להמשיך ולהתקדם מזרחה.
המצרים חסמו את מצרי באב אל מנדב בדרום ים סוף.
בפגישה שהתקיימה בחמ"ל פיקוד הדרום באום חשיבה, אישר הרמטכ"ל, דוד אלעזר, את תוכניות מתקפת הנגד שנועדה ליום המחר, ואמר למפקדי האוגדות: "אני מבקש שתזכרו ששתי האוגדות שלכם הן כל מה שיש בין המצרים לבין תל אביב".

8 באוקטובר, י"ב בתשרי, יום ב' עריכה

מעוז ישראלי שלישי נכנע בסיני.
המצרים המשיכו להעביר כוחות לגדה המזרחית על-גבי הגשרים שהוקמו לאורך תעלת סואץ.
צה"ל יצא למתקפת נגד: אוגדת אדן נכנסה לקרב עם הארמייה השנייה ונהדפה. שמואל גונן, אלוף פיקוד הדרום, שלא ידע על כישלון זה, שלח את אוגדת שרון דרומה למתקפה על הארמייה השלישית, ונאלץ להחזירה עם גבור הלחץ המצרי. בעקבות כישלון המתקפה הרחיבו המצרים את אחיזתם והגיעו במקומות מסוימים לציר החת"ם המצוי 8–10 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. כישלון מתקפת הנגד והוויכוח מי נושא באחריות לכך היה תחילתו של ויכוח באמצעי התקשורת הישראלית בין המפקדים הבכירים בחזית הדרום שזכה לכינוי "מלחמת הגנרלים".
"נשבור להם את העצמות", מבטיח הרמטכ"ל הישראלי במסיבת עיתונאים בתל אביב.
חיל הים הישראלי טיבע שלוש ספינות טילים מצריות בקרב דמיט-בלטים.

תותח מתנייע M-50 בזמן ירי בסיני

9 באוקטובר, י"ג בתשרי, יום ג' עריכה

לנוכח כישלון מתקפת הנגד הישראלית והמצב הקשה בחזית הסורית, מחליט הרמטכ"ל על ריכוז מאמץ ברמת הגולן. הרמטכ"ל מורה על הפסקת היוזמה ההתקפית בחזית סיני ועל שיפור עמדות לאחור אל ציר החת"ם ומגננה מתוך עמדות כדי להתמודד עם יתרון הכמותי הגדול של המצרים בטנקים^[1]. למרות החלטה זו, תוקפים כוחות אוגדה 143 את מתחמי "חמוטל" ו"מכשיר" בסיני והתקפתם נהדפת על ידי המצרים.
שני מעוזים ישראלים נוספים נכנעו. הסתיים פינויים של אחד-עשר מעוזים.
אזור דרום סיני ("מרחב שלמה") הופרד מפיקוד הדרום והפך לפיקוד עצמאי, בפיקודו של האלוף ישעיהו גביש. המצרים שניסו להתקדם דרומה נעצרו מדרום לעיון מוסה.
צה"ל נערך לבלימה ב"ציר החת"ם", כעשרה ק"מ ממזרח לתעלה.

פינוי פצוע במסוק יסעור במהלך הלחימה בחזית הדרומית

10 באוקטובר, י"ד בתשרי, יום ד' עריכה

רא"ל חיים בר-לב התמנה למפקד חזית הדרום, בעקבות תפקודו הכושל של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, בימי הלחימה הראשונים. על האלוף גונן אמרה "ועדת אגרנט": "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק ניכר של האחריות למצב המסוכן שבו נתפסו כוחותינו".

המלחמה בגזרה הצפונית בסיני

11 באוקטובר, ט"ו בתשרי, יום ה' עריכה

התחיל השלב השני ללחימה בחזית הדרום, שלב שבו עסק צה"ל במגננה למניעת התקדמות המצרים, ובהיערכות לשלב הבא, שלב התקיפה.
לפנות בוקר חיל הים הישראלי טיבע ספינת טילים מצרית מדגם קומאר בים סוף.
חיל האוויר הפציץ את גשר בנהא בעומק הדלתא המצרית ובכך ניתק כבלי תקשורת מאובטחים למטרות מודיעין. בהפצצה הופלו שני מטוסי פנטום ישאליים.
מבצע פונטיאק - בו הובילו מסוקי יסעור כוח בן 22 לוחמים בפיקוד סא"ל עמוס ירון, ובהם תותחנים מצוידים בשני תותחי M-102 ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאבטחו את התותחנים, לג'בל עתקה במצרים. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ והסב להם נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים^[2].

12 באוקטובר, ט"ז בתשרי, יום ו' עריכה

המצרים העבירו מזרחה כוחות שריון ונ"מ כהיערכות למתקפה כללית של הארמייה השנייה והארמייה השלישית.
מעוז "המזח", מול פורט תאופיק, נכנע.

אפרים חמיאל, קצין דת במילואים בחטיבה 274, מתפלל תפילת שחרית בסיני על רקע תנועת טנקים

13 באוקטובר, י"ז בתשרי, יום שבת עריכה

האלוף אלברט מנדלר, מפקד אוגדת סיני (252), נהרג מפגיעה ישירה בנגמ"ש הפיקוד שלו שנע על ציר הגידי, ככל הנראה עקב כך שברשות המצרים היו מפות הקוד "סיריוס". את הפיקוד על האוגדה קיבל האלוף קלמן מגן.
סיירת מטכ"ל מבצעת את מבצע "זנבר". הסיירת, בפיקוד גיורא זורע, מוטסת בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר עם ג'יפים שעליהם תול"רים ופוגעים בשדה תעופה כותמיה.^[2].
מטוסי הוקר הנטר תוקפים יחידת ארטילריה הכפופה לאוגדת שרון משמידים מצבור תחמושת של תותחי 175 מ"מ ופוגעים ב-48 חיילים ישראלים. מספר מטוסי האנטר מופלים.

14 באוקטובר, י"ח בתשרי, יום א' עריכה

המצרים פתחו במתקפה לאורך החזית, במגמה להבקיע לעומק סיני. הכוחות המצריים פרצו בחמישה מקומות, הדרומי בהם בוואדי מבעוק. כוחות קרקעיים של צה"ל, בסיוע נרחב של חיל האוויר, בלמו מתקפה זו. המצרים איבדו במהלך זה כ-200 טנקים, לעומת 20 טנקים שאבדו לצה"ל. תבוסה זו של המצרים שכנעה את הממשלה לאפשר לצה"ל לצלוח את התעלה ולפתוח במתקפה בצידה המערבי של התעלה. על שלב זה בלחימה אמר חיים בר-לב, "המצרים חזרו לעצמם ואנחנו חזרנו לעצמנו".
חיל האוויר פגע בשלושה שדות תעופה גדולים במצרים תוך ניהול קרבות אוויר קשים. חיל הים טיבע כ-19 ספינות וסירות מצריות בראס-ע'ריב בים סוף.

15 באוקטובר, י"ט בתשרי, יום ב' עריכה

טנקים ישראלים בסיני

התחיל השלב השלישי ללחימה בחזית הדרום, שלב שבו עבר צה"ל למתקפה שבסופה צלח את תעלת סואץ והשתלט על שטחים שממערב לתעלה.
עם ערב התחיל מבצע אבירי לב של צה"ל לצליחת תעלת סואץ. משימת הצליחה הוטלה על אוגדת שרון וכוחות ההנדסה של פיקוד הדרום.
בלילה שבין ה-15 ל-16 בחודש צלחו כוחות צנחנים בסירות גומי בפיקודו של המח"ט דני מט את התעלה באזור התפר שבין הארמייה השנייה לשלישית, מצפון לאגם המר, ותפסו ראש גשר ממערב לתעלה.
התחיל קרב החווה הסינית באזור האגם המר הגדול על גדת תעלת סואץ.

16 באוקטובר, כ' בתשרי, יום ג' עריכה

לאחר שגשר הדוברות וגשר הגלילים נתקעו בדרך, דוברות "תמסח" של צה"ל הגיעו לאזור הצליחה והעבירו גדוד טנקים (21 טנקים) לצד המערבי של התעלה.
גדוד טנקים ונגמ"שים של צה"ל, שחצו את התעלה, יצאו לפשיטה על בסיסי טילים מצריים. הכוח הישראלי השמיד שלושה בסיסי טילי נ"מ, מצבורי כלי רכב, נגמ"שים וטנקים.
לאחר הפגיעה בבסיסי הנ"מ המצריים, החל חיל האוויר הישראלי לפגוע במטרות עומק במצרים ושיבש את צירי האספקה שלהם.

17 באוקטובר, כ"א בתשרי, יום ד' עריכה

בלילה שבין ה-16 ל-17 בחודש חדרה חוליה ישראלית של הקומנדו הימי לנמל פורט סעיד ופגעה בספינות אחדות.
חיל ההנדסה הישראלי הקים גשר ראשון על התעלה, "גשר הדוברות", שהורכב מדוברות מצופים "יוניפלוט". ב 18:30 בערב החלו לעבור כוחות שריון על גבי הגשר.
טורי שריון של הכוח הישראלי המשיכו להתקדם בגדה המערבית של התעלה והשמידו בדרכם בסיסי טילים וסוללות ארטילריה.
גדוד 890 של חטיבת הצנחנים ספג אבדות כבדות בקרב בחווה הסינית.
בצהריים יצא כוח צנחנים לטיהור שטח שמצפון לראש הגשר בגדה המערבית, נתקל בהתנגדות מצרית עזה באזור כפר סרפאום ונסוג לאחר שספג אבדות כבדות.
לקראת ערב נודע למצרים דבר צליחת התעלה על ידי צה"ל, והחלו להפנות כוחות לראש הגשר לבלימתה. כוחות מאוגדת מגן ומאוגדת סיני השמידו חטיבה מצרית שנעה לאורך האגם המר.

טנק של צה"ל חוצה את תעלת סואץ על דוברת תמסח

18 באוקטובר, כ"ב בתשרי, יום ה' עריכה

בלילה שבין ה-17 ל-18 באוקטובר החלה אוגדת אדן לחצות את התעלה, והתקדמה תוך שהיא משמידה סוללות טילים.
חטיבה 421 נעה לכיוון צפון מערב והרחיבה את ראש הגשר עד לעומק של 9 ק"מ תוך שהיא משמידה בסיס טילי קרקע אוויר ומעל 40 טנקים מצריים ללא אבדות לצה"ל.
כוחות אוגדת שרון כבשו את החווה הסינית.
חיל האוויר המצרי מבצע מאמץ מרוכז לתקיפת ראש הגשר הישראלי. מופעלים 20 מטוסי תקיפה ומסוקי מי-8 שמטילים חביות נפל"ם. בקרבות אוויר מופלים 14 מטוסים ושבעה מסוקים.
במסגרת מבצע מפצח 22, תקף חיל האוויר הישראלי את מערכי הטילים נגד מטוסים של צבא מצרים באזור קנטרה-אסמאעיליה. בתקיפה הושמדו שש סוללות טילים מצריות, מול אובדן של שישה מטוסי קרב ישראלים מדגם פנטום וסקייהוק.

צליחת התעלה וכיתור הארמייה השלישית

19 באוקטובר, כ"ג בתשרי, יום ו' עריכה

בשעה 10:00 לערך צולחת חטיבה 14 את התעלה מערבה, נעה צפונה וכובשת את מתחם אורחה ובכך מרחיבה את האחיזה מצפון לראש הגשר.
כוחות צה"ל מצליחים להרחיב את האחיזה גם בדרום ובמערב.
חיל ההנדסה הישראלי וכוחות שריון פורסים את גשר הגלילים על פני התעלה.
חיל הים הישראלי הפגיז דרכים, מתקנים ומחנות צבאיים בדלתא של הנילוס.

הצבת גשר הדוברות של צה"ל על פני תעלת סואץ

20 באוקטובר, כ"ד בתשרי, יום שבת עריכה

החלה ההתקדמות מראש הגשר. אוגדת שרון התקדמה צפונה בשתי גדות התעלה, ועד ה-22 בחודש הגיעה למבואות אסמאעיליה. אוגדת אדן התקדמה דרומה, ובעקבותיה, ממערב לה, התקדמה אוגדת סיני לכיוון העיר סואץ ונמל עדביה.
השריון הישראלי התחיל לכתר את הארמייה המצרית השלישית, שהתמקמה והתחפרה ממזרח לתעלת סואץ בימי המלחמה הראשונים.

21 באוקטובר, כ"ה בתשרי, יום א' עריכה

צה"ל הרחיב את ראשי הגשר במערב התעלה וחדר כ-15 ק"מ בעומק מצרים.

22 באוקטובר, כ"ו בתשרי, יום ב' עריכה

בלילה שבין ה-21 ל-22 באוקטובר פעלה חוליה של הקומנדו הימי בנמל ע'רדקה וטיבעה סטי"ל מצרי מדגם קומאר.
כוחות צה"ל ניתקו את הקשר היבשתי בין אסמאעיליה לסואץ.
כוחות צה"ל התקדמו על כביש סואץ-קהיר, והגיעו לקילומטר ה-101 מקהיר.
מתקפת טילי הסקאד - שיגור מטח של שלושה טילי סקאד מצריים אל עבר ראש הגשר הישראלי באזור הצליחה.

ב-18:52 נכנסה לתוקף הפסקת האש הראשונה, שלא נשמרה.

חייל צה"ל על הכביש לאסמאעיליה.

23 באוקטובר, כ"ז בתשרי, יום ג' עריכה

הפסקת האש לא נשמרה על ידי שני הצדדים - הושלם כיתור הארמייה השלישית של מצרים, שכוחותיה נמצאו בסיני.

אל"ם זאב אלמוג (מימין), מפקד זירת ים סוף וסא"ל עוזי לבצור (במרכז), מג"ד 195, לוקחים בשבי את המז"ר המצרי (משמאל) בנמל עדביה

24 באוקטובר, כ"ח בתשרי, יום ד' עריכה

כוחות שריון של צה"ל כבשו את נמל עדבייה בחוף המערבי של מפרץ סואץ. ספינות דבור של חיל הים תפסו את הנמל.
אוגדת אדן ניסתה לכבוש את העיר סואץ, אך נתקלה בהתנגדות עזה וספגה אבדות כבדות.
הפסקת אש בחזית הדרום. צה"ל התבסס באדמת מצרים ("אפריקה", בלשון החיילים), וכוחותיו היו מרוחקים 100 ק"מ בלבד מקהיר. הארמייה השלישית כותרה, וחייליה היו נתונים בסכנת גוויעה בצמא וברעב.

חזית הצפון עריכה

מפה של חזית הצפון

6 באוקטובר, יום הכיפורים, שבת עריכה

בשעה 13:55, במקביל למהלך המצרי, פתח הצבא הסורי במתקפה רחבה: 3 דיוויזיות חיל רגלים ממוכן תקפו ברמת הגולן, לכל אורך הגבול הסורי-ישראלי, ואליהן הצטרפו שתי דיוויזיות משוריינות. במקביל בוצעה התקפה רחבה של 132 מטוסי קרב סוריים של מטרות איכות צבאיות בצפון מדינת ישראל.
מוצב החרמון הישראלי, ששימש מוצב תצפית חשוב של המודיעין וחיל האוויר, נפל בשעה 16:00 בידי כוח צנחנים וקומנדו סורי, שהוטס למקום במסוקים. הסורים השתלטו רק על המפלס העליון של המוצב ופיזרו עשן בעזרת מכונת עשן באולם המרכזי. בשאר המוצב עדיין נמצאו חיילים. בשעה 21:00 הצליח לצאת מהמוצב כח של 17 חיילים, בהם מפקד המוצב, ועשרה מהם הגיעו בשלום לאזור בשליטת צה"ל. ב-12 באוקטובר חדרו הסורים אל חדרי המוצב הפנימיים ותפסו את כל מי שהסתתר שם.
בהגנה על רמת הגולן עסקה אוגדה 36 - אוגדה סדירה בפיקודו של תא"ל רפאל איתן. עם תחילת הלחימה הגזרה התחלקה בין חטיבה 7 בצפון וחטיבה 188 בדרום. עקב ההנחה שעיקר המאמץ הסורי יתרכז בצפון^[^{דרוש מקור]} רוכזו שם שלושה גדודי שריון ובדרום שני גדודים.
בצפון הגולן לא הצליחו הסורים להבקיע את קווי ההגנה של צה"ל. בדרום הצליחו הסורים להבקיע את המערך הישראלי - היישובים בדרום הגולן פונו מיושביהם. ניתנה הוראה לפנות ארבעה מוצבים. שלושה פונו והרביעי כותר על ידי כחות סוריים.
אל אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, הצטרף מפקד חיל האוויר לשעבר, מרדכי הוד, שתיפקד כמפקד הסיוע האווירי בפיקוד הצפון.
קרבות שריון כבדים ברמת הגולן - באחמדיה ובקוניטרה וצומת רפיד.

הפגזות במלחמת יום הכיפורים