אישטוואן סאבו

אישטוואן סאבוהונגרית: István Szabó; נולד ב-18 בפברואר 1938, בבודפשט) הוא שחקן, תסריטאי ובמאי קולנוע יהודי-הונגרי.

אישטוואן סאבו
István Szabó
SzaboIstvan1.jpg
לידה 18 בפברואר 1938 (בן 82)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1959 - הווה (כ־61 שנים)
שפה מועדפת גרמנית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, סופר, תסריטאי, שחקן קולנוע, פרוזאיסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס קושוט (1975)
  • פרס בלה בלז' (1967)
  • Kölcsey memorial plaque (1998)
  • מדליית גתה (1994)
  • מדליית פושקין (2005)
  • Master of Hungarian Motion Picture (2007)
  • פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (1982)
  • אמן כבוד של הונגריה (1982)
  • פרס דוד די דונטלו (1982)
  • אמן דגול של הונגריה (1985)
  • Premiul Hazám (Patria mea) (2001)
  • מפקד עם כוכב של מסדר הכבוד של הונגריה (2002)
  • פרס האמן הלאומי של הונגריה (2014)
  • פרס הקולנוע האירופי לתסריטאי הטוב ביותר (1992)
  • פרס הקולנוע האירופי לתסריטאי הטוב ביותר (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

סאבו הוא בנם של מריה (שמה לפני הנישואים היה ויטה) ואישטוואן סאבו, שהיה רופא.[1] משפחתו הייתה יהודית וחברי משפחתם החביאו אותם במהלך השואה.[2] בשנות השישים והשבעים הוא ביים סרטים שחוקרים את חוויותיהם של ניסיונותיו של דורו שלו וההיסטוריה ההונגרית העכשווית "אבא" (בהונגרית: Apa, 1966) "סרט אהבה" (Szerelmesfilm 1970) ו"רחוב הכבאים 25" (Tűzoltó utca 25, 1973)

ב-1980 זכה בפרס דוב הכסף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ה-30 על סרטו "התוודעות" (Bizalom)‏.[3] ב-1985 ישב בחבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ה-35.[4]

טרילוגיית הסרטים שלו היא "מפיסטו" (1981, זוכה פרס האקדמיה לפרס אוסקר בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפסטיבל הקולנוע בקאן לתסריט הטוב ביותר). "קולונל רדל" (1984, זוכה חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע בקאן של 1985) ו"הנוסן" (1988).

סרטו דובר אנגלית הראשון של סאבו היה "לפגוש את ונוס" (אנ') ‏(1991). בשנת 1999 הוא עשה סרט "סאנשיין" על שלושה דורות של משפחה יהודית-הונגרית (זה היה הסרט האחרון של פלורה קאדאר ששותפה במספר סטרים של הבמאי). בשנת 2001 הוא סיים Taking Sides ו"להיות ג'וליה" ב-(2004) שזיכה את השחקנית אנט בנינג במועמדות לאוסקר. סרטיו הידועים ביותר היו פרי שיתוף הפעולה עם השחקן קלאוס מריה ברנדאואר, ושיתוף פעולה וידידות מתמשכת עם הצלם לאיוש קולטאי (Lajos Koltai).

אשתו של סאבו, Vera Gyürey, היא במאית של ארכיב הסרטים הלאומי ההונגרי.

פוליטיקהעריכה

ב-26 בינואר 2006 חשף השבועון ההונגרי Élet és Irodalom (חיים וספרות) שאישטוואן סאבו היה 'סוכן' ביחידת מניעת ההתנגדות הפנימית של המשטר הקומוניסטי של הונגריה בזמן שלטונו של יאנוש קאדאר. אם כי התקשורת ההונגרית השתמשה במילה 'סוכן' על-מנת לתאר את מעורבותו, פעילויותיו דמו יותר לאלו של "מודיע". משימתו הייתה לדווח על חבריו לכיתה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע (הוא דיווח על 48 מהם). הוא נסחט בידי השלטונות להם היו הוכחות נגדו וכתוצאה מכך הוא אולץ לעבוד עבורם כ'סוכן' רק שנה אחת אחרי המרד ההונגרי של 1956, סאבו הסכים "להציל את עצמו ואת חברו לכיתה המהפכן פול גאבור מלהיות מוצאים להורג בתלייה" (במילותיו של סאבו עצמו).

קריירהעריכה

ב-1 בפברואר 2006, סרטו האחרון של סאבו Rokonok (קרובים) זכה להצלחה עצומה, ולתשואות רבות כשסאבו התבקש לעלות לבמה לאחר הצגת הבכורה של 37th Annual Hungarian Movie Review. במהלך האירוע Lajos Koltai, צלם הסרט (והבמאי המוערך של Fateless) הצהיר ש"ישנם אנשים שמנסים להרוס את הקהילה הזו" ו"תנו לאהבה ללכד אותנו". ב-3 בפברואר הוא וארבעה מחבריו לשעבר לכיתה (שעליהם סאבו מילא דו"חות) ערכו ועידת עיתונאים על מנת לספר על זכרונותיהם מחייהם בעידן שאחרי המהפכה בהונגריה של שנות החמישים ואמרו שהם אינם כועסים על סאבו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אישטוואן סאבו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה