אלון התבור

מין של צמח

אלון התבור (שם מדעי: Quercus ithaburensis) הוא מין של עץ -שיח נשיר חורף, שפירותיו בלוטים, והוא משתייך לקבוצת אלונים נשירים ממשפחת האלוניים[2]. עליו שסועים שאורכם 5–7 ס"מ, בעלי שערות מחוספסות, שבלוטיהם מבשילים לאחר שנה וחצי. העץ הוא עץ גדול (עשוי להגיע לגובה 10 מטרים ומעלה), בעל נוף רחב וגזע מרכזי. קליפתו עבה במיוחד, ומותאמת לעמידה בשרפות, הנפוצות באזור. בכל אזורי תפוצתו הוא יוצר יערות שבהם העצים רחוקים זה מזה, וביניהם גדלים שיחים וצמחים עשבוניים.

קריאת טבלת מיוןאלון התבור
אלון התבור
אלון התבור
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
מין: אלון התבור
שם מדעי
Quercus ithaburensis
Decaisne, 1835
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בלוטים של אלון התבור

אלון התבור מכונה במקרא אלון הבשן.

בארץ ישראל הוא נפוץ בחלקים נמוכים ויבשים יחסית, במיוחד באזורי הגליל התחתון ורמת הגולן ובעבר גם בשרון.[3] הגדרתו הבוטנית, שמו המדעי ובעקבותיו גם שמו העברי נקבעו על סמך דגימות שנאספו באזור הר תבור.

אלון התבור הוא העץ הלאומי של ירדן.

בארץ ישראל עריכה

בארץ ישראל ישנם עצים מרשימים וגדולים במיוחד של אלון התבור, המתנשאים עד לגובה של 15 מטרים, וגדלים בחורשות קדושות וליד קברים. ריכוזים גדולים של אלון התבור ניתן לראות כיום במרכז הגולן ודרומו (יער יהודיה, יער מיצר), בגליל התחתון (אזור אלונים ובית קשת), ובשולי רמות מנשה.[3] באזור השרון היה בעבר יער אלונים, אך כיום נותרו בו רק פרטים מעטים.[3] פרויקט מיפוי אלוני ישראל ע"ש מיכאל אבישי ממפה את מיקום האלונים בארץ, לפי מין.[4]

עצי אלון תבור מרשימים צומחים בחורשת טל שבעמק החולה. עץ אלון התבור גדול ומרשים נמצא ליד קברו של רבי חלפתא, ליד צומת חנניה בגליל התחתון. עץ אלון מרשים נמצא על ראש גבעה במזרח כרכור. זהו עץ עתיק שגילו מוערך ביותר מ-450 שנה. עץ זה זכה לכינוי "עץ המשאלות" ורבים המבקרים הפוקדים אותו, יושבים בתוך גזעו החלול ומשאירים בו פתקים ובקשות.[5]

בצומת כביש הגישה לקיבוץ בית קשת ניצב עץ אלון תבור גדול ומרשים בן יותר ממאתיים שנה. אזור זה היה שטח בבעלות משפחת א-שהאב. בעקבות סכסוך עם השלטונות הטורקים, הם החליטו לחסל את ראש המשפחה וגייסו צ'רקסים מקוניטרה שהטילו עליו ועל משפחתו מצור. הוא נהרג בשנת 1906 ונקבר בסמוך לאותו עץ אלון, שלימים נהפך למקום מקודש וכך ניצל העץ מכריתה.

אלון התבור עמיד בפני חום ויובש יותר משאר מיני האלון בארץ. כתוצאה מכך יצר האלון יערות בחלקים הנמוכים והיבשים יחסית של ארץ ישראל, מהשרון בדרום ועד דרום ומרכז רמת הגולן בצפון.

עד המאה ה-19 היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, שנכרת במהלך המאות שמונה עשרה-תשעה עשרה. עצי אלון וחורשות בודדות עדיין פזורים בשרון ואחד מאחרוני עצי אלון התבור בשרון נמצא בכיכר מפגש הרחובות שז"ר וויצמן שבצפון הוד השרון.

בלוטיו של אלון התבור הם הטובים ביותר למאכל אדם ושימשו כמאכל לאדם הקדמון וכמזון בשעת מצוקה.

אלון התבור הוא ערך טבע מוגן על פי חוק במדינת ישראל.[6]

בשנת 2009 החל פרויקט השבת אלוני התבור לשרון, בראשות ארנון גורן ועפר בינדל.[7] הם אספו בלוטים מעצים מקומיים והטמינו אותם בפארק השרון, בין אזור התעשייה עמק חפר לבין תחנת הרכבת בחדרה.[7] עד סוף 2016 התבססו בשטח כ-300 עצים.[7]

ברפואה המשלימה עריכה

ברפואה המשלימה והמסורתית, משמש אלון התבור לטיפול בכיב קיבה (אולקוס), בכאבי בטן, בהרטבת לילה של ילדים, בשיעול דמי, לריפוי לקות עיניים, בפצעים, בשלשול דמי, בלחץ דם גבוה, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה.

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • יעקב שקולניק, מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל, הוצאת עם עובד, 2008

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלון התבור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלון התבור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Quercus ithaburensis subsp. ithaburensis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ 1 2 3 עוזי פז, על יערות אלון התבור ברמת מנשה ובשרון, באתר כלנית, ‏2018-05-12
  4. ^ עזרא ברנע, מיפוי אלוני ישראל ע"ש מיכאל אבישי, באתר ior.maps.arcgis.com
  5. ^ סמדר סלטון, רק בגלל הרוח, באתר ישראל היום, 27 לספטמבר 2017
  6. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  7. ^ 1 2 3 מצטרפים לפרויקט השבת אלוני התבור לשרון, באתר www.kkl.org.il