פתיחת התפריט הראשי
פסל אכידנה, פירו ליגוריו 1555. לאציו, איטליה.

אכידנה (Echidna, ביוונית: Ἔχιδνα, ekhis, ἔχις) היא מפלצת מהמיתולוגיה היוונית, גופה העליון כשל אישה וגופה התחתון נחש. אכידנה מכונה "אם כל המפלצות" מכיוון שילדה רבות מהמפלצות המוכרות מסיפורי המיתולוגיה היוונית.

רקעעריכה

אכידנה היא בתם של פורקיס ואחותו קטו.[1] אחיותיה הן שלוש הגורגונות – סתנו, אוריאלה ומדוזה; שלוש הגריאי – דניו, פמפרדו ואניו – המוכרות כשלוש אחיות החולקות גלגל עין יחיד; והאח הצעיר לאדון (הדרקון השומר בגן ההספרידות).[2]

אכידנה מתוארת כנימפה יפה בחצי גופה העליון, וכנחש מפלצתי בחציה התחתון. מקום משכנה הוא במערה מתחת לאדמה, רחוקה גם מהאלים וגם מבני האדם.[1] ישנו דיון במחקר על מקומה המדויק של המערה של אכידנה אך אין קונצנזוס בנושא.

צאצאיםעריכה

לפי התאוגוניה אכידנה הזדווגה עם המפלצת טיפון והביאה כך מספר מפלצות לעולם. ראשון נולד אורתוס, הכלב בעל שני הראשים הידוע ככלבו של גריאון. שני נולד קרברוס, כלב בעל שלושה ראשים ששמר על שערי השאול. שלישית נולדה ההידרה, מפלצת מים מרובת-ראשים.

הסיודוס מציין שלוש מפלצות נוספות: הכימרה, הספינקס והאריה מנמאה. תיאור אמן של שלוש המפלצות הללו מעורפל; ייתכן מצד אחד שמדובר באכידנה וייתכן מצד שני שמדובר בקטו אמה. חיזוקים לכך שאמן של שלושת המפלצות היא אכידנה ניתן למצוא במחזה הנשים הפיניקיות מאת אוריפידס[3] ובכתביו של אפולודורוס.

במקורות מאוחרים יותר אחיה, לאדון, מצורף לרשימת הצאצאים, ולעיתים גם סקילה מפלצת הים מהאודיסיאה.

רוב צאצאיה של אכידנה משמשים תפקיד מרכזי בשנים עשר מעללי הגבורה של הרקולס.

מותהעריכה

לסיפור מותה של אכידנה קיימות שתי גרסאות. בגרסה הקדומה יותר, אצל הסיודוס, אכידנה לא יכולה למות. היא מתוארת "הנימפה האלמותית, לנצח בת בלי גיל",[4] תיאור זה מזכיר את תיאורם של האלים בני האלמוות. לא רק שאלה אינם יכולים למות, הם אף נמצאים במצב של נעורים נצחיים.

בגרסה מאוחרת יותר המופיעה אצל פסאודו-אפולודורוס, מסופר כי אכידנה הייתה חוטפת למאורתה עוברי אורח ועל כן ארגוס הגיע למאורתה והרג אותה בשנתה.[5][6] לפי טימותי גנץ, חוקר מיתולוגיה יוונית, אין זכר לגרסה השנייה של המיתוס בספרות המיתית הקדומה.[7]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הסיודוס, תאוגוניה. שורות 295-305
  2. ^ הסיודוס, תאוגוניה. שורות 270-276
  3. ^ אוריפידס, הנשים הפיניקיות. שורות 1019-1020
  4. ^ הסיודוס, תאוגוניה. שורות 303–304. תרגום: שמעון בוזגלו
  5. ^ ייתכן ולא מדובר באותה אכידנה מכיוון שבטקסט זה היא מתוארת כבתם של טרטרוס וגאיה. אך אין אזכור לאכידנה כזו במקום אחר
  6. ^ ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס) 2.1.2
  7. ^ Gantz, Timothy. Early Greek Myth, pp. 201