אליהו לואנץ

רב גרמני

רבי אליהו[1] בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד[2] מאי 1564כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי. אשתו בזוו"ר בלומלין בת רבי רפאל ובזוו"ש ייטלה

רבי אליהו לואנץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה פרנקפורט
פטירה 1636 (בגיל 81 בערך)
כ"א בתמוז ה'שצ"ו
וורמייזא עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי אליהו בעל שם
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בוורמס
מקום פעילות פולדא הנאו, פרידברג, וורמייזא
תקופת הפעילות ?–1636 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי עקיבא פרנקפורטר, רבי יעקב גינצבורג מפרידברג, מהר"ל מפראג
תלמידיו יוזפא שמש
בני דורו מהר"ם שיף, רבי משה בירגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בפרנקפורט. אבי אביו היה השתדלן יוסף לואנץ, הנודע בכינויו "רבי יוזלמן", מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של רבי עקיבא פרנקפורטר (אנ'), אב"ד פרנקפורט, ואצל רבי יעקב גינצבורג מפרידברג, וכן בישיבת המהר"ל מפראג.[3] נדד לעיר קראקא שבמדינת פולין, שעליה כתב: "עיר גדולה של חכמים וסופרים, יודעי התורה ולומדיה", והצטרף לישיבה של רב העיר, הרב מנחם מנדל אביגדורש, שלימדו גם קבלה.

בהיותו בקרקוב, הגיה רבי אליהו את כתב היד של הספר "דרכי משה" מאת הרמ"א והדפיסו. כהוקרה לכך העניק לו אחיו של הרמ"א, רבי אליעזר איסרליש, כתב יד נוסף של הרמ"א על ספר הזוהר. את כתב היד שילב רבי אליהו בספרו "אדרת אליהו" על הזוהר.[4]

בערך בשנת ה'שנ"ד (1594) שב לגרמניה. תחילה התיישב בפרנקפורט ואחר כך נדד בין ערים שונות. בשנים ה'ש"סה'שס"ד נשא משרת דרשן בוורמייזא. אחר כך כיהן כמרא דאתרא ואב"ד בפולדה, הנאו ופרידברג. בשנת ה'שפ"ג בערך חזר לוורמייזא והתמנה כראש הישיבה. אחרי פטירת הרב הקודם שימש ממלא מקום אב"ד, וסמוך לפטירתו התמנה רשמית כאב"ד וורמייזא.

נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". כתב גם פיוטים, בהם "ויכוח יין עם המים" (הנקרא גם בשם "אליכם אישים אקרא"). בשל ידיעותיו הרבות בחכמות חול היה נפגש לשיחות עם מלומדים נוצרים שהיו היבראיסטים וחוקרי יהדות, בהם יוהאן בוקסטורף וריצ'רד ברוטון (אנ').[5]

רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס בכ"א בתמוז שצ"ו, ובה נקבר. לא הרחק מימין למצבת המהרי"ל[6].

משפחתו

עריכה
  • בנו רבי יוסף יהודה (ייזלין) היה שליח ציבור במגנצא[7].
  • י"א בתו הינדלין אשת רבי אורי שרגא פייבוש רוזנבוים, וי"א שהיא נכדתו[8]

חיבוריו

עריכה

רבי אליהו לואנץ חיבר ספרים רבים אשר רק חלקם ידועים ומיעוטם יצאו לאור, כמו כן ההדיר והוציא לאור כת"י ממחברים שונים.

ספריו הידועים לנו:

עדיין לא נדפסו:

כתבי יד שההדיר והוציא לאור:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נהג לכתוב את שמו הפרטי "אליא", על מנת לא לחתום באותיות י-ה, שהן אחד משמותיו של הקב"ה.
  2. ^ יש הסוברים כי נולד בה'שט"ו או בה'שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.
  3. ^ Loanz, Elijah ben Moses | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  4. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ', ערך מהר"ם איסרלס.
  5. ^ ספר die monatstage des Kalenberjahres, עמ' 41, בגרמנית; הובא באנציקלופדיות שונות בעברית, למשל ברבי יוסף איש רוסהיים, עמ' 152.
  6. ^ ראו לודוויג לויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט 1855, מס' 32, באתר היברובוקס.
  7. ^ נזכר על ידי ר' יאיר חיים בכרך בספרו כתב יד 'יאיר נתיב', עמ' קכג ע"ב, וז"ל: קונטרסים כ"י הגאון מוהר"ר אלי' בעל שם, על הזוהר, מספרו אדרת אליהו והקדמתו. ולפי הנשמע כל הספר ביד יוצאי חלציו, והיה בנו ר' ייזלין במענץ.
  8. ^ הרב שמואל חיים יעקב גרובער, שלשלת היוחסין, ספר שיו"ל לרגל חתונה בבית האדמו"ר מאליכסנדר וקאפישניץ ד' תמוז תשפ"ד, תשפ"ד 2024, עמ' תסג
  9. ^ בספר מובאות תחינות, זמירות, ושירים לשבת מר' עקיבא פרנקפורט ומקצתם שחיבר המוציא לאור עצמו, במהדורת באזיל שנ"ט צורף הפיוט "ויכוח היין עם המים".
  10. ^ עמודי עבודה, ברלין: אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תרי"ז 1857, עמ' 16