אַכְסַנְיָה נקראת גם אַכְסַנְיַת נֹעַר, או במונחים הלועזיים הוֹסְטל (מאנגלית: Hostel) וגסטהאוס (מאנגלית: Guest house). היא מקום לינה בעלות נמוכה לטווח קצר שבו האורחים יכולים לשכור מיטה, בדרך כלל בדרגשים בחדר משותף לכמה אנשים. החדרים יכולים להיות מעורבים או עם הפרדה בין המינים וכוללים חדרי רחצה פרטיים או משותפים. חדרים פרטיים עשויים להיות זמינים גם כן, אך הנכס חייב להציע חדרים משותפים כדי להיחשב כאכסניה[1]. אכסניות הן צורות לינה פופולריות עבור תרמילאים והם דוגמה לצריכה שיתופית.

אכסניית נוער טיפוסית

היתרונות של אכסניות כוללים עלויות לינה נמוכות והזדמנויות לפגוש מטיילים מכל רחבי העולם, למצוא שותפים לטיולים, תוך כדי שהם משתפים חוויות ונותנים עצות למסלולי טיול[2]. אכסניות מסוימות מספקות מענה לצרכים שונים של מטיילים, למשל, סיורים מקומיים, ומסיבות. אכסניות חדשות יותר מתמקדות בעיצוב פנים אופנתי יותר, שחלקן משתוות למלונות בוטיק[3].

אכסניות רבות נמצאות בבעלות עצמאית של אנשי המקום, בניגוד לבתי מלון ששייכים לעיתים קרובות לרשתות, עלויות התפעול שלהן זולות מבתי מלון, ולכן הן גם זולות ממנו. אכסניות עשויות להציע לאורחים הנחה במחיר הלינה בתמורה לעבודות זוטרות בהוסטל כמו כפקידי קבלה או בשירותי ניקיון.

ישנן כ-10,000 אכסניות באירופה וכ-300 אכסניות בארצות הברית. האורח הטיפוסי באכסניה הוא בגילאים צעירים יחסית שבין 16 ל-34 שנים[4]. הגילאים הצעירים של לני האכסניות הם הסיבה לשם אכסניית נוער.

בנוסף למטבחים משותפים, בחלק מהאכסניות יש מסעדה או בר. מכונות כביסה ומייבשי כביסה מסופקים לעיתים קרובות תמורת תשלום נוסף. רוב ההוסטלים מציעים לוקרים לאחסון בטוח של חפצי ערך. חלקם מציעים אולמות יוגה, בתי קולנוע, ומועדונים על גג ההוסטל. ישנן אכסניות אשר אינן מספקות מצעים. והשינה נעשית באמצעות שקי שינה שמביאים עמם המטיילים. חלק מהאכסניות נועלות את שעריהן בשעות הלילה למען הגנה על האורחים בו ממעשי פשיעה[5].

מחקר שנערך ב-2013 באוסטרליה הראה שתרמילאות היא הענף שגדל הכי הרבה בתעשיית התיירות, ושענף ההוסטלים גדל בקצב מהיר יותר מאשר תעשיית המלונאות. כמו כן, מצא המחקר כי נסיעות של צעירים כרוכות בהוצאות טיול גבוהות יותר בשל זמני טיול ארוכים, לעיתים של כמה חודשים. זאת, בשונה מחופשות מסורתיות הנמשכות לרוב מספר ימים עד שבועיים[6].

היסטוריה

עריכה

אכסניה, מהמילה היוונית קסניה (ξενία) מילולית בהוראת "קבלת-פנים".

ריצ'רד שירמן הקים את אכסניית הנוער הראשונה בשנת 1912 באלטנה שבגרמניה. האכסניה שכנה בתוך טירה ששופצה זמן קצר קודם לכן. החדרים הישנים משמשים כיום לתצוגה, והאכסניה עצמה שוכנת בחדרים חדשים (עדיין בחצרי הטירה).

יתרונות וחסרונות להוסטלים

עריכה

מלבד היתרון המובנה של ההוסטל כזול יותר מבתי מלון: לשהות בהוסטל יש כמה יתרונות וחסרונות:

  • יש פחות פרטיות באכסניה מאשר בבתי מלון. חדרי שינה ורחצה משותפים עשויים להיות לא נוחים עבור אלה שדורשים יותר פרטיות. עם זאת, הלינה המשותפת מקלה על הכרת אנשים חדשים. אכסניות מסוימות מעודדות יותר אינטראקציה חברתית בין האורחים בשל אזורי השינה המשותפים והשטחים המשותפים. בטרקלינים יש בדרך כלל ספות וכיסאות, שולחנות קפה, משחקי לוח, ספרים או החלפת ספרים, מחשבים וגישה לאינטרנט.
  • כמעט לכל האכסניות יש אזור מטבח משותף להכנת מזון ואזור אחסון עם מקררים. לרוב ההוסטלים יש מערכת תווית לזיהוי הבעלים של המזון. בחלק מהאכסניות יהיה מדף שכותרתו "מדף חינם" שבו האורחים יכולים להשאיר אוכל לא רצוי. גניבת מזון יכולה לקרות.
  • רעש יכול להקשות על השינה, בחדרים המשותפים בין אם בגלל נחירות, דיבורים ופעילויות חברתיות המתרחשים מצד שאר האורחים, אך גם דברים מינוריים כמו מצד אורחים שנכנסים לחדר באמצע הלילה או עוזבים אותו מוקדם בבוקר. אורחים רבים משתמשים באטמי אוזניים וכיסויי עיניים כדי למתן את השפעות הרעש.

בישראל

עריכה
 
פוסטר זה, משנת 1915, מקדם תמיכה של קרן נשים בזמן מלחמה, שספק דיור באכסניה לפועלות במלחמת העולם הראשונה בבריטניה
 
אגודת אכסניות נוער בישראל, כרטיס חבר, 1965

מרבית אכסניות הנוער בארץ הוקמו מתוך חזון ציוני, על מנת להנחיל לנוער בארץ, ובעיקר לנוער היהודי מחו"ל הכרות עם ארץ ישראל ההיסטורית: המקראית, התלמודית, וההתיישבותית, ועם הטבע הייחודי לישראל.

המחירים הגבוהים של בתי המלון בישראל הביאו לצמיחה של היצע ההוסטלים בעשור השני של המאה ה-21 כפתרון למחסור בבתי מלון עממים ברמות של 3 כוכבים[7]. בישראל כ-5% מהתיירים לנו באכסניות בשנת 2019, כאשר השיעור קופץ ל-10% כאשר מדובר באנשים אשר באו למטרות טיול ונופש[8].

אכסניות נוער

עריכה

אכסניות הנוער הראשונות הוקמו בשם זה בידי נשות הדסה שנים מעטות לפני קום המדינה, במטרה לאפשר מקום לינה ובסיס להכרה טובה של ארץ ישראל ההיסטורית: על פי התנ"ך, המורשת התלמודית, וההתיישבות הציונית. האכסניות נועדו בראש ובראשונה לנוער יהודי מהתפוצות, ובעיקר מארצות הברית[9]. אכסניות נוער חדשות רבות נפתחו בעקבות קבוצות גדולות של נוער וצעירים שהחלו להגיע ארצה לאחר מלחמת ששת הימים[10]. משרד החינוך היה שותף בתקציב הפעילות[11].

בין השנים 1970 עד 1985 ענף התיירות התרמילאית בארץ, וטיולי צעירים מארצות הברית דעך, ומצב אכסניות אלו הידרדר[12]. חלקן הועבר לחברה להגנת הטבע ושימשו כבתי ספר שדה או כאכסניות זולות למטיילים, במתכונת אכסניות הנוער אך למטרת אירוח המטיילים במהלך טיולם במסגרת החברה להגנת הטבע בלבד. מטרות הציונות נזנחו, והאכסניות שימשו כבתי אירוח זולים למטיילים מן העולם, ובעיקר מארצות סקנדינביה[13], לאירוח הטיול השנתי של בתי הספר הישראליים (מכיתה ה' ועד סוף התיכון) וכן כאולפן לעולים חדשים עבור משרד הקליטה[14].

החל בשנת 1990, או מעט קודם לכן, חל מפנה בתיירות, ורבות מאכסניות הנוער שופצו וקיבלו תדמית חדשה. כך גם הכללים שבהפעלתם עברו שינוי.

כיום פועלות בארץ כמה עשרות אכסניות נוער, מתל-חי בצפון ועד אילת בדרום. חלקן נמצאות בקרבת גנים לאומיים ושמורות טבע, וחלקן בערים (בירושלים יש לפחות שבע אכסניות נוער). מרבית האכסניות מאוגדות ברשת אנ"א ("אכסניות נוער בישראל"), שהיא חברה ב-Hostelling International. ארגון נשות הדסה עדיין פעיל בהקמת אכסניות מסוג זה[15].

לפי אתר אגודת אכסניות נוער בישראל, הפעילות החינוכית נמשכת באכסניות גם כיום[16].

בשנות ה-2000 מטרות האגודה הותאמו למטרות ארגונים הממומנים גם מחו"ל וכוללים דגש על חינוך לפלורליזם וסובלנות[17].

 
חדר באכסניה בטייואן

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ What is a Hostel? 12 Hostel Definitions 2022 (FINALLY the right answer), hostelgeeks.com
  2. ^ רינה רוזנברג קנדל, כתבה על תיירות עצמאית, באתר Themarker, ‏13 בינואר 2015
  3. ^ Schwartz, Karen (2015-07-28). "Boutique Hostels Are Giving Travelers New Options". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-11.
  4. ^ European Tourist Hostel Report, www.savills.co.uk (ב־)
  5. ^ אתר למטייל, ורנאסי - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - למטייל, באתר למטייל
  6. ^ Destination NSW - Tourism & Events for Sydney & NSW, www.destinationnsw.com.au
  7. ^ מיכל רז חיימוביץ', בזמן שישנתם: ההוסטלים הפכו לטרנד לוהט בקרב התיירים והזימים, באתר גלובס, ‏21 בנובמבר 2019
  8. ^ סקר תיירות בישראל לשנת 2019
  9. ^ נחום הורביץ והקמת האכסניה בתל חי (אתר להנצחת נחמיה לבנון)
  10. ^ הקדמה לספר "סיורים בירושלים וביהודה" מאת אפרים אבן, הוצאת אכסניית הנוער ע"ש לואיז ווטרמן וייז, ירושלים תשכ"ט
  11. ^ התקצוב ממשיך גם כיום. בשנת 2001 התקציב של 'אגודת אכסניות נוער' היה 33,800,000 ש"ח. בדיון בכנסת על שינויים בתקציב לקראת 2011 נאמר: "הפנייה נועדה להעברת 5.8 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות לתקציב משרד החינוך בהתאם לתוכנית החומש לפיתוח אגודת אכסניות הנוער לשנים 2010 עד 2014".
  12. ^ זיו ריינשטיין, זוהי סדום: "ההר הלבן תמיד" הוא לא קטע מסרט, באתר ynet, 6 בדצמבר 2010 תיאור בית ספר שדה שננטש בעקבות אסון קטלני באכסניה
  13. ^ ראו למשל פסק דין בעתירה של אכסניית הייז בבית וגן שנחשבת 'הקדש ציבורי' אך עברה להפעלת חברה בע"מ
  14. ^ על אכסניית נורדיה משנת 1977
  15. ^ צבר בלי קוצים על אכסניית 'יהודה' שהוקמה בירושלים בידי חברת משואה - חברת בת של נשות הדסה בשנת 2010 (אתר המשרד לקליטת עליה)
  16. ^ "בבתי ההארחה ואכסניות הנוער ברחבי הארץ מוצעות תוכניות חינוכיות המיועדות לתלמידים, חיילים, סגלי הוראה, תיירים ומבוגרים. התוכניות מציעות חוויה מרתקת ומוחשית המותאמת למיקום הגאוגרפי וההיסטורי של כל אכסניה, תוך מתן מענה חינוכי משלים לשירותי האירוח והלינה. הפעילויות מתקיימות גם בשעות הערב." (ב דף הבית של אגודת אכסניות הנוער בישראל תחת הכותרת "תוכניות חינוכיות")
  17. ^ אנ"א פועלת בשני תחומים עיקריים: 1. מתן שירותי לינה, כלכלה, אירוח, תיירות, ארגון והדרכת טיולים ליחידים, משפחות וקבוצות, הן מהארץ והן מחו"ל, במחירים נוחים. 2. טיפוח הכרת הארץ ואהבתה באמצעות ארגון סמינרים בנושאי חברה, טבע, וחינוך לפלורליזם וסובלנות. (מטרות האגודה באתר האגודה)