קרני שומרון

התישבות במעמד של מועצה מקומית במרכז השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים ומזרחית לאלפי מנשה
(הופנה מהדף אלוני שילה)

קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית במרכז השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים. היישוב הוקם בשנת 1978 (תשל"ח), והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1991 (תשנ"א). שטח השיפוט שלו הוא קרוב ל-7,200 דונם. היישוב שוכן על מספר שלוחות מצפון לאפיקו של נחל קנה.

קרני שומרון
Karnei Shomron COA.png
קרנישומרון.jpg
מראה היישוב מכיוון מזרח, מפסגת מצפה צבאים, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יגאל להב
גובה ממוצע[1] ‎317 מטר
תאריך ייסוד 1976
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 9,780 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 178
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,349 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 153
תחום שיפוט[2] 7,250 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 157
32°10′14″N 35°05′32″E / 32.1705603367117°N 35.0922702393402°E / 32.1705603367117; 35.0922702393402
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[3]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4124
    - דירוג מדד ג'יני 105
לאום ודת[2]
יהודים: 96.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.5%
גילאי 5 - 9 12.2%
גילאי 10 - 14 8.8%
גילאי 15 - 19 7.2%
גילאי 20 - 29 15.4%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 10.4%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 8.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,269
 –  יסודי 1,511
 –  על-יסודי 758
מספר כיתות 86
ממוצע תלמידים לכיתה 27.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל קרני שומרון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
אתר הבית של המועצה

היסטוריהעריכה

היישוב הוקם על פסגת הר "ראס אבו-קרנין", בו שכן מוצב צבאי ירדני עד מלחמת ששת הימים, שעבר אחר כך לרשות צה"ל[4]. ניסיון ראשון להתנחל במקום נעשה לקראת סוף ימי ממשלת רבין הראשונה, על ידי גרעין של "גוש אמונים" שקיבל את השם "קרני שומרון"[5]. ב-5 באפריל 1977 יצאה "צעדת העשור" מהמקום, לאחר שנערך טקס הנחת אבן פינה ליישוב, למרות שלא התקבל אישור הממשלה להקמתו[6]. לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, התקבל האישור להקמתו. בספטמבר 1977, לקראת העלייה על הקרקע, התמקמו חברי הגרעין באוהלים ביישוב קדומים, אשר נשא אז את השם אלון מורה[7], וילדי הגרעין החלו ללמוד בבית ספר באלון מורה[8]. באוקטובר 1977 הוקם מאחז צבאי במקומו המיועד של היישוב, כחלק ממהלך להכשרת הקרקע. ובינואר 1978 התיישבה הקבוצה הראשונה במקום[9].

טקס ההקמה הרשמי של היישוב נערך ב-25 באפריל 1978. באותה עת גרו במקום כבר 30 משפחות במבנים טרומיים שרכש משרד השיכון[10]. באוגוסט 1978, הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחראיות להקמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, את תוכנית הפיתוח של היישוב. בטווח הקצר אושרה הקמת 250 יחידות דיור ובטווח הארוך הכריז שרון על תוכנית להקמת אשכול ישובים במקום, שיכיל 2,000 יחידות דיור[11]. בפברואר 1979, החל חיבור היישוב לרשת החשמל של ישראל, עד אז חובר היישוב לרשת המקומית של חברת החשמל המזרח ירושלמית[12]. ב-17 ביוני 1979 נערך טקס הנחת אבן הפינה לקרני שומרון ב', כ-2 קילומטר ממערב לקרני שומרון א' (יישוב זה קיבל אחר כך את השם מעלה שומרון)[13]. ב-15 באוקטובר 1979 הקימו חברי גרעין קרני שומרון מאחז חדש, על גבעה סמוך ליישוב, במסגרת "מבצע מאחזים" שארגן "גוש אמונים" במחאה על תוכנית האוטונומיה שחתמה ממשלת ישראל במסגרת הסכמי קמפ דייוויד. המאחז פונה על ידי צה"ל ללא התנגדות לאחר זמן קצר[14].

בתחילת 1981 הכריזה ממשלת ישראל על הקצאת תקציב להקמת 1,500 יחידות דיור נוספות ביישוב[15], והקמת אזור תעשייה[16]. בנוסף החלה הקמתה של "קרני שומרון ג'" (יישוב זה קיבל אחר כך את השם אלפי מנשה)[17]. כחלק מפיתוח היישוב הוכרזו כ-1,000 דונם באזור כאדמות מדינה. בג"ץ דחה עתירה של 16 בעלי אדמות נגד ההפקעה[18], אך קיבל עתירה של תושב ג'ינסאפוט, ש-35 דונם בבעלותו בהן היה מטע זיתים, נתפסו ללא סמכות[19]. בנוסף רכשה "הקרן לגאולת הקרקע" של גוש אמונים קרקעות נוספות, שהיו בבעלות תושבי הכפרים באזור[20]. בסוף 1982 מנה היישוב 120 משפחות, רובם מרקע דתי-לאומי, עם זאת תושבים חילוניים התקבלו ליישוב, כל עוד הסכימו לא לחלל שבת בפרהסיה[21].

בשנת 1983 החלה הקמתה של שכונת "גינות שומרון" ממערב ל"קרני שומרון א'", על ידי חברת "אשדר". בשלב הראשון נבנו במקום 260 דירות במבנים של שני קומות[22]. בשנת 1985 החלה הקמת שלב ב' של השכונה שכלל 100 יחידות דיור[23].

באפריל 1991, הופרד היישוב מהמועצה האזורית שומרון, וקיבל מעמד של מועצה מקומית בשם "קרני שומרון"[24], שכללה את שני היישובים קרני שומרון וגינות שומרון, לאחר הצבעה של התושבים, 2 יו"ר הוועדים באותה תקופה הודי ליברמן בקרני שומרון ויגאל להב מגינות שומרון, חתמו על הסכם האיחוד ולימים כיהנו בתקופות שונות כראשי המועצה. מקורו של שם היישוב בצורת-נוף שתי הגבעות המיתמרות מעליו מכיוון מזרח. השם הערבי של הגבעות הוא "אבו קרנין".

בשנת 1999 הוקם סמוך דרום-מזרחית ליישוב מאחז "נוף קנה", על גבול שמורת הטבע של נחל קנה. בהתחלה הוגדר המאחז כחווה חקלאית, אך אחר כך הובאו למקום כ-20 קרוואנים, הוקם בית כנסת וגן ילדים והמקום קיבל את השם "אלוני שילה"[25].

במאי 2001 נחנך בכניסה ליישוב קניון. מנהל הקניון הכריז עם פתיחתו כי "הקניון אמור לשרת גם אוכלוסיה פלסטינית, ובניגוד לקניונים אחרים בארץ, אנו איננו עורכים הפרדה בין יהודים וערבים. כולם ייכנסו, לאחר בדיקה בטחונית רגילה בשער, והדבר אושר ע"י כל גורמי הביטחון". בנוסף הכריז כי "במקום מועסקים גם אנשי ביטחון ערבים, כדי להימנע מיצירת דימוי של 'ערבים נגד יהודים'"[26]. בפברואר 2002 התרחש בפיצריה שבקניון פיגוע התאבדות בו נרצחו 3 צעירים תושבי היישוב, ונפצעו שמונה[27]. בתגובה לפיגוע קרא מ"מ ראש המועצה לבצע פיגועי נקמה בערבים[28].

בעקבות האינתיפדה השנייה הוקף היישוב בגדר ביטחון[29].

בשנת 2018 הכריז ראש המועצה על תוכנית האב להרחבת היישוב ל-42,000 תושבים והפיכתו לעיר מחוז גדולה ומרכזית בשומרון[30]. על פי התוכנית 5 השכונות של קרני שומרון יורחבו דרומה, ליצור רצף בנוי עד ההתנחלות עמנואל. בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד שלושה תושבים שהיו מעורבים בפריצת דרך בין קרני שומרון לעמנואל, דרך שמורת נחל קנה. לטענתם העבודות נעשו במסגרת תוכנית האב של היישוב[31]. בינואר 2021 אישרה ממשלת ישראל בניית 36 יחידות דיור נוספות ביישוב[32].

בשנת 2020 צורף למועצה היישוב מעלה שומרון והשכונה אל מתן שעל ידו, שקודם לכן היו חלק מהמועצה האזורית שומרון, ויחד הביאו את אוכלוסיית המועצה לכ-10,500 תושבים[33].

ראשי המועצהעריכה

בשנים 1991–1994 גבי בוטבול, בשנים 1994–2002 יהודה ליברמן, בשנים 2003–2013 הרצל בן ארי. החל משנת 2013 עומד יגאל להב בראשות המועצה המקומית.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בקרני שומרון 9,780 תושבים (מקום 178 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לקרני שומרון דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 72.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,589 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[34]

מבנים ומוסדותעריכה

 
בית הכנסת המרכזי בשכונה קרני שומרון
 
הקניון ובניין המועצה המקומית בלב היישוב. (לפני ההרחבה ב-2019)

בקרני שומרון קניון הקרוי "קניון השומרון", מועדון ספורט הכולל בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרשי כדור סל, כדור עף, ומגרש קט רגל, מתנ"ס.

בקרני שומרון ישנם שני אזורי תעשייה: הראשון נמצא בגבעה המרכזית, וכולל בתי מלאכה, תעשייה קלה/זעירה ומפעל אלקטרוניקה. השני ממוקם צפונית ליישוב מעבר לכביש 55 וכולל מפעלי תעשייה, דפוס, צנורות פיברגלס, בית יציקה, תעשיות מתכת, ייצור תבלינים, בתי מלאכה ומוסכים, מפעל בטון, ותחנת דלק.

בקרני שומרון שלושה בתי-ספר יסודיים לציבור הדתי ובית ספר אחד לציבור החילוני (ברקאי, משואה, לפידים ורימו"ן בהתאמה) ושתי ישיבות-תיכוניות: ישיבת השומרון ו"הליכות עולם". כמו כן שוכנת ביישוב ישיבת ההסדר קרני שומרון.

מאז שנת 1995 פועל ביישוב שבט צופים בשם "עמירים" על שמו של שמוליק עמיר. כמו כן קיימים ארבעה סניפי בני עקיבא (בכל השכונות פרט ל"רמת גלעד").

שכונות ורבעיםעריכה

חמש השכונות ביישוב (לא כולל מעלה שומרון) מיוצגות בסמלה של המועצה בחמישה בתים קטנים.

קרני שומרוןעריכה

שכונת קרני שומרון מכונה גם "הגבעה המרכזית", יושבת במקום היישוב הקהילתי המקורי, נמצאת בגבעה המרכזית של היישוב, השכונה היא בעלת אופי דתי, ובה כ-2,000[דרוש מקור] תושבים. נוסדה על ידי גרעין "צופין" שעלה לקרקע בסוכות תשל"ז (1976). בשכונה מוקם פרויקט "נופי בניה"[35] על שם רס"ן בניה ריין, באתר הגבורה בן היישוב שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה.

גינות שומרוןעריכה

שכונת גינות שומרון מכונה גם "הגבעה המערבית", נוסדה בשנת תשמ"ג (1983), השכונה נמצאת בגבעה המערבית של היישוב והיא השכונה הגדולה מבין השכונות, ובה כ-3,000[דרוש מקור] תושבים. גינות שומרון עצמה מורכבת ממספר שכונות-משנה, בהן אשדר, בריטיש, אברהמי (נקראות על שם חברות הבנייה שבנו אותן) ועוד מספר שכונות קטנות יותר. שכונת-המשנה הוותיקה ביותר היא שכונת נווה עליזה (על שם עליזה בגין, אשתו של ראש הממשלה מנחם בגין), שכונה בתוך גינות שומרון שהוקמה על ידי משפחות דתיות מעולי ארצות הברית שהתארגנו, חלקן בעודן באמריקה, במטרה להקים את ביתן במקום[36]. בניית רובע זה החלה בראשית שנות ה-80 אולם עקב פשיטת רגל של קבלן הבנייה התעכב האכלוס עד סמוך להקמת רובע "גינות שומרון"[דרוש מקור] שאר שכונות-המשנה ב"גינות שומרון" הן בעלות אוכלוסייה מגוונת - חילונים ודתיים שגרים בצוותא.

נווה מנחםעריכה

שכונת נווה מנחם מכונה גם "הגבעה המזרחית", נוסדה ב-1991 בשם "נוה אורנים"[37]. לאחר מותו של ראש הממשלה מנחם בגין הוחלט לקרוא לשכונה על שמו. השכונה נמצאת בגבעה המזרחית של היישוב, בעל אוכלוסייה מעורבת, ובה 3500[דרוש מקור] תושבים, דתיים וחילונים. לאחר תקופה ארוכה של הקפאת בנייה, אישר שר הביטחון אהוד ברק בספטמבר 2009 בניית 37 דירות נוספות בשכונה[38]. בשכונה מוקם פרויקט הבנייה "קרני שומרון הצעירה" עם 55 דירות. בשנת 2014 קודם מכרז ל 260 בתים נוספים, אשר הביאו לתנופת פיתוח מואץ, וכיום מתגוררות במקום מעל 700 משפחות. חיי קהילה פעילים המחברים בין הישן לחדש, פארקים, אולם ספורט, גנים, מעונות ומוסדות חינוך וציבור ובעתיד הקרוב גם מרכז מסחר חדש.

אלוני שילהעריכה

 
בתי התלמידות במדרשת שיל"ת שבאלוני שילה

שכונת "אלוני שילה" עלתה לקרקע בערב יום העצמאות 1999 על שם סמ"ר שילה לוי, תושב שכונת קרני שומרון שנהרג באסון המסוקים, נקראה בתחילתה שכונת נוף קנה על שם נחל קנה הסמוך, השכונה נמצאת בגבעה דרומית-מזרחית לשכונת נווה-מנחם. במקום פועלת מדרשת שיל"ת. אבל גם בתוך תחום השיפוט של המועצה, ממש בקצהו. המטרה המוצהרת היתה למנוע מהאוכלוסייה הפלשתינית לתפוס אדמות מדינה, בשטח שבין גבול הבינוי של קרני שומרון, לבין גבול תחום התכנון שלה, המרוחק פי כמה. בשכונה קיימים כ-50 בתי קבע, קרוואנים מורחבים וקרוואנים סטנדרטים. השכונה מונה כ-85 משפחות ובעלת אופי קהילתי-תורני. בשכונה מכהן ועד בנוסף לוועדות שונות כגון: ועדת תרבות, ועדת קליטה, ועדת חסד, ועדת בנייה, ועדת שילוב וכו'. בשכונה הוקם גם סניף בני עקיבא שבו כ-100 חניכים ומדריכים.

רמת גלעדעריכה

 
הכניסה לרמת גלעד

מאחז רמת גלעד עלה לקרקע ב-31 במאי 2001, ונקרא על שם גלעד זר, קב"ט מועצה אזורית שומרון שנרצח על ידי מחבלים יומיים קודם[39]. הגבעה עליה נמצא המאחז נקראת "קרנין אג'נובה", שהיא הגבעה הדרומית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב והיא מזרחית לנווה מנחם. הקרקע עליה הוקם המאחז שייכת ברובה לתושבים פלסטינים מהכפר ג'ינסאפוט וחלקה בבעלות משה זר. המאחז נקרא בתחילה "גבעת הדגל", לאחר שבשנת 2000 בני תנועת הצופים מקרני שומרון יצרו דגל ישראל בגודל 750 מ"ר (שזכה להירשם בספר השיאים של גינס בשל גודלו)[דרוש מקור]. חודש לאחר הקמת המאחז, הושג הסכם להתפנות מרצון מהמקום, יחד עם מאחזים נוספים, במטרה לאפשר לשחרר כוחות צבא שהובאו לאבטח אותם למשימות אחרות בשיא האינתיפדה השנייה[40]. ההסכם לא בוצע ובמקום המשיכו להתגורר 9 משפחות. באוקטובר 2002 פונה המאחז, אך המתנחלים חזרו אליו תוך זמן קצר[41]. במאי 2004 הורה ראש הממשלה אריאל שרון על פינוי המאחז[42], אך הפינוי לא בוצע לבסוף[43]. במאי 2009 שוב ניתנה הוראה לפנות את המאחז, אך המתנחלים במקום פנו לבג"ץ והפינוי נדחה, זאת מאחר שנקבע כי 11 מבנים במקום נבנו על אדמה פרטית פלסטינית[44].

בסוף שנת 2011, בעקבות גיבוש הסכם בין ראש המועצה הרצל בן ארי לבין השר בני בגין, הוחלט על הכשרה של שכונת רמת גלעד כשכונה אינטגרלית במועצה המקומית ואישור תב"ע. על פי ההסכם, המתנחלים יפנו בעצמם את תשעה מבנים שנבנו על על אדמה פרטית, המנהל האזרחי יבצע בדיקת קו כחול שמסמן את גבולות היישוב, כדי לבחון היכן עובר הקו בדיוק בין אדמות מדינה לאדמה פרטית[45]. בינואר 2012 הפסיק המנהל האזרחי עבודות להכשרת קרקע חדשה להרחבת המאחז, מאחר שהעבודות פלשו לשטחים נוספים מעבר למה שנקבע בהסכם[46].

מצפה צבאיםעריכה

בתחום השיפוט של המועצה ישנה נקודת יישוב נוספת: מצפה צבאים, על גבעה הנקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב. בראש הגבעה הקים ללא אישור סוחר הקרקעות משה זר, בשנת 1982, את ביתו[47], על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון[48]. זר טען שרכש קרקעות נוספות בסמוך, בשטח 762 דונם, ומכר אותם לקבלנים האחים משה ויגאל גינדי[49]. בתחילת 1983 החלו האחים גינדי לשווק מגרשים ובתים ביישוב שתוכנן לקום במקום, בשם "כרמים" או "כרמי שומרון". לאחר מבצע שיווק אגרסיבי ברחבי הארץ, עשרות משפחות רכשו בתים ביישוב המתוכנן[50]. האחים גנדי טענו שיש אישור של ועדת השרים להתיישבות להקמת היישוב, אישור שסיפק להם סגן שר החקלאות מיכאל דקל[51]. אולם התברר שהקרקע שמכר להם זר, לא הייתה שיכת לו[52], וגם לא התקבל אישור להקמת היישוב[53]. בסוף 1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד להונאה ושוחד[54]. על פי החשד שולם לסגן שר החקלאות מיכאל דקל שוחד בכדי שיספק מסמך שיש אישור להקמת היישוב[55]. האחים גינדי נחשדו בהונאה וברחו לברזיל[56]. לאחר שהתברר שאין כוונה להעמידם לדין, חזרו לישראל בסוף 1990[57], ומשה זר חויב להחזיר להם את כספם, עבור הקרקעות שכביכול מכר להם[58].

בתוך תחומי היישוב נמצא כרם הזיתים של משפחת ג'אבר מכפר לאקף השכן, צה"ל מאבטח אותם בעת המסיק[59]. לאחר שבמשך השנים הותקפו מספר פעמים בידי המתיישבים[60].

מעלה שומרוןעריכה

החל משנת 2020 היישוב מעלה שומרון הפך לשכונה של קרני שומרון[61].

אל מתןעריכה

הוקם כמאחז לא חוקי בשנת 2000, בתוך שטח שמורת נחל קנה. בשנת 2014 אישר המנהל האזרחי גריעת שטחים משמורת הטבע לטובת הלבנת המאחז[62].

החל משנת 2020 הפך לשכונה של קרני שומרון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  4. ^ גרעין צופין יתנחל במקום שממנו הופגזה ת"א, מעריב, 25 במאי 1977
  5. ^ קרני שומרון, מעריב, 31 במרץ 1977
    גוש אמונים יחדש נסיונות ההתנחלות, דבר, 1 באפריל 1977
  6. ^ אושר מסלול צעדת העשור של "גוש אמונים" בשומרון, מעריב, 30 במרץ 1977
    יוסף ולטר, רבבות משתתפים ב"צעדת העשור", מעריב, 5 באפריל 1977
    יוסף ולטר, רבבות צעדו רטובים, בבוץ, במצב־רוח מרומם ובשירה, מעריב, 6 באפריל 1977
  7. ^ אהרן דולב, "המעברה" ליד אלון מורה, מעריב, 7 באוקטובר 1977
  8. ^ יוסף ולטר, ילדי גרעין קרני שומרון כבר לומדים באלון מורה, מעריב, 4 בספטמבר 1977
  9. ^ יוסף ולטר, אנשי גרעין "קרני שומרון" מכשירים קרקע ליד שכם, מעריב, 3 בינואר 1978
    גרעין "קרני שומרון" למחנה צבאי, דבר, 3 בינואר 1978
  10. ^ טקס הקמה רשמי נערך בקרני־שומרון, דבר, 26 באפריל 1978
  11. ^ חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
  12. ^ יזורז חיבורם של ישובים יהודיים ביו"ש לרשת החשמל הישראלית, דבר, 21 בפברואר 1979
  13. ^ יוסף צוריאל, היום יונח היסוד לקרני שומרון ב', מעריב, 17 ביוני 1979
    טובה צימוקי, החלה פריצת הדרך לקרני שומרון ב', דבר, 19 ביוני 1979
  14. ^ עמוס לבב, המתנחלים צרו על הג'יפ והמושל שיחרר העצורים, מעריב, 16 באוקטובר 1979
  15. ^ טוביה מנדלסון, הממשלה תזרים עספים להאצת הבנייה בהתנחלויות, דבר, 23 בינואר 1981
  16. ^ עמוס לבב, 6 מפעלי תעשיה לאיזור קרני שומרון, מעריב, 15 בינואר 1981
  17. ^ אריה דיין, בית עם גינה, כותרת ראשית, 16 במאי 1984
  18. ^ בג"ץ דחה עתירה נגד הפקעת 1000 דונם בגדה, דבר, 18 בדצמבר 1981
  19. ^ תפישת קרקע הפלח נעשתה ב"טעות", דבר, 24 באפריל 1981
  20. ^ יאיר קוטלר, למכירה: רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
  21. ^ אהרון דולב, המהפך במפת השומרון, מעריב, 17 בדצמבר 1982
  22. ^ מרבית מכירות "אשדר" - מעבר לקו הירוק, דבר, 22 בפברואר 1983
  23. ^ אשדר התחילה לבנות עוד 116 דירות בגינת שומרון, חדשות, 18 בפברואר 1985
  24. ^ שלמה דרור, דרעי זז ימינה: "קשה ל* לשבת עם העבודה מסביב לשולחן אחד", חדשות, 21 באפריל 1992
  25. ^ נדב שרגאי, 20 משפחות רוצות להצטרף - אבל אין מקום, באתר הארץ, 25 ביוני 2006
  26. ^ ליאור גרינבאום, ‏ניסיון לדו קיום מסחרי: קניון חדש בקרני שומרון פתוח לישראלים ולפלשתינים, באתר גלובס, 3 במאי 2001
  27. ^ אלוף בן, תמרה טראובמן, חיים שדמי, עמוס הראל, נער ונערה נהרגו בפיגוע התאבדות בקרני שומרון; חייל נהרג מירי בגדה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2002
  28. ^ מ"מ ראש מועצת קרני שומרון: לבצע פיגועי נקמה באזרחים פלשתיניים, באתר גלובס, 17 בפברואר 2002
  29. ^ גדי גולן, ‏יהודה רשתות פלדה תתקין גדרות ביטחון ביישובי קו התפר, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
  30. ^ קרני שומרון: תכנון פורץ דרך וזינוק דמוגרפי, באתר ynet
  31. ^ צפריר רינת, המאחז הבלתי חוקי והדרך שנסללה אליו בדרך להפוך לחלק מעיר גדולה בשומרון, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  32. ^ "אושרה בניית 793 יחידות דיור חדשות ביו"ש" ערוץ 7 17.01.2021
  33. ^ שכונה חדשה בקרני שומרון: תתאחד עם מעלה שומרון, באתר כיפה
  34. ^ פרופיל קרני שומרון באתר הלמ"ס
  35. ^ אתר הפרויקט
  36. ^ יצחק דנון‏, ‏רשם העמותות מבקש מביהמ"ש צו לפירוק 21 עמותות, באתר גלובס, 17 במרץ 2005
  37. ^ שלמה דרור, שמיר: כל השטחים שלנו ויאוכלסו עד קצה האופק, חדשות, 25 בספטמבר 1991
  38. ^ אפרת וייס, "ריסון": ברק אישר עוד 37 דירות בקרני שומרון, באתר ynet, 23 בספטמבר 2009
  39. ^ נדב שרגאי, מתנחלים הקימו מאחז במקום בו נרצח גלעד זר, באתר הארץ, 31 במאי 2001
    מאת נדב שרגאי, גלעד זר נפצע קשה לפני כחודשיים בפיגוע ירי, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  40. ^ פליקס פריש, גורמים צבאיים: המתנחלים הסכימו לפנות חלק מהמאחזים, באתר ynet, 26 ביוני 2001
  41. ^ נאסרה הכניסה לחווה על אחותו של זר, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
  42. ^ אפרת וייס ודיאנה בחור-ניר, המתנחלים יצאו למאבק הבא: נגד פינוי שלושה מאחזים, באתר ynet, 9 במאי 2004
  43. ^ נדב שרגאי, "המאחז הוא המצבה של גלעד - והיא מדברת אלי יותר מהמצבה בבית העלמין", באתר הארץ, 7 ביוני 2006
  44. ^ אפרת וייס, מערכת הביטחון נערכת לפינוי המאחז רמת גלעד, באתר ynet, 24 במאי 2009
    אפרת וייס, המאחזים: ממיגרון ועד המאהל של אורנה, באתר ynet, 25 במאי 2009
  45. ^ יאיר אלטמן, הכשר לרמת גלעד: יהפוך לשכונה בקרני שומרון?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2011
  46. ^ עמירה הס, הופסקה הכשרת הקרקע החדשה במאחז רמת גלעד, באתר הארץ, 11 בינואר 2012
  47. ^ עמוס לבב, משה זר ואורחו - בעמנואל, מעריב, 13 באוקטובר 1982
    ניבה לניר, ביתו של משה זר, סוחר קרקעות בעמיו, דבר, 9 בדצמבר 1983
  48. ^ לאה אתגר, משה זר, הארמון שבנה גדול עליו, מעריב, 29 במרץ 1991
  49. ^ זיו קופר, 649 אלף דולר תובעת "גינדי" מהקבלן משה זר, חדשות, 21 ביוני 1984
  50. ^ ענת גנטיו, תחקיר - איפה המגרש בכרמי האחים גנדי?, חדשות, 4 בדצמבר 1984
  51. ^ ענת גנטיו, כרמים: לאחים גינדי יש מכתב, חדשות, 25 בדצמבר 1984
  52. ^ לאה אתגר, "הפסדתי 5 מיליון דולר בפרשת הקרקעות ביהודה ושומרון, מעריב, 12 בדצמבר 1990
  53. ^ ענת גנטיו, האחים גינדי לא קיבלו אישור ליישוב כרמים", חדשות, 14 בפברואר 1985
  54. ^ אייל ארליך, הקרקע בוערת מתתת לחירות, כותרת ראשית, 11 בדצמבר 1985
  55. ^ ענת גטניו, אלעזר לוין, משה פרל, "דקל נתן אה ההוראה", חדשות, 5 בדצמבר 1985
  56. ^ משה פרל, המשטרה: להעמיד לדין את האחים גינדי, חדשות, 5 בינואר 1989
  57. ^ לאה אתגר, שובו של הגינדי, מעריב, 14 בדצמבר 1990
  58. ^ אלי קמיר, האחים זר חוייבו לשלם 1.2 מיליון דולר לאחים גינדי, מעריב, 23 באוקטובר 1990
  59. ^ אבי יששכרוף, צבא ההגנה למסיק, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2010
  60. ^ עתי"ם, 4 מתיישבים מיו"ש נאשמים בעקירת מטע של ערבי, מעריב, 24 באוקטובר 1989
  61. ^ שכונה חדשה בקרני שומרון: תתאחד עם מעלה שומרון, באתר כיפה
  62. ^ חיים לוינסון, צפריר רינת, המינהל האזרחי אישר גריעת שטחים משמורת טבע לטובת הלבנת מאחז לא חוקי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014