אלדאר שרקאדי

אלאדר שרקאדי (במקור ארמין שולר, בהונגרית: Sarkadi Aladár; בודפשט, 26 במרץ 1874 – בודפשט, 15 בדצמבר 1949)[1] היה שחקן, קומיקאי יהודי-הונגרי.

אלדאר שרקאדי
Sarkadi Aladár
לידה 26 במרץ 1874
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1949 (בגיל 75)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schuller Ármin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

כבר בשנת 1892 הופיע שרקאדי בלהקות זמר וכחבר בלהקות שונות שיחק כמעט בכל הערים הגדולות של הונגריה. בין השנים 18991900 חתמו איתו חוזה להקות ערי שדה חשובות להופעות בברטיסלבה, קצ'קמט, דברצן ובשנים 19021904 בארד. בשנת 1903, הוא חתם חוזה בתיאטרון הקומדיה של בודפשט. מ-1912 עד 1918 שיחק בתיאטרון קיראי ולאחר מכן שוב בתיאטרון הקומדיה. בין 1927 לבין 1937 היה חבר בתיאטרון האופרטה של בודפשט. כיהודי לא יכול היה להופיע יותר בפני קהל לא יהודי בשל החוקים ה (אנטי)יהודים בהונגריה ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי וכך מתיאטרון הקומדיה נאלץ לעבוד בתקופת מלחמת העולם השנייה לתיאטרון גולדמארק להופעות רק בפני קהל יהודי במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. הוא שרד את השואה וב-1946 הופיע על במת "תיאטרון השלום" (Béke Színház) ותיאטרון האופרטה של בודפשט. בשנים 19471948 שיחק בתיאטרון מדיאסאי (Medgyaszay Színház). הוא שיחק בעיקר דמויות אפיזודיות הומוריסטיות.[2]

קריירה עריכה

שרקאדי רצה להיות שחקן מילדות. כשהיה בן חמש הוריו לקחו אותו לווינה, לתיאטרון קרל (Carltheater), שרקאדי החליט להיות שחקן בעקבות החוויות שצבר שם. עם זאת, לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, הוריו שלחו אותו ללמוד טכנאות חשמל.

"ההורים שלי עשו הכל כדי להפוך אותי לאדם 'נורמלי', אבל עדיין נמשכתי לאהבה הראשונה שלי, התיאטרון". אמר.

שרקאדי הופיע לראשונה על הבמה עם להקת הזמר של יוזף ג'ורי ב-1892. בשנת 1893 הוא פנה לאוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. הוא לא התקבל בהתחלה, אז הוא פנה לחבר האספה הלאומית ההונגרית (חבר הפרלמנט) פרנץ פניבשי, נשיא איגוד הפנסיה של התיאטרון הלאומי של בודפשט ושל בית האופרה של בודפשט, בבקשה לפרוטקציה. לבסוף התקבל לאקדמיה בחריגה ממספר הסטודנטים שהיו אמורים להתקבל. עם זאת, שמונה שבועות לאחר מכן[3] הודח בשל "ביצועיו הלא מספקים". כך הוא חיפש עבודה כשחקן ללא השכלה פורמלית בבית ספר לדרמה.

בהתחלה שיחק בלהקה של ז'יגמונד אירשאי, ואחר כך של מיקשה פקטה ובלה פקטה. במשך שנים הוא "חי בכפר", ביקר בכפרים עם להקות שונות. הופיע כמעט בכל הערים הגדולות בהונגריה. תחנות הקריירה שלו: טאב, איגאל, סיל, קולוז'וואר, נירג'האזה, ג'נג'ש, לוויצה, אובודה, פוז'ון, קצ'קמט, דברצן ארד. לאחר שנות הנדודים שלו נרשם לבית הספר למשחק של סידי ראקושי, בית ספר פרטי למשחק שהוקם על ידי המורה למשחק האגדית. עם זאת, הוא היה מסוגל ללמוד שם רק שנה אחת, מכיוון שהיה צריך להתפרנס, אז הלך לעבוד ממקהלה בתיאטרון קולוז'וואר. בשנת 1898, כחבר בתיאטרון קישפלודי באובודה, הוא זכה להצלחה גדולה בעיבודו של אלברט קבשי באופרטה ההיסטורית של גולדפאדן "שולמית". הודות לכך, כמה להקות גדולות בערי השדה הציעו לו חוזה.

ב-1903 הופיע כאורח בתיאטרון הקומדיה של בודפשט וחתם שם על חוזה כעבור חצי שנה. אז החלה הפופולריות שלו לצמוח במהירות, ותוך זמן קצר הפך לקומיקאי האהוב על בודפשט. לאחר מכן שיחק כמעט על כל במות בודפשט כחבר בלהקות שונות. במשך תקופה ארוכה היה חבר גם בתיאטרון קיראי (1912-1918) ובתיאטרון האופרטה של בודפשט (1927-1937). בווינה ניהל במשך שנה את תיאטרון רולנד בינה (Roland Bühne) וכך הפך לשחקן פופולרי גם בבירת אוסטריה. הוא ביים בתיאטר אן דר וין ושיחק גם בבורגתיאטר ב-1930. הוא הוזמן להופיע בברלין ובאמריקה, אך סירב להצעות ואמר "מי עוזב את בודפשט אם הוא לא מוכרח?"[4]

אמנותו עריכה

תפקידו המפורסם ביותר היה באופרטה של אמריך קלמן "פלישת המונגולים" (Tatárjárás), שהוצגה בתיאטרון הקומדיה של בודפשט, שם שיחק בתפקיד סגן מילואים ולנשטיין, תפקיד משנה מינורי, בהצלחה כזו שקשה היה להחליט מי היה בעצם הכוכב של האופרטה הזו: יולישקה קלטי, דיולה הגדוש, ברתה קורנאי או אלדאר שרקאדי, שהיה רק דמות משנית לצידם. שרקאדי העשיר את הדמות הכתובה היטב בהמון רעיונות ואלתורים. הוא היה כל כך מפורסם בתפקיד זה, עד שהשמות שרקאדי ולנשטיין השתלבו כמעט לחלוטין. גרסה בשפה האנגלית של דמות זו מופיעה באופרטה "נערת ורביי האחרונה" של פאל אברהם תחת השם ארמין וולאקבי, שגם אותו גילם שרקאדי.

שרקאדי התפרסם גם בערבים העצמאים שלו. בהפקת יחיד, שהייתה מבוצעת בדרך כלל על במות הקברט, שם הופיע שרקאדי בכמה תפקידים שונים. השם של אחד הערבים שלו היה "ערב בבידור ובילוי מנדל". שרקאדי לא נזקק להרבה אביזרים כדי ליצור את הדמויות הרבות השונות, הוא פשוט השתמש בכובע, שפם, צעיף או פאה כרמזים. בזה אחר זה גילם בעל מסבאה, מלצר ראשי, מנחה ועידה, אורח ואיש שירות.

"הוא באמת היה אמן טרנספורמטיבי, עשה מופע בלתי נשכח מההופעה הבלתי ניתנת לחיקוי של כמעט שעה". - כתב השחקן טיבדאר ביליצ'י.[5]

חייו הפרטיים עריכה

אלדאר שרקאדי נולד בבודפשט, ילד ראשון להורים יהודים מהמעמד הבינוני: וילמוש שולר וקטלין אונגר. אחיו היה לאו שרקאדי, סופר וצייר שחי בארצות הברית. ב-17 בנובמבר 1907, בבודפשט, נשא את אולגה ורבר היהודייה, שהייתה צעירה ממנו ב-13 שנים.[6] שרקאדי שינה את שמו באופן רשמי משולר לשרקאדי רק חודש לפני נישואיו, אבל הוא כבר השתמש בשם שרקאדי כשם במה. בתחילה הם גרו ברחוב סיגט (אז) ברובע 5, לאחר מכן בין השנים 19361940 הייתה להם דירה בורשץ שור (Versec sor) ברובע 1, משם עברו לרובע 2 לרחוב קאפלאר (Káplár).

הוא חי עם אשתו בנסיבות צנועות למדי, ללא כל מותרות: "תסתכל כאן מסביב, בבקשה, אתה יכול לראות בדירה הזאת שגר כאן שחקן? זה לא ממש נראה לעין - הודה הכתב המראיין - למרות שחוש אמנותי מתוחכם ואצילי שרר בכל רהיט, בכל פינה, ועדיין הורגשה קצת קפדנות בורגנית."[7]

התפקידיו עריכה

בקולנוע עריכה

  • 1947 מוזה קלה
  • 1945 המורָה
  • 1938 מריקה
  • 1932 פירי יודעת הכל
  • 1927 נסיכת הצ'רדש
  • 1923 יונים לבנות בעיר שחורה
  • 1921 הגיהנום בסכנה
  • 1919 חבצלת
  • 1918 אגם התיל
  • 1915 יודית שימון
  • 1913 הסייס
  • 1913 סוחר הבקר
  • 1913 התוכי
  • 1912 אלדאר ביום הכבאי
  • 1912 הפאטר (אב) והפטר
  • 1912 טאטה (אבא) כמטפלת

בתיאטרון עריכה

  • Ábrahám Pál: Az utolsó Verebély-lány – Wallakeövy Ármin
  • Kemény Egon – Bródy István – Harmath Imre: „Kikelet ucca 3” Fővárosi Operettszínház, 1929 Helfgott bácsi, ligeti gyorsfényképész – Sarkadi Aladár
  • Bródy Sándor: Tanítónő – Járás orvos
  • Bródy Sándor: Timár Liza – Nagypapa
  • Bús-Fekete László: A 28-as – Immerglück Tóbiás a hordár
  • Dunning – Abbott: Broadway – Nick Verdis (1927) Fővárosi Operettszínház
  • Durant, Michel: Barbara – Brumierre (1948) Medgyaszay Színház
  • Duval: Zenebona – Fridolin (1928) Kolozsvár
  • Eisemann Mihály – Szilágyi László: Alvinczi huszárok – Kenessey-Kelen úr, a zabszállítás valóságos Napóleonja – Király Színház (1930)
  • Kálmán Imre: Tatárjárás – Wallenstein
  • Kóla József – Kardos Andor – Szenes Andor – Szilágyi László: Pillangó – Kurtländer bácsi (1929) Fővárosi Operettszínház
  • Lajtai Lajos – Békeffy István: Régi orfeum – Az öreg artista
  • Lakner Artur: Édes mostoha – Frici bácsi (1946) Fővárosi Operettszínház
  • Lestyán Sándor – Vaszary János: Potyautas – Steward (1931) Magyar Színház
  • Mirande – Quinson: A családban marad – Jean inas (1947) Medgyaszay Színház
  • Molnár Ferenc – Hevesi Sándor: A Pál utcai fiúk – Janó (1946) Fővárosi Operettszínház
  • Stroe – Vasliache: Tenyerem hordom – Kazal (1947) Medgyaszay Színház
  • Szenes Béla: Az alvó férj – Ödön
  • Szenes Béla: A csirkefogó – Koch, a szappangyáros (1925) Vígszínház

באופרטות לילדים עריכה

  • "Dörmögő Dömötör" בביצוע של אלדאר שרקאדי, המנצח אגון קמני, 17 בנובמבר 1928.
  • "שלושת הממזרים העבריינים" אלדאר שרקאדי וידוענים מוכרים. הלחין וחיבר את המוזיקה, המנצח: אגון קמני, 3 בדצמבר 1929.

לקריאה נוספת עריכה

  • Színházi kislexikon · Hont Ferenc – Staud Géza, Gondolat Kiadó, Budapest, 1969.
  • Bilicsi Tivadar: Hol vagytok ti régi játszótársak? – Gondolat Kiadó, Bp., 1982.
  • Bárdi Ödön: A régi Vígszínház – Táncsics kiadó, Bp., 1957.
  • dr. Németh Antal: Színészeti lexikon – Győző Andor kiadása, Bp., 1930.
  • Porzsolt Kálmán szerk.: Blaha Lujza emlékalbum – Bp., 1926.
  • Színészkönyvtár – Sarkadi Aladár
  • Magyar Színházművészeti Lexikon / Sarkadi Aladár
  • Képes Családi Lapok, 1941. 30. 17. p

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלדאר שרקאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIV. ker. állami halotti akv. 1162/1949. folyószáma alatt.
  2. ^ http://omike.hu/omike/muveszek/sarkadi-aladar/326
  3. ^ Porzsolt Kálmán szerk.: Blaha Lujza emlékalbum - Bp., 1926. “Én a Színiakadémiát végeztem - nyolc hét alatt.”
  4. ^ Képes családi lapok 1941. Kölesdtől az OMIKÉ-ig Sarkadi Aladár 48 esztendeje
  5. ^ Bilicsi Tivadar: Hol vagytok ti régi játszótársak? - Gondolat Kiadó, Bp., 1982.
  6. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 1359/1907. folyószáma alatt.
  7. ^ Délibáb, 1934, július 14. Bogdán Ada: Sarkadi Aladár negyven esztendeje