אליהו ברזילי

רבה הראשי של הקהילה היהודית באתונה

הרב אליהו פנחס ברזילייוונית: Ηλίας Μπαρζιλάι‏; 18911971) היה רבה הראשי של הקהילה היהודית באתונה. סייע להצלת יהודי העיר מהשמדה במהלך שואת יהודי יוון.

הרב אליהו ברזילי
Elias Pincas Barzilai
Ηλίας Μπαρζιλάι
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1891
סלניק (סלוניקי), חבל מקדוניה, וילאייט סלניק, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1971 (בגיל 80 בערך)
אתונה, ממלכת יוון
מדינה יוגוסלביה, יוון
השכלה יישיבת בית יוסף בסלוניקי
בית המדרש למורים העברי הממלכתי בירושלים
מקום מגורים אתונה
מקום פעילות אתונה
תקופת הפעילות ?–1963
השתייכות היהדות הספרדית של יוון
תחומי עיסוק הרב הראשי של אתונה (1963-1935)
תפקידים נוספים מורה לעברית, מוהל
רבותיו דוד ילין
אב הרב פנחס עזרא ברזילי, אב"ד סלוניקי
פרסים והוקרה אחרי מותו (2019) – "אות המציל היהודי" מטעם בני ברית על הצלת יהודים בשואה

קורות חיים עריכה

נולד בסלוניקי בשנת 1891 לרב פנחס עזרא ברזילי, אב בית הדין בעיר. למד ב"תלמוד תורה הגדול" ובישיבת בית יוסף בעיר, והוסמך לרבנות. בשנת 1914 נשלח על ידי אגודת עזרא, יחד עם עוד צעירים יהודים מסלוניקי, ללמוד בבית המדרש למורים העברי של דוד ילין בירושלים. הוא שב לבלקן, ושימש כרב, מוהל, מורה לעברית ומנהל בית ספר בקהילת סקופיה, ולאחריה בקהילה היהודית בבלגרד (1934-1933) וזמן קצר בשנת 1934 בדידימוטיכו. בשנים 1934–1936 חי בתל אביב. בשנת 1935 התמנה לרבה של אתונה.

בשואה עריכה

ב-20 ביולי 1941 מינה אותו הגסטפו ל"נשיא הקהילה היהודית" – ראש היודנראט באתונה.

באותו קיץ, הצליח בקושי רב, בסיוע המשטרה האיטלקית, להציל את בית הכנסת ומשרדי הקהילה משרפתם על ידי "הארגון הפטריוטי הסוציאליסטי היווני" (ESPO) (אנ'), ארגון ימני קיצוני שבראשו עמד ספירוס סטרודימס. בעקבות האירוע, השיג אישור רשמי מהמשטרה הגרמנית שמסמכי הקהילה נשדדו, דבר שסייע לו בהמשך להציל את היהודים.

בקיץ 1943 עברה יוון לשליטה גרמנית ישירה, ולאתונה הגיע דיטר ויסליצני. המודיעין הגרמני על יהודי העיר לקה בחוסר רב[1], וויסליצני דרש מהרב ברזילי להכין לו תוך 12 שעות רשימות מפורטות של כל היהודים בעיר ורכושם. הקהילה מנתה אז, לפי עדותו של הרב ברזילי, כ־3000 חברים רשומים, ועוד כ-4000 יהודים שנמלטו מסלוניקי[2]. לפי מקורות אחרים, מספרם הכולל של היהודים בעיר הגיע לכ־8000 עד 10,000[3]. כמו כן, נתבע ממועצת היהודים להקים משטרה יהודית שתהיה אמונה על הוצאה לפועל של דרישות הנאצים. הרב ברזילי ניצל את 12 השעות הללו כדי להשמיד את מסמכי הקהילה, לכנס את היהודים ולהתריע בפניהם שעליהם לברוח או להתחבא. ליהודים שלא הגיעו לכינוס התקשר הרב ברזילי באופן אישי והזהיר אותם. בסיום 12 השעות הציג בפני ויסליצני את האישור הרשמי על כך שמסמכי הקהילה הושמדו, ועל כן אין בידו את רשימות היהודים. ויסליצני נתן לו ארכה של 48 שעות נוספות. את הזמן הזה ניצל כדי לקשור קשר עם אנשי המחתרת היוונית מחזית השחרור הלאומית ולסכם עמם שיסייעו בחילוץ היהודים מאתונה וידאגו להם למחסה ולמזון בהרי מרכז יוון, ושילם על כך מכספי הקהילה. בין ה-23 ל-25 בספטמבר, נמלט אף הוא עם משפחתו, בסיוע המחתרת היוונית, והתחבא בהרים. ממקום מחבואו, המשיך הרב ברזילי לדאוג להצלת יהודי אתונה, בין השאר באמצעות פנייה למדינות הלוחמות בגרמניה שיתמכו במחתרת היוונית.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר המלחמה שב לכהן כרבה הראשי של אתונה ושל הקהילה היהודית ביוון כולה, עד שנת 1962. בשנת 1949 ניסה לבטל את גזר דין המוות שהוטל על יהודי מלאריסה שהואשם בקיום קשרים עם ארגוני הפרטיזנים הקומוניסטיים. לשם כך, נפגש עם המפקד הכללי של צבא יוון, וקיבל ממנו הבטחה להמתקת הדין, אך למרות זאת גזר הדין בוצע[4]. ביקר מספר פעמים בישראל: בשנת 1950 ביקר במשרדי הברית העברית העולמית[5], בשנת 1955 ביקר בטקס ההכתרה של הרב הראשי לישראל והראשון לציון יצחק נסים[6] וכן נפגש עמו לשיחה על מצבה של יהדות יוון[7] ובשנת 1956 ביקר אצל הנשיא, יצחק בן-צבי[8]. בשנת 1963 פרש מתפקידו.

בשנת ה'תשי"ד כתב את זכרונותיו מימי השואה. אלו פורסמו לאחר מותו בקובץ הזכרונות "יהדות יוון בחורבנה" (תל אביב, ה'תשמ"ח).

נפטר ב־1971.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

הנצחה עריכה

  • בבית הכנסת "בית שלום" באתונה מתארגן פעם בשנה אירוע לזכר הרב ברזילי בחסות קהילת יהודי אתונה והלשכה "פילון" של "בני ברית"

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Athens During the Occupation
  2. ^ יהדות יוון בחורבנה, עמ' 23
  3. ^ ברכה ריבלין, השואה ביוון, בתוך: אייל ג'יניאו (עורך), "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: יוון", בהוצאת מכון בן צבי והמרכז לשילוב מורשת יהודי המזרח במשרד החינוך, עמ' 374
  4. ^ יהודי הוצא להורג ביון, הצופה, 16 במאי 1949
  5. ^ מי ומי, על המשמר, 7 בנובמבר 1950
  6. ^ הרב נסים ב"בקור חולים" אצל הנשיא, הצופה, 30 במרץ 1955
  7. ^ בחברה ובמשפחה, הבקר 31 במרץ 1955
  8. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 7 בינואר 1956.