אלחנן ניר

רב, יוצר ועיתונאי ישראלי

הרב אלחנן נריה ניר (נולד ב-1980) הוא משורר וסופר ישראלי. משמש כר"מ בישיבת שיח יצחק ועורך מוסף "שבת" של מקור ראשון. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2011 ובפרס שר החינוך לתרבות יהודית לשנת 2019.

אלחנן ניר
לידה 1980 (בן 44 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ישיבת שיח יצחק
השתייכות ציונות דתית
חסידות חדשה
תחומי עיסוק חסידות, קבלה, הלכה
תפקידים נוספים עורך מוסף "שבת" של "מקור ראשון"
רבותיו הרב שג"ר
חיבוריו ראו ספריו
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד לרחל ולרב חגי ניר (שכיהן עשרים שנה כרב היישוב מעלה מכמש). בעת שלמד בישיבת ירושלים לצעירים החל לכתוב שירה ויצר קשרים עם הסופר משה שמיר ועם המשוררים נתן יונתן ודליה רביקוביץ. למד בישיבת מדברה כעדן ובישיבת מרכז הרב, שם היה קרוב לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, קשר מיוחד שהחל עוד בילדותו ועד לימיו בישיבה. באותן שנים שמע בקביעות שיעורים בתלמוד מהרב אשר אריאלי, במוסר מהרב שלמה וולבה, בחסידות מהרב עדין שטינזלץ ובקבלה מהרב יוסף ליב זוסמן, והוסמך לרבנות בידי הרב זלמן נחמיה גולדברג (הגרז"ן). את שירותו הצבאי עשה כתצפיתן-לוחם ביחידת דובדבן ולחם ברמאללה ובג'נין במבצע חומת מגן. לאחר מכן, למד בישיבת שיח יצחק באפרת, התקרב לרב שג"ר ולמשנתו והשתלב בעריכת כתביו.

משנת 2004 משמש ניר כר"מ בישיבת שיח יצחק. בשיעוריו בהלכה הוא מעביר מערכות בנושאים רחבים בהלכה. בשיעוריו במחשבה הוא מחבר בין החסידות ותורת הקבלה לדרכי חשיבה מזרחיות ומערביות, דוגמת אמנות, ספרות ופסיכולוגיה. ניר מלמד גם במכללת הרצוג, ולימד בעבר בישיבת ההסדר מחניים, בבית המדרש "שמיא" בירושלים, במרכז שטינזלץ ובישיבת שירת משה ביפו. בשנת 2015 הקים בישיבת שיח יצחק את בית המדרש "נהלך ברגש" - חבורה של אברכים חרדים העוסקת בבירור נושאי יסוד עכשוויים בהלכה, מחשבת ישראל ועבודת ה'. בשנת 2019 נוספו לבית המדרש שתי חבורות של בחורי ישיבה חרדים, ובשנת 2021 נוספה קבוצת נשים חרדיות. כל קבוצה פועלת באופן עצמאי.

ניר היה מבקר התרבות של כתב העת נקודה במשך כשנתיים, ועורכו הראשון של עלון השבת לצעירים עולם קטן במשך כמה חודשים. בשנת 2004 ייסד את מדור הספרות במוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון, ובראשית שנת 2012 החליף את יואב שורק ומונה לעורך המוסף.

בהמשך למסורת המשפחתית שהחל סבה של אשתו, הרב פרופ' פינחס פלאי, עומד ניר בקשר עם אנשי תנועת המקויה היפנית ומשמש עבורם כמורה רוחני. לאחר רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011), הרצה שם ניר בפני אלפי אנשים בנושא "צמיחה רוחנית מתוך משבר".[1] בחודשי מלחמת חרבות ברזל נסע איתם לחיילים בחזית, לפצועי המלחמה, למשפחות הנופלים ולקהילות המפונים.

חיים אישיים עריכה

נשוי לשרה ניר, בתם של הסופרת אמונה אלון והשר לשעבר הרב בני אלון. אב לשישה ילדים. גיסיו הם יוצרי הקולנוע אורי אלון ועמיחי חסון.[2]

יצירתו הספרותית עריכה

בשנת 2011 זכה ניר בפרס ראש הממשלה ליצירה וב-2019 זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית. שיריו מתפרסמים בהארץ ובידיעות אחרונות ותורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, פולנית, ספרדית ויפנית, ונכנסו לתוכניות הלימוד בתיכונים ולמבחני הבגרות בספרות. ספריו יצאו במהדורות רבות ושירים ופיוטים שכתב הולחנו ובוצעו על ידי חכם דוד מנחם, יאיר הראל ולהקת עלמא.

ספריו עריכה

פרוזה:

הגות:


שירה:

בעריכתו עריכה

ספרי הרב שג"ר:

  • על כפות המנעול – דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים, הוצאת ישיבת שיח יצחק, 2004
  • רעים אהובים – דרשות חתונה, הוצאת ישיבת שיח יצחק, 2008
  • שיעורים על ספר התניא, ידיעות ספרים, 2021
  • ספר ראובן בן יוסף – מאמרים על יצירתו ושירים מן העזבון, בצרון, 2002
  • הרב ישראל אריאל (ליבוביץ'), פני לבנה – כיוונים בספר יהושע, 2003
  • ציר כיסופים – תפילות על ארץ ישראל, 2005
  • מהודו ועד כאן – הוגים ישראלים כותבים על הודו והיהדות שלהם, הוצאת ראובן מס, 2006
  • חי באמת – מאמרים מבית 'שיח יצחק' בתורת ר' נחמן מברסלב, הוצאת ישיבת שיח יצחק, 2010

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלחנן ניר בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלחנן ניר, ספרו בגויים כבודו, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 באוקטובר 2011
  2. ^ עמיחי חסון, "בכל עבודה רוחנית יש שיגעון": ראיון משפחתי עם המשורר אלחנן ניר, אתר בית אבי חי, 6 בינואר 2015
  3. ^ ביקורת ספרותית: אבישי מזרחי, ‏"כבר זמן רב שלא מצאתי את עצמי נשאב בעונג לסיפור מופלא", באתר כיפה, 18 ביולי 2017;   רונן שובל, פטישים עליך, יונתן, באתר הארץ, 20 ביולי 2017; ד"ר עזגד גולד, רק שנינו: אלחנן ניר מפגיש טראומה וחיי זוגיות, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2017
  4. ^ ביקורת ספרותית: אריאל הורוביץ, ‏מישהו לרוץ אליו, באתר כיפה, ביקורת על הספר "אם רץ לבך", 14 ביולי 2011
  5. ^ ביקורת ספרותית: הרצל חקק, שירה צרופה, אינטימית ומלאת אמת, nfc‏, 14 בפברואר 2008; אלי הירש, על "תחינה על האינטימיות", פורסם במקור במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 6 בפברואר 2009; דנה אמיר, שבוע הספר, ספרים מומלצים: לבו של הסבל, באתר הארץ, 9 ביוני 2009; אורי הולנדר, פרלודים, גם אני יהודי של תהלים-זאגר, באתר הארץ, 8 ביולי 2009; הרצל חקק, שירה צרופה, פיוט חובק עולם, nfc‏, 21 בספטמבר 2009
  6. ^ ביקורת ספרותית: ארז שוייצר, דברים שבשירה, חודר ללב, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011; אלי הירש, על "האש הרגילה", ידיעות אחרונות 11 בנובמבר 2011
  7. ^ ביקורת ספרותית: עמיר סגל, על "מי שנפלה עליו מפולת", יקום תרבות; אלי הירש, אלחנן ניר, מי שנפלה עליו מפולת (פורסם בתאריך 12 בספטמבר 2014 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות);   מירון ח. איזקסון, "בחורף הזה צריך אמא", באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
  8. ^ הרב אבישי מזרחי, ביקורת ספר: גּוּף שֶׁנָּתַתָּ בִּי