אלברטו גרשונוב

סופר ארגנטינאי

אלברטו גרשונוב (גרשונוף)אנגלית: Alberto Gerchunoff;‏ 1 בינואר 18832 במרץ 1950) היה עיתונאי וסופר יהודי שגדל במושבה החקלאית היהודית מוזסוויל ופעל בארגנטינה. התפרסם בעקבות ספרו "גאוצ'וס יהודים" שתיאר את חיי היהודים במושבות הברון הירש בארגנטינה.

אלברטו גרשונוב
Alberto Gerchunoff
אלברטו גרשונוב
אלברטו גרשונוב
לידה 1 בינואר 1883
פרוסקורוב, רוסיה
פטירה 2 במרץ 1950 (בגיל 67)
בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
עיסוק עיתונאי וסופר
מעסיק "לה נאסיון"
שפות היצירה ספרדית
יצירות בולטות The Jewish Gauchos עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19081950 (כ־42 שנים)
בת זוג תרזה כהן
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

במהלך המאה ה-19 החלה הגירה משמעותית של יהודים אל מחוץ מאירופה מתוך רצון להימלט מאנטישמיות, פוגרומים ועוני. בתמיכת הברון הירש ובסיועה של יק"א הופנו רבים מהמהגרים למושבות חקלאיות שהוקמו בארגנטינה. מושבות אלו אוכלסו ברובן על ידי יהודים וכללו מבני ציבור רבים לשירות התושבים היהודים. המושבה החקלאית הראשונה שהוקמה הייתה מוזסוויל שבשיא תהילתה חיו בה כ-12,000 יהודים.

ביוגרפיה עריכה

נעורים עריכה

גרשונוב נולד ב-1883 בעיר פרוסקורוב שברוסיה הצארית (כיום חמלניצקי באוקראינה) לגרשום גרשונוב ולאנה לבית קורנפלד, אח לסופיה, ססילה וברנרדו. ב-1889 היגרה המשפחה לארגנטינה והתיישבה בעיירה מוזסוויל (כ-600 ק"מ מצפון מזרח לבואנוס איירס).

ב-12 בפברואר 1891 נרצח אביו של גרשונוב על ידי גאוצ'ו ובעקבות האירוע עברה המשפחה למושבה אחרת בשם ראג'יל (Rajil) שבמחוז אנטרה ריוס.

עיתונאי וסופר עריכה

ב-1895 הגיע גרשונוב לבואנוס איירס וב-1908 התקבל לעבודה, כעיתונאי, בעיתון "לה נאסיון" (אנ') והיה הנשיא הראשון של איגוד הכתבים הארגנטינאיים (Argentine Writers' Association).

בנוסף לעבודתו בעיתון כתב גרשונוב מספר ספרים שהידוע בהם היה הספר "גאוצ'וס יהודים" (Los Gauchos Judíos) (אנ')[1]. בספר זה, שפורסם ב-1910, מתאר גרשונוב את חיי היהודים במושבות החקלאיות תוך שהוא משלב פרטים אוטוביוגרפים על ילדותו. ב-1975 הופק בארגנטינה סרט שהתבסס על הספר ונקרא בשם דומה (אנ'). במקביל לפעילותו הספרותית היה גרשונוב פעיל במפלגה המתקדמת-דמוקרטית.

רוב חייו תמך גרשונוב בהשתלבות היהודים בארגנטינה ואף בהתבוללות. עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון שינה את דעותיו והחל לתמוך בציונות וב-1947 אף הביע תמיכה בהקמת מדינת ישראל. ב-1948 נסע בשליחות הסוכנות היהודית למדינות דרום אמריקה.

תקופה מסוימת היה גרשונוב מעורב עם וילהלם רייך בפרויקט האורגון שלו מתוך רצון לשמר מורשת תרבות יהודית. בסופו של דבר קיבץ גרשונוב את החומרים שאסף לספר שפורסם ב-1948 בשם "Héroes de los Intersticios"

משפחתו עריכה

ב-1907 נישא גרשונוב לתרזה כהן (Teresa Kohan). לזוג נודלו 3 ילדים:רוזה אסתר (1908), אנה מריה (1910) ובלנקה (1915). נפטר בבואנוס ארייס ב-1950 כתוצאה מהתקף לב[2].

הנצחתו עריכה

  • ב-1954 נקראה תחנת רכבת בבואנוס איירס על שמו של גרשונוב[3]
  • המרכז היהודי ברובע לומאס דל פלומאר שבואנוס איירס נקרא על שמו.

ספריו עריכה

  • Los Gauchos Judíos, הוצאת "לה נאסיון", 1910 (1959 באנגלית)
  • Héroes de los Intersticios, ‏1948

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלברטו גרשונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הפרקים של הספר פורסמו תחילה בעיתון "לה נאסיון" לפני שנערכו והופצו כספר
  2. ^ אלברטו גרשונוב נפטר, דבר, 12 באפריל 1950
  3. ^ תחנת גרשונוב, על המשמר, 11 באפריל 1954