אי פוליפל
פוליפל (באנגלית: Pollepel Island) הוא אי הנמצא על נהר ההדסון. ידוע גם בתור אי פולופל והאי של בנרמן (Bannerman's Island) או המבצר של בנרמן.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הדסון  |
| קואורדינטות | 41°27′19″N 73°59′20″W / 41.455313888889°N 73.988869444444°W |
| שטח | 13.4 אקר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 0 |
  | |
האי פוליפל נמצא כ-80 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק, כ-300 מטרים מהגדה המזרחית של ההדסון. שטחו של האי הוא כ-53 דונם (13.4 אקר).
התכונה העיקרית ומרכז העניין באי הוא המבצר של בנרמן, מחסן נשק צבאי. על צידו האחד של המבצר כתוב "ארסנל האי בנרמן". הוא נבנה בסגנון העידן המוזהב על ידי איש העסקים פרנסיס בנרמן הרביעי (1851-1918), אשר קנה את האי בשנת 1901.
משמעות השם פוליפל (Pollepel) היא "מצקת מעץ" בשפה ההולנדית בגלל צורתו של האי אשר דומה לכף של מצקת. אך הארגון המתחזק את האי כיום סובר שהשם הוא על שמה של בחורה בשם פולי פל אשר נהגה לטייל באי לעיתים תכופות.
היסטוריה עריכה
האי פוליפל התגלה בזמן הניווטים הראשונים בנהר ההדסון עוד בתקופה ההתיישבות המוקדמת של ניו יורק בידי ההולנדים באזור הנקרא "השער הצפוני" של רמת הדסון. בתקופת מלחמת העצמאות האמריקנית, נבנו באי עוגנים למתיחת שרשרת ברזל דרך הנהר שאמורה הייתה לפגוע בספינות המלחמה הבריטיות שעלו בנהר אל תוך מדינת ניו יורק. השרשראות על נהר האי נכשלו במשימתן. מאוחר יותר הגנרל ג'ורג' וושינגטון תכנן להקים באי כלא צבאי לשבויי המלחמה הבריטיים, אך תוכניתו לא יצאה לפועל.
מבצר בנרמן עריכה
פרנסיס בנרמן הרביעי עריכה
פרנסיס בנרמן נולד ב-24 במרץ 1851 בדנדי, סקוטלנד. הוא היגר לארצות הברית עם הוריו בשנת 1854. המשפחה השתכנה בברוקלין בשנת 1858. המשפחה החלה לעסוק בסחר-מכר של נשקים וציוד צבאי לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית ב-1865. עסקי המשפחה הצליחו מאוד ובתקופה שלאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד, החברה קנתה 90% מהציוד הצבאי הספרדי, הכוללים נשקים, אמצעי לחימה וציוד שנתפס שלל על ידי האמריקאים.
בנרמן קנה את האי בשנת 1901 על מנת לנצלו כמחסן עבור כל הציוד שהמשפחה צברה עם השנים. נכללו בו כ-30 מיליון כדורי רובה ופגזי תותחים. במקביל לבניין המבצר, בנרמן בנה עוד בניין באותו הסגנון אך קטן בהרבה על הגבעה באי כדי שישמש כמעונו האישי בזמן שהותו באי. המבצר שימש פרסום לעסקיו של בנרמן מכיוון שהוא נראה היטב משתי גדות הנהר.
הבנייה לא הושלמה עד הסוף, אם כי רוב ציודו של בנרמן כבר שהה במקום. הבנייה הופסקה עם מותו בשנת 1918. באוגוסט 1920, 200 טונות של חומרי נפץ, פגזים ואבק שרפה התפוצצו בתוך מבנה המבצר. פיצוץ זה השמיד את רוב המבנה והותיר אחריו רק צד אחד של המבצר המרשים.
עסקי משפחת בנרמן הלכו והתמעטו עקב הקשחת חוקי מסחר בנשק והחזקת חומרי נפץ בארצות הברית בתחילת המאה ה-20. לאחר טביעת המעבורת Pollepel בשנת 1950, האי נותר שומם. בשנת 1967 מדינת ניו יורק קנתה את האי לאחר הוצאת כל הסחורה הצבאית ממנו וסיורי תיירים החלו להיערך בו משנת 1968. בשנת 1969 שרפה פרצה בארסנל והרסה את רצפות העץ ומה שנותר מהגג שלו. לאחר השרפה, הרשויות סגרו את האי לסיורים והגישה אליו נאסרה לציבור.
המבצר היום עריכה
כיום המבצר והאי הם בבעלות מדינת ניו יורק ומתוחזק על ידי משרד הפארקים והגנים של המדינה. המבצר הרוס כמעט כליל פרט לחומה חיצונית אחת שנותרה יחסית בשלמותה ועבודות לחיזוקה בוצעו על ידי המדינה בשנים האחרונות. בשנות ה-70 וה-80 האי היה נתון למעשי ונדליזם רבים של אנשים שהיו מגיעים אליו עצמאית ובניגוד לחוק.
ניתן להגיע לאי לסיורים במעבורת היוצאת מרציף מעבורות שליד תחנת הרכבת של ביקון (Beacon), משך השייט הוא כחצי שעה והסיור הוא כשעתיים על האי עם מדריך.
האי בספרות ובתרבות עריכה
- הסופרת קייטלין קיימן (Caitlin Kieman) משתמשת באי במספר סיפורי רצח בספריה. המבצר משמש כמקום רצח ומסתורין.
- הסופרים ברברה גוטלוק ותום ג'ונסון הוציאו לאור אלבום ובו 200 תמונות ישנות ומסמכים הקשורים לאי ולמבצר בנרמן. הספר נקרא בפשטות מבצר בנרמן - Bannerman Castle.
- האי פוליפל הוא מקום לרצח גם בספרה של לינדה פיירשטיין, Killer Heat משנת 2008.
- כמו כן האי מככב כאתר לחטיפות בספרה של קירסטן מילר Kiki Strike: Inside the Shadow City.
- המבצר מככב לפרק זמן קצר בסרטו של מייקל ביי, רובוטריקים: הצד האפל של הירח כמקומו של אחד מהשערים לכדור הארץ מהחלל החיצון.
- בטלוויזיה, בסדרה Sleepy Hollow של FOX, האי הוא מקום קבורתו הסודי של ג'ורג' וושינגטון.