אי-הפללה
אי-הפללה (בלועזית: דה-קרימיניזציה; על פי האקדמיה ללשון: הסרת פליליות[1]) היא מדיניות של התייחסות מקלה לעבירות פליליות מסוימות, בחוקים מסוימים, לפעמים גם בדיעבד, לפעמים בהיתרים מוסדרים.
אי-הפללה בשונה מלגליזציה בכך שהאיסור עודו קיים אך מדיניות האכיפה וההתייחסות המשפטית הן מקלות. בלגליזציה האיסור מבוטל והמעשה מותר על פי חוק.
המונח "אי-הפללה" הוטבע על ידי האנתרופולוגית ג'ניפר ג'יימס, לבטא את מטרות תנועות עובדי תעשיית המין: "הסרת חוקים שפגעו בזונות".[2] זה התהליך ההפוך להפללה (אנ').
אי-הפללה בעולם עריכה
אי-הפללה משקפת שינויים חברתיים בתפיסות מוסריות. חברה עשויה לבוא למסקנה כי מעשה שנאסר אינו מזיק וכבר אינו צריך להביא להפללה, או כבר אינו צריך להיות מטופל על ידי מערכות המשפט הפלילי. דוגמאות של סוגיות שעברו שינוי בתפיסות על אודות פליליות המעשים לאורך זמן במגוון חברות ומדינות כוללים:
|
|
במדינות פדרליות אי-הפללה של מעשה יכולה להיקבע על ידי גוף אחד של הממשל, ועדיין המעשה יכול להיות נתון לענישה בידי גוף אחר. לדוגמה, אחזקת סמים שאינה מביאה להפללה בידי גוף אחד, עשויה לגרור הטלת קנס כספי על ידי גוף אחר. זה שונה מלגליזציה, אשר מסירה את כל או כל ההיבטים הלא חוקיים מהמעשה, שלפני כן היה בלתי חוקי. יצוין, כי בעוד שנקבעה אי-הפללה לגבי כמה מעשים, כגון הומוסקסואליות, ניאוף וכדומה, גברה ההפללה על מעשים אחרים, הנוגעים ליחסי מין בתוך המשפחה, כגון, גילוי עריות.[4]
אי-הפללה בישראל עריכה
בישראל בשנת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק לפיו מי שייתפס עם כמות קטנה של קנאביס בשטח ציבורי יידרש לשלם קנס כספי, ורק לאחר שיחזור על ביצוע העבירה מספר פעמים יופנה להליך פלילי.[5] התיקון לחוק אינו קובע אי-הפללה מלאה, אלא מעניק התייחסות מקלה וסלחנית יותר לצרכני קנאביס. עוד נקבע, כי המדיניות לא תוחל על קטינים, על חיילים, על אסירים או על מי שהורשע בעבירות מסוימות חמש שנים לפני כן.[6]החל מה-1 באפריל 2022 חלה אי הפללה מלאה על צריכת קנאביס בידי בגירים למעט כוחות הביטחון ואסירים. המשמעות היא שלראשונה בישראל צריכת קנאביס אינה נחשבת פעילות פלילית ועישון קנאביס בציבור עלול לגרור קנס עד 1000 ש"ח ללא פתיחת הליך או תיק פלילי.
במקביל, בעניין צריכת זנות, אומצה בישראל מדיניות הפוכה, של הפללת צרכנים בחוק איסור צריכת זנות, שמטיל קנס על צריכת מעשי זנות והימצאות במקום המשמש למעשה זנות. עם זאת, העוסקות בתחום עצמן לא יופללו.
גם בישראל תחום הפוליגמיה, בייחוד בקרב האוכלוסייה הבדואית, הוא נושא שקיימת בו באופן בלתי רשמי אי-הפללה הלכה למעשה. הטענה היא כי למען שמירת המסורות החברתיות של הבדואים, יש לאפשר להם להינשא ליותר מאישה אחת, אך בגבולות המוסר הנורמטיבי של החברה הישראלית הדוגלת ביחסי שוויון בין נשים וגברים בהתאם לתפיסות מערביות. לפיכך, אף על פי ההחמרה באכיפת התופעה שהציגה בשנת 2017 שרת המשפטים דאז איילת שקד, בפועל המשטרה לא הפלילה משפחות בדואיות באורח חיים פוליגמי. זאת ועוד, ב-2018 אף אושר באופן רשמי היתר לנישואים שניים.[7]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הסרת פליליות במילון הדין הפלילי [משפט] (תשס"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ M. G. גרנט, משחק הזונה (Verso/Jacobin, 2014), עמ'. 112
- ^ "Forum focuses on polygamy woes". Deseret Morning News. 25 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-2009-06-02. נבדק ב-2009-06-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Synthetic Necessary Truth Behind New Labour's Criminalisation of Incest". Social & Legal Studies. 23: 113–130. doi:10.1177/0964663913502068.
- ^ עקיבא נוביק, הכנסת אישרה סופית: אי הפללה למשתמשים בקנאביס, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 19 ביולי 2018
- ^ שי שקד, מדיניות אי הפללת משתמשי הקנאביס יוצאת לדרך באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. אפריל 2019
- ^ דנה ירקצי, מבולבלים? גם אנחנו: המדינה נלחמת בפוליגמיה - אבל תאשר נישואים שניים, באתר וואלה חדשות, 03 ביולי 2018