פתיחת התפריט הראשי

אִיתָמָר היא התנחלות ויישוב חקלאי-דתי השוכנת דרומית-מזרחית לשכם, סמוך לכפרים עוורתא ובית פוריכ, ומשתייכת למועצה אזורית שומרון. תחילה נקרא היישוב על ידי המייסדים בשם "תל חיים", אולם לאחר מכן שונה שמו ל"איתמר" על שם הדמות המקראית איתמר בן אהרן הכהן, שלפי המסורת קבור בכפר עוורתא הסמוך ליישוב.

איתמר
Itamar-symbol.gif
Itamar2.jpg
איתמר וברקע שכם והר עיבל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎613‏ מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,199 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.2%‏ בשנה עד סוף 2017

היישוב שוכן בגב ההר, ונחשב להתנחלות אידאולוגית. ביישוב מתגוררות כ־200 משפחות. היישוב שוכן על רכס גדעונים.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ניסיון ההתיישבות ברוג'ייב ובג"ץ אלון מורהעריכה

ניסיון ההתנחלות הראשון באזור התבצע על ידי "גרעין אלון מורה" ביוני 1974.

ב-3 ביוני 1979 אישרה הממשלה את התיישבות הגרעין סמוך לכפר רוג'ייב בגבעה 637, כ-500 מטר מצפון למיקום הנוכחי של איתמר. ב-5 ביוני 1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף בנימין בן אליעזר, על צווים לתפיסת שטח של כ-800 דונמים ולאחר יומיים עלו המתיישבים למקום[2]. לצורך הקמת היישוב (שנקרא אז "אלון מורה") הוקצו 50 מיליון ל"י והוחלט שהוא יאוכלס תור חודשיים[3].

ב-20 ביוני 1979 הגישו חלק מבעלי הקרקע הפרטית ברוג'ייב (בעלי שטח של 125 דונמים) לבית המשפט הגבוה לצדק בקשה לצו מניעה נגד תפיסת אדמותיהם הפרטיות[4]. הממשלה הטילה על הרמטכ"ל, רפאל איתן, להגיש תצהיר להצדקת הצורך הביטחוני בתפיסת השטח. אולם לצד תצהירו של הרמטכ"ל הגיש שר הביטחון עזר ויצמן (באמצעות מזכיר הממשלה, במענה לדרישת בית המשפט) תצהיר משלו ובו טען שהוא "סבור כי ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא בדרך הקמת יישוב במקום האמור". בג"ץ פסק ב-22 באוקטובר 1979 ששיקולי הביטחון לא היו עיקריים ולכן על המדינה לפנות את המתנחלים מאדמות העותרים תוך 30 יום[5]. בעקבות זאת הועתקה אלון מורה לגבעה 756 שבהר כביר.

הקמת היישובעריכה

היישוב איתמר הוקם ב-8 במאי 1984 בשם "תל חיים"[6], על ידי גרעין של מספר משפחות מירושלים מיוצאי מכון מאיר שהתעתדו להקים את "כוכב השחר ב", אולם חנן פורת נפגש עם הגרעין והציע להם לעלות למקום הנוכחי[דרוש מקור]. היישוב שוכן בסמוך לאתר ההיסטורי תל ארומה, מבצר עתיק ככל הנראה מימי החשמונאים.

בתחילה הועלתה הצעה לקרוא ליישוב בשם "אגוז" בהשראת הביטוי התלמודי "אגוזי פרך" (המזוהה עם היישוב בית פוריכ הסמוך[7]), אך תושבי היישוב רצו לקרוא ליישוב בשם "תל חיים" על שם "תל חייא", אתר ארכאולוגי בשטח היישוב. ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם זה והחליטה בסופו של דבר על השם "איתמר", על שם בנו של אהרון הכהן שלפי המסורת קבור בכפר הסמוך עוורתא. היישוב תוכנן ל-1,500 משפחות, ושטח אדמותיו מסתכם בכ־6,000 דונם[8].

בין השנים 1996 ל-1999 הוקמו[9] ברכס גדעונים הסמוך מספר מאחזים: גבעות עולם (שהקים אברי רן המכונה "אבי המאחזים"), מצפה שלושת הימים, גבעת ארנון, הר גדעון וגבעת ינוח.

גרעין ההתנחלות הוקם על אדמות מדינה, אך לאיתמר לא אושרה תוכנית בניין עיר (תב"ע). במרץ 2011 החליטה הממשלה לקדם לקדם את הסדרת היישוב ולאשר תב"ע באיתמר[10]. לפי חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים של טליה ששון חלק מההתנחלות שוכן על קרקע פרטית פלסטינית[11];[12].

בספטמבר 2012 אישר שר הביטחון אהוד ברק בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות באיתמר[13], אך באוקטובר 2015 חזר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מאישור התוכנית בשל חששו מלחץ בינלאומי[10].

ביוני 2014 נחנכה שכונת "נופי ארומה", הקרויה על שם העיר המקראית הסמוכה ארומה, וביולי 2015 נחנך שלב ב' של השכונה[דרוש מקור].

ב-2014 נחנך "מעיין אירוס השומרון" - בריכה קטנה בעומק כחצי מטר ביציאה מהיישוב לכיוון גבעות איתמר. הבריכה נבנתה לזכר לוי גולדשמיט, שסייע לאנשי היישוב, ולזכר שלמה מילר, רכז הביטחון של היישוב שנהרג בהיתקלות עם מחבלים סמוך למקום המעיין בשנת 2004.

פעילות חינוכית ודתיתעריכה

  ערך מורחב – ישיבת איתמר

ביישוב פועלים הישיבה התיכונית "חיצים", שבה כ-200 תלמידים והישיבה הגבוהה איתמר. בישיבה כ-180 תלמידים. בעבר עמד בראשה הרב אביחי רונצקי וכיום הרב יהושע ון דייק. במקום גם תלמוד תורה ובית ספר יסודי לבנות "באר מרים". ביישוב פועל סניף בני עקיבא נפרד ובית נוער הפעיל בעיקר בסופי שבוע ובחופשות.

הרב אביחי רונצקי שימש כרב היישוב בשנים הראשונות לקיומו. כיום מכהן בתפקיד הרב נתן חי.

חקלאות ביישובעריכה

איתמר הוא יישוב חקלאי, שמתמחה בחקלאות אורגנית. נמצאות בו חממות רבות, שטחים חקלאיים נרחבים שבהם: כרמים, מטעים וגידולי קרקע, ובנוסף לגידולי הקרקע מיוצרים גם ביצי חופש וגבינות בוטיק.

אירועים ביטחוניים ביישוב ובסביבתועריכה

במהלך האינתיפאדה השנייה סבל היישוב מפיגועי טרור שבוצעו על ידי חדירות ליישוב וירי בדרכים סביבותיו, בהם נהרגו 16 מתושבי היישוב ו־3 מתלמידי הישיבה התיכונית.

ביישוב אירעו לפחות 4 ניסיונות חדירה: במאי 2002 נרצחו שלושה מתלמידי הישיבה התיכונית חיצים[14], כעבור חודש נרצחו ארבעת בני משפחת שבו ותושב נוסף[15], חודש נוסף עבר, ומחבל חמוש בשני סכינים חדר ליישוב, פצע בני זוג וחוסל[16]. במרץ 2011 נרצחו 5 בני משפחת פוגל[17].

בעקבות האיומים הביטחוניים על היישוב הוקם בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 שטח ביטחוני מיוחד (שב"מ) סביב היישוב שנועד לספק לו הגנה, בדומה לשטחים דומים שהוקמו סביב יישובים אחרים. המערכת כוללת גדר התרעתית, גדר תלתלית מעכבת ואמצעי תצפית והתרעה. בתחומי שטח זה מצויות אדמות בבעלות פלסטינים, הנכנסים לעיבוד שטחים אלו בתיאום וליווי צה"ל[18].

מאחזים הקשורים ליישובעריכה

בשנת 1996 הוקם על רכס גדעונים, ממזרח ליישוב, המאחז גבעות עולם. מאז נבנו מאחזים נוספים ונקודות תצפית היוצרים רצף בין גב ההר לבקעת הירדן. בין המאחזים גבעת ארנון, הר גדעון, "הנקודה", גבעת ינוח וחוות אלומות. המאחזים של איתמר מאופיינים בפעילות חקלאית, חלק גדול ממנה בצורה של חקלאות אורגנית.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ יוסף ולטר, ההחלטה על אלון מורה תביא להפקעת 800 ד' אדמות פרטיות, מעריב, 4 ביוני 1979
  3. ^ יוסף צוריאל, אלון מורה יאוכלס תור חודשיים, מעריב, 11 ביוני 1979
  4. ^ בג”ץ 390/79 דויקאת נגד ממשלת ישראל - הידוע כ"בג”ץ אלון מורה"
  5. ^ בית המשפט החליט יש לפנות את אלון מורה, מעריב, 23 באוקטובר 1979
  6. ^ בוקי נאה, "תל חיים" מוקם על גבעה ליד שכם, מעריב, 8 במאי 1984
  7. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1490
  8. ^ אביב לביאאימת הגבעות, באתר הארץ, 8 באפריל 2003
  9. ^ חיים לוינסוןמזכירות איתמר ורב היישוב מצטרפים לביקורת על אברי רן, באתר הארץ, 7 בינואר 2013
  10. ^ 10.0 10.1 חיים לוינסוןראש הממשלה חזר בו מהתוכנית לאישור 538 יחידות דיור באיתמר זאת בשל חששו של נתניהו מלחץ בינלאומי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
  11. ^ טליה ששון, חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, 09/03/2005, עמ' 101
  12. ^ כל האמצעים כשרים - מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית - יולי 2010
  13. ^ חיים לוינסוןברק אישר בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות בהתנחלות איתמר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012
  14. ^ הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע באיתמר, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2002
  15. ^ איתמר: אם, 3 בניה ושכנם נהרגו בחדירת מחבל, וואלה!, 21 ביוני 2002
  16. ^ אפרת וייס ופליקס פריש, חדירה ליישוב איתמר: בני זוג נפצעו והרגו את המחבל, ynet, ‏30 ביולי 2002
  17. ^ יאיר אלטמן, פיגוע באיתמר: זוג הורים ושלושה מילדיהם נרצחו, באתר ynet, 12 במרץ 2011
  18. ^ אליאור לוי, מבט מהאוויר: צה"ל "הלבין" תפיסת שטח פלסטיני, באתר ynet, 18 ביוני 2013


CategoryID=289