אלבארכס

אלבּארכֵס (ביוונית: Ἀλαβάρχης; לטיניזציה: Alabarch, אלבּארך) היה באופן מסורתי יהודי בעל משרה רשמית באלכסנדריה בתקופות ההלניסטית והרומית, ונראה שהיה אחראי למיסוי ובמיוחד לגביית המכס בנמל.

תפקיד ואטימולוגיה עריכה

פרופסור שמואל קרויס, באנציקלופדיה היהודית (1906), מציע כי האלבארכס היה מנהיג יהודי אלכסנדריה, והיה מכונה "אתנארכס" על ידי גויים כמו הסופר היווני סטראבון (שביקר במצרים סביב שנת 24 לפנה"ס),^[1] כפי שנראה מתוך ציטוט דבריו אצל יוסף בן מתתיהו:

”וכן יש במצרים מקום מושב של היהודים, שהוקצה להם במיוחד, מאלכסנדריה העיר הופרש חלק גדול בשביל העם הזה. בראשם הועמד גם שליט־עם ("אתנארכס") משלהם, המושל בעם ופוסק בענייני דין ומשגיח על חוזים ותקנות כאילו היה שליט של מדינה עומדת ברשות עצמה”.^[2]

עם זאת, פרנץ (Franz) סבור כי האלבארכס היה פקיד הכפוף לאתנארכס. צבי גרץ מחשיב את האלבארכסים כצאצאיו של הכהן הגדול חוניו הרביעי, שירד למצרים, והוא כולל את בניו, המצביאים חלקיה וחנניה, בין האלבארכסים, אולם מבלי לספק את הבסיס לכך.^[1]

המושג "אלבארכס" נראה גם כגרסה טקסטואלית שונה ומאוחרת של המילה "ארבּארכֵס" (Ἀραβάρχης) הנזכרת אצל קיקרו (המאה ה-1 לפנה"ס).^[3]^[4] המקום היחיד בו יש תיאור של תפקיד האלבארכס הוא קודקס תאודוסיאנוס (IV. 12. 9) שנאסף בשנת 438 (=קודקס יוסטיניאנוס (Codex Justinianeus) IV. 61. 9), שם האלבארכס הוא מעין פקיד בענייני כספים המופקד על גביית מיסים במחוזות האימפריה התחתונה, בפרט על משק החי במצרים התחתונה.^[4] אמיל שירר טוען ב"מילון התנ"ך" (1912), כי הטענה שהאלבארכס היה מנהיג הקהילה היהודית היא שגויה, וכי ישנה סבירות גבוהה שתואר זה זהה או שיבוש של התואר "ארבּארכֵס" (המורכב משתי מילים: "ערבי" ו"למשול"^[5], שמשמעותן יחד: "מושל ערב"^[4]), שהיה המפקח הראשי של המכס בגבול הערבי, כלומר בגדה המזרחית של הנילוס. הוא מציין כי מושג זה נזכר בקודקס יוסטיניאנוס בתחילת המאה ה-6, ובכתובת שנמצאה בקופטוס. לדבריו, ייתכן שמשרת האלבארכס, היא גם זו שיוספוס מתייחס אליה באומרו כי הרומאים שמרו ליהודי אלכסנדריה את משרת האמון שהוענקה להם על ידי מלכי בית-תלמי, את "משמר הנילוס".^[6] לדברי שירר, כינוי זה מתייחס לפיקוח על הנהר בכל הנוגע לגביית מכס. לפיכך, האלבארכס לא היה בעל תפקיד מהקהילה היהודית, אלא אדם שהחזיק במעמד חשוב בחיים האזרחיים.^[7]

אלא שגם המלה "ארבּארכֵס" מופיעה אצל יוסף בן מתתיהו, לגבי המלך הערבי מלכוס,^[8] ולכן אין זה סביר שהמלה "אלבארכס" היא גרסת איות שונה של "ארבארכס", משום שיוספוס הכיר והשתמש בשני התארים הללו בנסיבות שונות.^[4]

שמואל קרויס מחשיב את האטימולוגיה ה"ערבית" כבלתי סבירה למונח החל על מנהיג של הקהילה היהודית בלבד, ומציע כאלטרנטיבה את המונח היווני "אלבא" (ἄλαβα), המתייחס לדיו מרישומי המס ונעשה באותם ימים למילה נרדפת למס. קרויס מציין גם אטימולוגיה ישנה יותר באמצעות המילה "האלס" (ἄλς), שמשמעותה ים.^[1]

אישים שהחזיקו במשרה עריכה

האלבארכסים הבאים ידועים בשמם:

אלכסנדר האלבארכס – אחיו של פילון האלכסנדרוני;^[9] היה ידידו של הקיסר קלאודיוס;^[10] נשא בתפקיד בשנות ה-30 של המאה ה-1 לספירה. יוסף בן מתתיהו מספר עליו "שהיה גם האלאבארכוס באלכסנדריה וראשון בקרב (היהודים) שם (בייחוס) משפחתו ובעושרו".^[11] אלכסנדר זה היה מלווה מדי פעם סכומי כסף, למשל לחברו אגריפס הראשון, מלך יהודה.^[12]
דמטריוס – בעלה של מרים, בתו של אגריפס הראשון, שלדברי יוסף בן מתתיהו, "על־פי ייחוסו ועל־פי עושרו היה ראש וראשון בקרב יהודי אלכסנדריה, והייתה לו באותו זמן גם משרת האלאבארכוס".^[13] על דמטריוס זה לא ידוע משום מקור אחר. הוא מילא את התפקיד בשלב מאוחר של תקופת שלטונו של הקיסר קלאודיוס. אזכורי אלכסנדר ודמטריוס כנושאים במשרה זו אינם מלווים בהערות מצד יוסף בן מתתיהו, על היותם מקרים חריגים.
קסאנס (Kasanes) האלבארכס נזכר בפפירוס מהמאה ה-2 או ה-3 לספירה.^[4]
אנסטאסיוס האלבארכס נזכר בכתובת נוצרית לא מתוארכת.^[4]

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ שמואל קרויס, ALABARCH, באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק ז, פסקה ב, סעיף 117.
^ קיקרו, "מכתבים לאטיקוס", ספר 2, מכתב 17, סעיף 3.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Katherine G. Evans, Alexander the Alabarch: Roman and Jew, 1995 Seminar Papers, Society of Biblical Literature, p. 590
^ The Century Dictionary (1911), p. 126, alabarch
^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ב (בסוף הפרק).
^ Emil Schürer, "Diaspora"; Dictionary of the Bible, Extra Volume, ed. James Hastings; New York: Charles Scribner's Sons; 1912 edition; p. 106.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ו, פסקה ב, סעיף 167. בתרגום שליט: "מלכוס, בעל השלטון על ערב".
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ח, פסקה א, סעיף 259.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ה, פסקה א, סעיף 276.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ה, פסקה ב, סעיף 100.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ג, סעיפים 159–160.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ז, פסקה ג, סעיף 147.

[קרויס-1] ¹ ² ³ שמואל קרויס, ALABARCH, באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

[2] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק ז, פסקה ב, סעיף 117.

[3] קיקרו, "מכתבים לאטיקוס", ספר 2, מכתב 17, סעיף 3.

[אוואנס_590-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Katherine G. Evans, Alexander the Alabarch: Roman and Jew, 1995 Seminar Papers, Society of Biblical Literature, p. 590

[5] The Century Dictionary (1911), p. 126, alabarch

[6] יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ב (בסוף הפרק).

[7] Emil Schürer, "Diaspora"; Dictionary of the Bible, Extra Volume, ed. James Hastings; New York: Charles Scribner's Sons; 1912 edition; p. 106.

[8] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ו, פסקה ב, סעיף 167. בתרגום שליט: "מלכוס, בעל השלטון על ערב".

[9] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ח, פסקה א, סעיף 259.

[10] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ה, פסקה א, סעיף 276.

[11] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ה, פסקה ב, סעיף 100.

[12] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ג, סעיפים 159–160.

[13] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ז, פסקה ג, סעיף 147.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]