אלברכט הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט
אלברכט הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט (בגרמנית: Albrecht I., Fürst von Anhalt-Zrebst; מת ב-17 באוגוסט 1316) היה נסיך גרמני מבית אסקניה והשליט השני של נסיכות אנהלט-צרבסט מ-1298 עד מותו.
לידה | המאה ה־13 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 17 באוגוסט 1316 | ||||||
בן או בת זוג |
Agnes von Brandenburg (1300–?) Liutgard von Holstein | ||||||
שושלת House of Ascania (elder Anhalt-Köthen branch) | |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכהאלברכט היה הבן הבכור של זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט ואשתו קתרינה בירגרסדוטר מביילבו, בתו של העוצר השוודי בירגר יארל ואחותם של ולדמאר, מלך שוודיה ומגנוס השלישי, מלך שוודיה. בשנת 1290 ויתר אביו על תפקידו והפך לנזיר מטיף, ואלברכט ירש את נחלות אביו, הכוללות את הערים של דסאו וקתן. בשנת 1295 אלברכט קבע את מקום מגוריו בטירת קתן.
בשנת 1291 הוא השתתף במצור על טירת הארלי נגד היינריך הראשון, דוכס בראונשווייג-גרובנהאגן מבית ולף, יחד עם קונרד, ראש המנזר של ניינבורג ובן דודו ברנהרד השני, נסיך אנהלט-ברנבורג. בשנת 1293 ביטל אלברכט את השימוש בפולביאנית (ונדית) כשפה רשמית בתחומי הנסיכות. בשנת 1307 רכש אלברכט את צרבסט מהענף הברנדנבורגי של בית אסקניה.
לאחר הרצח של אלברכט הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג בשנת 1308, הוצע אלברכט על ידי גיסו ולדמאר, מרקיז ברנדנבורג למלך הרומאים, אולם לא הצליח להיבחר לתפקיד.
ב-17 באוגוסט 1316 מת אלברכט, ובניו אלברכט וולדמאר ירשו את נחלותיו.
משפחתו
עריכהאלברכט התחתן עם ליוטגארד מהולשטיין-יצהו, בתו של הרוזן גרהרד, רוזן הולשטיין-יצהו, ממנה היו לו שני בנים:
בשנת 1300 התחתן אלברכט בשנית עם אגנס מברנדנבורג-שטנדאל, בתו של קונרד, מרקיז ברנדנבורג-שטנדאל, ממנה היו לו חמישה ילדים:
- אלברכט השני, נסיך אנהלט-צרבסט (1306–1362).
- אגנס (מתה ב-1352), התחתנה עם אולריך השני, רוזן לינדאו-רופין.
- ולדמאר הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט (מת ב-1368).
- יודית, התחתנה עם אלברכט, רוזן רגנשטיין.
- מתילדה (מתה ב-1342), התחתנה עם ברנהרד השלישי, נסיך אנהלט-ברנבורג.