אלומה גורן

כדורסלנית ומאמנת כדורסל ישראלית

אלומה גורן (נולדה ב-10 בדצמבר 1969) היא כדורסלנית עבר ומאמנת כדורסל ישראלית, המשמשת כמאמנת מנטלית של קבוצת הנשים של הפועל חיפה. אלומה נחשבת כאחת השחקניות המוצלחות ביותר בכדורסל הישראלי לאור ההישגים וההצלחות שלה במהלך השנים.

אלומה גורן
אלומה גורן 2022
אלומה גורן 2022
אלומה גורן 2022
לידה 10 בדצמבר 1969 (בת 54)
גבעת חיים מאוחד, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז
גובה 1.80 מטר
קבוצות כשחקנית
19841988
1988–1990
19901991
19921993
1993–1995
19951997
1997–1998
19982004
2004–2005
הפועל גבעת חיים
בני יהודה
מכללת מרילנד
אליצור חולון
א.ס. רמת השרון
אליצור חולון
בני יהודה
א.ס. רמת השרון
אליצור רמלה
הישגים כשחקנית
בני יהודה - גביע אחד
אליצור חולון - 3 אליפויות ו-4 גביעים
רמת השרון - 4 אליפויות ו-3 גביעים
אליצור רמלה - אליפות אחת
קבוצות כמאמנת
2017- 2019
2019 -
הפועל חיפה (מאמנת מנטלית)
הפועל חיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גורן נולדה וגדלה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. היא החלה את הקריירה שלה בקבוצת הפועל גבעת חיים. באפריל 1984 זומנה לנבחרת הקדטיות של ישראל ויצאה עימה לתחרות קדם-אליפות אירופה[1]. בקיץ 1985, בגיל 15 וחצי, השתתפה עם נבחרת ישראל בכדורסל נשים במשחקי המכביה השתים-עשרה[2]. במקביל באותן השנים שיחקה בנבחרת בית הספר התיכון חוף הכרמל בו למדה. איתה זכתה באליפות בתי הספר בישראל שלוש פעמים ופעמיים באליפות העולם לתיכונים[3].

בנובמבר 1986⁩ קלעה 52 נקודות במשחק ליגה של הפועל גבעת חיים נגד הפועל רמת חן[4]. בסיום אותה עונה הגיעה עם גבעת חיים למעמד גמר גביע המדינה אך הפסידה לאליצור תל אביב[5]. אך מאחר שאליצור תל אביב זכתה גם באליפות שיחקה גבעת חיים בגביע רונקטי (גביע אירופה למחזיקות גביע)[6]. בעונת 1987/88 הגיעה עם גבעת חיים לרבע גמר גביע המדינה, אך הפסידה למכבי תל אביב[7].

בקיץ 1988 הוחתמה גורן בקבוצת מכבי תל אביב ללא תשלום דמי העברה, אך מרכז הפועל סירב לאשר את ההעברה[8]. במקום זאת בעונת 1988/89 חתמה בקבוצת בני יהודה תל אביב שהייתה מסונפת אז למרכז הפועל[9]. עם בני יהודה הגיעה למעמד גמר גביע המדינה מול אליצור תל אביב, החטיאה גורן פעמיים מהקו 7 שניות לסיום (68-67) והפסידה את הגביע[10]. שנה לאחר מכן, שוב באותו המעמד והפעם מול מכבי תל אביב, ניצחה גורן את המשחק בסל 2 שניות לסיום (64–65). והניפה את הגביע[9].

בעונת 1990/91, לאחר שסימה את השירות הצבאי, שיחקה גורן במכללת מרילנד בארצות הברית (אנ')[11].

בקיץ 1991 השתתפה עם נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל נשים שנערכה בישראל[12]. נבחרת ישראל בהדרכת אפי בירנבוים ניצחה במשחק הראשון את נבחרת צ'כיה החזקה[13]. אך הפסידה אחר כך את כל שאר המשחקים בטורניר[14].

בעונת 1991/92 שיחקה באליצור חולון[15], אך את רוב הקריירה שלה העבירה אחר כך בקבוצת א.ס. רמת השרון (בשנים 1993–1995 ו-1998–2004), בה גם שימשה כקפטנית הקבוצה. איתה זכתה ב-4 אליפויות ו-3 גביעים והייתה סגנית מחזיקת גביע רונקטי.

בנובמבר 2002 הודיעה על פרישה מנבחרת ישראל לאחר 18 שנים[16].

בדצמבר 2002 התגלה בראשה של גורן גידול שפיר[17], וכתוצאה מניתוח להסרתו איבדה את ראייתה בעינה השמאלית. ביוני 2003 חזרה גורן לשחק כדורסל בא.ס. רמת השרון[18].

בסוף עונת 2003/04 שוחררה מא.ס. רמת השרון[19]. בסוף עונת 2004/05, לאחר עונה אחת בה שיחקה חצי עונה בעירוני חיפה/מוצקין ואחר כך באליצור רמלה, פרשה אלומה גורן מכדורסל.

בעונת 2005/06 החלה לאמן את קבוצת מכבי חדרה, אך פרשה באמצע העונה לאחר שהקבוצה נקלעה למצוקה כלכלית ושחררה שחקני מפתח[20].

בעונת 2015/2016 שימשה כמאמנת מנטלית בא.ס. רמת השרון[21].

ביולי 2017 מונתה גורן כמאמנת מנטלית בקבוצות הנשים והנערות של הפועל חיפה[22], ובקיץ 2019 מונתה למאמנת הראשית של הקבוצה[23]. אולם לאחר כמה חודשים פרשה וחזרה לתפקיד מאמנת מנטלית של הקבוצה[24].

בשנת 2020 אלומה גורן נכנסה להיכל התהילה של כדורסל נשים בישראל[25].

חיים האישיים עריכה

במשך 12 שנים חייה גורן בזוגיות עם עו"ד דניאלה יעקובי שהפיקה במשך עשור את המסיבות "רשפונשים". לזוג ילד משותף. הן נפרדו בשנת 2009[26]. לאחר מכן שבה לגור בקיבוץ גבעת חיים מאוחד[24].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלומה גורן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ברוריה ביגמן, נבחרת הקדטיות של ישראל, מעריב, 18 באפריל 1984
  2. ^ ברוריה ביגמן, המארגנים חוששים בעיקר משביתות, מעריב, 1 ביולי 1985
  3. ^ בועז גוראל, חיפה – גם בבתי־הספר, חדשות, 10 במרץ 1987
  4. ^ כדורסל נשים: גורן זה לא רק אור, מעריב, 11 בנובמבר 1986
  5. ^ אליצור – פעם רביעית ברציפות, חדשות, 10 באפריל 1987
    ברוריה ביגמן, הכבוד שייך לכולן ־ הגביע רק לאליצור, מעריב, 10 באפריל 1987
  6. ^ גם הנשים ביוגוסלאוויה יודעות לשחק כדורסל, מעריב, 16 באוקטובר 1987
  7. ^ ריבי אפרת, נשים - דרבי תל־אביבי בחצי הגמר, חדשות, 29 בדצמבר 1987
  8. ^ ברוריה ביגמן, פרשת אלומה גורן מסתעפת: היום ייכנס לתמונה גם מזכי'ל התק"ם, מעריב, 1 באוגוסט 1988
  9. ^ 1 2   אריה ליבנת, "הסתובבתי באינסטינקט וזרקתי". שנה אחרי ההפסד הטראומטי, היא זכתה בגביע היסטורי, באתר הארץ, 4 באפריל 2020
  10. ^ אבי סגל, גמר נשים - אלומה מהעונשין. בחוץ. הגביע לאליצור, חדשות, 10 באפריל 1989
  11. ^ אלומה גורן – מרילנד, חדשות, 16 בספטמבר 1990
  12. ^ אלי סרוסי, כל ניצחון יהיה הישג, חדשות, 12 ביוני 1991
  13. ^ גבי ניצן, הו־הא (מה קוה?), חדשות, 21 ביוני 1991
  14. ^ קובי שם טוב, אריק פרינץ, אפי: גם אם תפילו את כל הכישלון עלי, זה לא ישנה את הכדורסל הנשי, חדשות, 17 ביוני 1991
  15. ^ אריה ליבנת, ספי בלסקי, נשים - אליצור חולון חזרה לעצמה, חדשות, 27 במרץ 1992
  16. ^ אריה ליבנת, בלי אלומה גורן, עדיין עם לימור מזרחי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2002
  17. ^ אריה ליבנת, לימור מזרחי סיכמה ברמת השרון, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002
  18. ^ אריה לבנת, אלומה גורן חוזרת לשחק כדורסל, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
  19. ^ אריה ליבנת, "האהבה שלי לכדורסל גדולה מהחיבור לרמת השרון", באתר הארץ, 19 במאי 2004
  20. ^ אריה ליבנת, אלומה גורן עזבה את מכבי חדרה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2005
  21. ^ אריה ליבנת, יותר מעשור אחרי שעזבה, אלומה גורן שוב עוזרת לרמת השרון לנצח, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
  22. ^ אלומה גורן מצטרפת למחלקת הנערות של הפועל חיפה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 8 ביולי 2017
  23. ^ בן סער, אלומה גורן מונתה למאמנת קבוצת הנשים של הפועל חיפה, 23 ביולי 2019
  24. ^ 1 2 יואב ויכסלפיש, "אני מקווה שגם היום כדורסלניות גאות להצהיר שזה המקצוע שלהן", באתר זמן הקיבוץ, ‏29 במרץ 2022
  25. ^ אלומה גורן נכנסה להיכל התהילה - כדורסל נשים
  26. ^ כרמל מילנר-סער, ‏אני יודעת מה עשית ב"רשפונשים" האחרון..., באתר ‏מאקו‏, 4 במרץ 2013