אלדאר קומיאט

משורר ופעיל קומוניסטי

אלדאר קומיאט (במקור קורח, בהונגרית: Komját Aladár; קושיצה, 11 בפברואר 1891פריז, 3 בינואר 1937) היה משורר, עיתונאי, עורך, עורך דין הונגרי-יהודי, אחיו ואחותו היו מור קורח ויוליה קניירש.

אלדאר קומיאט
Komját Aladár
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בפברואר 1891
קושיצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1937 (בגיל 45)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Korach Aladár עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Irén Komját עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אביו היה פילפ קורח.[1] אלדאר היה ילד במשפחה של פקיד בשרות הציבורי, אביו היה פקיד מס שהוצב על ידי הממונים עליו במקומות שונים. זו הסיבה שהמשורר, נולד במקרה בקושיצה, את לימודיו סיים בלטניה (כפר גדול של כ-4000 תושבים במערב טרנסדנוביה במפגש הגבולות הונגריה, קרואטיה, סלובניה, בצד ההונגרי), אחר כך ברייקה ובבודפשט. ברייקה היה המקום בו השפה האיטלקית נדבקה עליו. אבל בקרוב ילמד גם גרמנית וצרפתית. בגיל 20 הוא ומשפחתו עברו כאמור לרייקה, שם עבד קומיאט כפקיד בבית המשפט. שנתיים לאחר מכן עבר לפרקליטות של בודפשט. בשנת 1914 היה חשב שכר במפעל המצברים טודור. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) הוא היה אחד החברים המובילים בתנועה האנטי-מיליטריסטית ובקבוצה הסוציאליסטית המהפכנית. תחילה כתב בכתב העת "המעשה" (A Tett) ולאחר סגירתו בכתב העת "מא" (Ma), כלומר "היום" נתן מקום לפרסום שיריו. כתב עת זה הושק על ידי לאיוש קשאק, ככתב עת ספרותי ואמנותי (1916-1925) שהוציא לאור וערך אותו קשאק בעצמו עד לסגירתו. במטרותיו שאף כתב העת לשנות את האמנות ואת החברה, תוך השינויים ההיסטוריים בהונגריה. על כן הוא נתן במה גם לציירים כמו לאיוש טיהני ולפסלים שונים. בשנת 1917 ראה אור כרך השירים הראשון של קומיאט, "הזעקה" (Kiáltás). בשנת 1918 הפך לקומוניסט ופנה נגד לאיוש קשאק המו"ל של כתבי העת "המעשה" ו"היום"; הוא פרסם בשנת 1918 יחד עם יוז'ף לנדיאל ויוז'ף רוואי אנתולוגיה שכותרתה הייתה "שחרור" (Szabadulás). בשנת 1919 כתב במגזין "אינטרנציונלה" עם דיולה הבשי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר במנהלת הסופרים. משנת 1920 ירד למחתרת ואחריה היגר מהונגריה. למעשה בשנת 1921 גורש מהונגריה. שנה לאחר מכן, בווינה, הוא ערך את המגזין הקומוניסטי "אחדות" (Egység) שהוקם על ידו יחד עם מוזס כהנא. בשנת 1931 הופיע במוסקבה ספרו "אנחנו רוצים הכול" (Mindent akarunk) ובשנת 1937, אחרי מותו בפריז, יצא לאור ספרו, "האדמה זזה" (Mozdul a föld).

אלאדאר קומיאט היה למעשה המשורר הקומוניסטי הראשון בהונגריה, כלומר המשורר הראשון בתוך הונגריה שהפך לקומוניסט. הוא היה משורר לוחם מתוך שכנוע מוסרי והכרת האמת ההיסטורית, אף שהיה נשמה לירית עדינה באישיותו שבזמנים אחרים ובנסיבות אחרות היה אמן שמחפש מלים יפות במצב רוח מהורהר, אבל הוא היה צריך להיות מדריך, דוגמה, תועמלן. וזה מה שקרה.

יצירתו עריכה

בשפת המקור:

  • Új költők könyve. György Mátyás, Kassák Lajos, Komját Aladár, Lengyel József lírai antológiája; Ma, Bp., 1917
  • Kiáltás (versek, 1917)
  • Új Internationale. Versek; s.n., Bp., 1919 (Vörös könyvtár)
  • Mindent akarunk. Versek; Centrizdát, Moszkva, 1931 (Sarló és Kalapács könyvtára. Szépirodalmi sor)
  • Megindul a föld. Versek; Atelier de Paris, Paris, 1937
  • Válogatott versek; összeaáll., bev. Keszi Imre; Szikra, Bp., 1949
  • Komját Aladár összegyűjtött művei; összegyűjt., sajtó alá rend., bibliográfia, repertórium, jegyz. Hegedüs Éva, bev. Komját Irén, idegen nyelvű szövegford. Gábor György; Szépirodalmi, Bp., 1957
  • Versek; bev. Méliusz József; Irodalmi, Bukarest, 1962
  • Komját Aladár válogatott művei; sajtó alá rend., jegyz. Komját Irén, bev. Király István; Szépirodalmi, Bp., 1962 (Magyar klasszikusok)
  • Két világ mesgyéjén. Válogatott versek; vál., sajtó alá rend., utószó Waldapfel József, ill. Reich Károly; Magyar Helikon, Bp., 1962
  • Életre köszöntő. Válogatott versek; vál., jegyz. Komját Irén; Magyar Helikon, Bp., 1966

בתרגום לעברית:

  • ספר המשוררים החדשים. György Mátyás, Lajos Kassák, Aladár Komjat, the Lyrical Anthology של יוזף לינגל ; מא, ב., 1917
  • הזעקה (שירים 1917)
  • הבינלאומי החדש. שירים ; sn, Bp., 1919 (הספרייה האדומה)
  • אנחנו רוצים הכל. שירים ; Centrizdát, מוסקבה, 1931 (ספריית שרלו וקלפאץ'). בדיוני)
  • האדמה מתחילה. שירים ; אטלייה דה פריז, פריז, 1937
  • שירים נבחרים ; להגדיר, inc. אימרה קיסי; Spark, Bp., 1949
  • עבודותיו של אלדאר קומיאט שנאספו ; אוספים, הודעות לעיתונות, ביבליוגרפיה, רפרטואר, תזכיר Éva Hegedüs, bev. קומי הוא אירן, מתרגם לשפה זרה. Gábor Gábor; בדיוני, עמ ', 1957
  • שירים ; בב. József Méliusz ; ספרות, בוקרשט, 1962
  • עבודותיו הנבחרות של אלדאר קומיאט; הודעה לעיתונות, הערה מבוא קיראי אישטוואן הביאה לדפוס אירן קומיאט; ספרות יפה, עמ ', 1962 (קלאסיקות הונגריות)
  • באגדה של שני עולמות. שירים נבחרים ; עורך יוז'ף וולדפל וקארוי רייך; הליקון ההונגרי, ב., 1962
  • ברוך הבא לחיים. שירים נבחרים ; אפשרות, הערה Komén Iren; הליקון ההונגרי, ב., 1966

ראו גם עריכה

  • דיוקנאות הספרות ההונגרית. אלדאר קומיאט. A magyar irodalom arcképcsarnoka
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. אלדאר קומיאט.
  • Alpári Gyula: Komját Aladár: Megindul a föld. Versek; Hoffmann Ny., Praha, 1937
  • Szabó György: K. A. költészete (Bp., 1958. 2–3. sz.)
  • Szabó György: „Az új rend katonája mindhalálig” (Élet és Irod. 1959. 14. sz.)
  • Waldapfel József: K. A. helye irodalmunk történetében (Az MTA I. Oszt. Közl. 1960)
  • Király István: Az első kommunista költő (Társadalmi Szemle, 1960. 3 sz.)
  • Komját Irén: Egy költői életmű gyökerei. Komját Aladár verseinek keletkezéstörténete; utószó Sőtér István; Szépirodalmi, Bp., 1981

לקריאה נוספת עריכה

  • מי ומי בספרות ההונגרית. הוצאת טארוגטו. Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató könyvek ISBN 963-8607-10-6
  • מי ומי בספרות ההונגרית. הוצאת קנבקוצקו. Ki kicsoda a magyar irodalomban? Könyvkuckó Kiadó, Budapest, 1999 ISBN 9-638157-91-7

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלדאר קומיאט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Testvérének, Kenyeres Júliának születési bejegyzése. Bejegyezve Letenye állami akv. 37/1895. folyószám alatt.